אשליית הערפל

[elirand2]

גלגולו וקולו של האופי

28.8 - 22:44 מדוע לחיות באופן שכזה ? כל אדם ואדם שמסתכל על עצמו באופן אמיתי מוצא מעט מאוד מעצמו בתוך עצמו כל אחד מתוכנו ממשיך לחיות במשך כל החיים באותה תחושה שלא חשוב כמה אנחנו לומדים אנחנו עדיין לא נותנים לעצמנו לצאת החוצה אל עבר המציאות, במלוא העוצמה, במלוא ההתגלות, במלוא ההתגשמות. משפט מציאותי קצת קשה ללמידה "הכי טוב להיות מוזר" להיות מוזר זה הפחד הגדול ביותר של רובנו להיות שונה, כשניתן יותר מעצמנו, זה לא אמיתי למסתכל מהצד, זאת מוזרות . אם כך, אני מבין שהאדם מעוניין לחיות במציאות באופן כלשהו שהמציאות תקבל אותו כמו שהוא . למרות שהאדם תמיד מתכחש לעצמו, ובכך המציאות מתכשחת לו בחזרה . "הדיכוטומיה האנושית" בכל זאת למרות הכל, הדינאמיקה של החיים לא מפסיקה לרגע היא ממשיכה לזוז באינסוף האפשרויות הקיימות ואנחנו ממשיכים לראות את עצמנו באותה זרימה ומסתפקים בכך שהשכל ממשיך לעבוד, ואנחנו ממשיכים לחשוב ללא הפסקה, למרות שכדי לזרום בדינאמיקה של החיים באופן אמיתי וכנה, יש צורך מוחלט לעשייה ! " סוף מעשה מחשבה תחילה " אם נעשה את מה שאנחנו חושבים באמת ונשתמש פחות במסננת של המציאות נהיה מסוגלים לקחת אחריות כל אדם לעצמו באופן מלא, ובכך ללא לשפוט, להאשים, או לאהוב, או לכעוס, באופן שאין בו קשר למה שאנחנו. לרוב הגדול אין רצון להיות מוזר, למוזרים יש רצון אחד, לא להיות משהו אחר . החורף תכף בא, שיהיה בהצלחה אלירן

 

[elirand2]

אשליית הערפל

ליטוף אחר ליטוף הוא עמוק בתוך הגוף מחייך בחזרה למחייך אליו מתחבא ממי שמפחד ערפל כבד מלא באהבה הגיע אלינו במיוחד כמו מתנה בערב חג החלטנו להתעלם בלי לחשוב באמת העדפנו לברוח מהקיים ולהשאיר את הערפל בצד כל דבר שאנו רואים הוא קדוש כל דבר שאנו מראים מקודש בעת ראיית הקיים אנו צריכים להכיר תודה מסיבה אחרת אנו פועלים אחרת אנו בורחים, מפחדים, מעדיפים להתעלם הערפל לא בא להזיק הוא בא ללטף בא ללמד לעזור לנו להזכר הערפול גורם לנו להסתכל הצידה לעשות דברים אחרת לחשוב אחרת, לפעול אחרת התעלמות מהערפל הקדוש. התעלמות מהקיים, שווה בערכה להתעלמות מעצמנו התעלמות מדבר אשר מתרחש היא התכחשות לעצמנו האמת היא שלנו אנחנו צריכים לאהוב כל דבר שהוא אמיתי התעלמות גוררת אחריה ערפול קבלה, גוררת דברים מתוקים.

 

[kung fu]

על איזה ערפל אתה מדבר?

 

[elirand2]

חורף ידידי

 

[kung fu]

עכשיו קיץ ../images/Emo13.gif

 

[אורלי_ל]

עוד מעט סתיו ../images/Emo3.gif

 

[elirand2]

עץ הדעת

לפי מסורת הדת היהודית, נכתב בספר הקודש, שחל איסור על אכילה מפרי עץ הדעת. לא ניתן להחזיר את הזמן, ומכך, שכולנו חיים את עונשו של אלוהים. הגבר בכדי לעבוד ולהביא פרנסה, והאישה בכדי ללדת ילדים בדרך הקשה, ולשרת את הגבר. זאת לפי המסורת היהודית, לפי פרשנות ברורה, על פי סיפור עץ הדעת, בספר בראשית . מציאת התכלית בסיפור זה, היא בהחלט מדהימה, וניתן למצוא את האמת, בין השורות בצורה ברורה ואמיתית. הפרשנות תוסיף התנגדות קלה למה שהיא רוצה להעביר, בכדי שנוכל לערוך, השוואה בידיעתנו, ומכך להגיע למקור, ולהבנה מלאה. רגעים לאחר שאכלו מעץ פרי הדעת, וקיבלו על עצמם, את דעתם, על עצמם, ואת היכולת להסתכל בתוך עצמם, ועל דרכם, בחרו אדם וחווה, להשתמש בעלי תאנה, להסתיר חלקים בגופם, מה שמראה על תחילת דרכה של היחידנות, "נפרדות" , בעל הדעה. כולנו מודעים לכך, שדעתנו היא מכשול בדרך לחיים נוחים, אנו חושבים בצורה מסוימת, ופועלים בצורה אחרת, מתוך מכלול של סיבות שאנו ממציאים, לצורך, הצדקת העצמי שקיים בתוכנו. בזאת אנו חוסכים מעצמנו את כוחו של היקום, כי דעתנו, היא דרכנו, ואנו ממעטים להשתמש, במקור הגדול יותר, המקור של אלוהים ושל היקום כולו . סיפור זה, ממחיש את האשליה בה, חיו בני האדם לאורך כל הדורות, מאז בריאת העולם. אשליה זו, העניקה לעולם נקודת התחלה, שסטתה מדרכה, אך העניקה חיים בעלי דעת. הבריאה לא ניתנת לשינוי, לאחר שהתרחשה, אך יש אפשרות להבחין שבו זמנית, הבריאה מתקיימת, אך נכשלת, ורק בעזרת אי הבחנה בפרטים הקטנים, אלא דרך הסתכלות במקור הבריאה האינסופי, קיימת אפשרות לברוא אותה מחדש, בצורתה המקורית. יש מי שרואה זאת כסתירה, אך שינוי בבריאה, או יצירת בריאה חדשה, אלו מילים שגורמות בלבול לאחד שהוא צר בדעתו. לאלו שרוצים לדעת, אך דעתם צרה בתוכם, כך יוכלו להבין את הנאמר: לביצוע שינוי, ישנו מצב, של אי שביעות רצון, ובחינת הפרטים הקטנים, ישנה השוואה הנקבעת מדעתנו, והיא מתקיימת לצורך שימוש בדעות מנוגדות. מתוך ניגוד הדעות, נברא מצב של בחירה מתוך הדעת, בחירה שנבחרה בכובד ראש, ולאחר שיקול דעת, לבחירה זו הענקנו משמעות שעולה על סך פרטיה. (חלקיה) . לאחר בריאת השינוי, נוצרת השקפה של שינוי מהותי במציאות, אך קיימת הבחנה ברורה בקיומה של "שגיאה" המשתקפת בתוצאות שהתגלו לאחר ביצוע השינוי. בריאה מחדש, מתקיימת, ברגע שדעתנו "התהפכה" (יש כאלו המכירים זאת כהזכרות), (ההבחנה בהתהפכות, ולא בהזכרות, היא לצורך צמיחה חופשית, ונקייה מפרטים קטנים.) "המצב הטבעי, לאחר ספיגת המידע, ולאחר התגלות הדברים, על-פי נקודת ההתחלה מראשית הימים, הוא אינו הזכרות בפרט, אלא הפיכת דעתנו, משורש מהפך, היפוך"... "הדרך אל חווית המצב הטבעי, המוזכר לעיל, היא הדרך שלאורכה, אינם קיימים שבילי עפר, בצדדיה" "הדרך מודעת לקיומם של שבילים הללו, כמו שהיא מודעת לדרכה שלה" "הצורך בשבילים הללו, כמו הצורך בטעם המתוק, לצורך חוויה, ללא תוצאות נעלות" הפיכת דעתנו שנובעת מתוך המצב הטבעי הקיים, יש בה התבוננות שקופה כראי של עצמנו, אל עבר הבריאה בצורתה המקורית והאינסופית. מתוך כך, מתקיימת האפשרות הנשגבת לברוא מחדש. לאחר הפיכת דעתנו, ידענו לראות את הבריאה בצורתה המקורית, ובאופן טבעי חווינו את בריאתה, מבלי להתעלם מאותם פרטים קטנים, שבאותם פרטים יש צורך אמיתי לאותם מתבוננים ! אך ורק למתבוננים בנו, ולא לעצמנו. כי חלק מהבריאה, היא הפיכת דעתם של אחרים, המתבוננים בה מתרחשת, ובכך לגרום לאותם מתבוננים לקבלה, ולחוותה באופן דומה, לתכליתם.