אשליות../images/Emo10.gif
נפגשנו בצבא,התאהבתי במבט ראשון בעיניים המדהימות שלך,בחיוך הכובש ובלב הענק שלך שיכול להכיל את כל העולם. הגשתי לך את הירח על מגש כדי שתיהי מאושרת ואת החזרת לי בהתאם. אמרת ששום דבר לא יגרום לנו להיפרד והמכשול היחיד(והגדול)הוא זעיר לעומת האהבה שיש ביננו. 4 שנים של הבטחות,טירוף חושים,סקס מדהים,פרגון הדדי וסובלנות,ובוא בזמן אשליה אחת גדולה שהוסתרה היטב בבועה שהצלחנו ליצור. בבועה הזאת הצלחנו להתגבר על המון מכשולים ואנשים שלא היו מרוצים מהקשר שלנו(בלשון המטה)והיו מוכנים לעשות הכל כדי שלא נמסד את הקשר. בכל ויכוח איתם התנשקנו והפגיעות לא חדרו ,בכל צעקה התחבקנו והשקט השתלט על החדר,ובכל איום שילבנו ידיים והיינו כמו תאומים סיאמים בלתי ניתנים להפרדה. ואם הזמן התחילו הבעיות.הרווחנו משכורות מעולות אך במקום להתחיל להשקיע בעתיד של שנינו, הינו יוצאים לסופי שבוע כל חודש ולחו"ל פעמיים בשנה ולא שמים לב שהתחלנו להיכנס לבור שממנו קשה לצאת.כנראה זאת היתה הדרך שלנו לברוח מכולם מבלי לקרוא לילד בשמו(לברוח מהמציאות).היתי מסביר לך שכדאי לחפש דירה לקנות רכב להתבסס אך את נותרת בשלך שלא ושאני סתם מגזים וצריך לסמוך עלייך. כשיגיע הרגע המתאים זה יקרה. אז ביום ההוא הבנתי שסתם שיקרת לי וניצלת את התמימות שלי ואת האהבה האדירה שהיתה לי אליך. הרגשצי על הבשר למה התכונו כשאמרו שאם אתה מביא כל יום למישהי פרח היא שמחה,אך אם ביום אחד לא תביא אותו ולא משנה מה הסיבה היא לא תודה לך על כל הימים שהבאת,אלא תתלונן. היתי מוכן לספוג גם את כל זה אך לבאה לא הייתי מוכן.טלפון לעבודה?לא היית אפילו הגונה מספיק לומר לי את זה בפנים,לשלוח אלי הביתה את הדברים שלי דרך חברים?אין לך בושה?איפה האנושיות?הכבוד המינימלי שלך?כנראה גם כן הססתתר בבועה,אבל בועה שלך עצמך ושאני לא הייתי שותף לה. היום אני לא כועס לא ממורמר ולא מתוסכל.את העונש שלך תקבלי מלמעלה ואולי גם ממישהוא שיבין מי את בדיוק. אני לא אקרא לזה גזענות כיוון שזה לא,אך לקח לי 4 שנים להבין שבחורה "דתייה" ובחור נוצרי לא יכולים להיות ביחד.לפחות לא בארץ ישראל...
נפגשנו בצבא,התאהבתי במבט ראשון בעיניים המדהימות שלך,בחיוך הכובש ובלב הענק שלך שיכול להכיל את כל העולם. הגשתי לך את הירח על מגש כדי שתיהי מאושרת ואת החזרת לי בהתאם. אמרת ששום דבר לא יגרום לנו להיפרד והמכשול היחיד(והגדול)הוא זעיר לעומת האהבה שיש ביננו. 4 שנים של הבטחות,טירוף חושים,סקס מדהים,פרגון הדדי וסובלנות,ובוא בזמן אשליה אחת גדולה שהוסתרה היטב בבועה שהצלחנו ליצור. בבועה הזאת הצלחנו להתגבר על המון מכשולים ואנשים שלא היו מרוצים מהקשר שלנו(בלשון המטה)והיו מוכנים לעשות הכל כדי שלא נמסד את הקשר. בכל ויכוח איתם התנשקנו והפגיעות לא חדרו ,בכל צעקה התחבקנו והשקט השתלט על החדר,ובכל איום שילבנו ידיים והיינו כמו תאומים סיאמים בלתי ניתנים להפרדה. ואם הזמן התחילו הבעיות.הרווחנו משכורות מעולות אך במקום להתחיל להשקיע בעתיד של שנינו, הינו יוצאים לסופי שבוע כל חודש ולחו"ל פעמיים בשנה ולא שמים לב שהתחלנו להיכנס לבור שממנו קשה לצאת.כנראה זאת היתה הדרך שלנו לברוח מכולם מבלי לקרוא לילד בשמו(לברוח מהמציאות).היתי מסביר לך שכדאי לחפש דירה לקנות רכב להתבסס אך את נותרת בשלך שלא ושאני סתם מגזים וצריך לסמוך עלייך. כשיגיע הרגע המתאים זה יקרה. אז ביום ההוא הבנתי שסתם שיקרת לי וניצלת את התמימות שלי ואת האהבה האדירה שהיתה לי אליך. הרגשצי על הבשר למה התכונו כשאמרו שאם אתה מביא כל יום למישהי פרח היא שמחה,אך אם ביום אחד לא תביא אותו ולא משנה מה הסיבה היא לא תודה לך על כל הימים שהבאת,אלא תתלונן. היתי מוכן לספוג גם את כל זה אך לבאה לא הייתי מוכן.טלפון לעבודה?לא היית אפילו הגונה מספיק לומר לי את זה בפנים,לשלוח אלי הביתה את הדברים שלי דרך חברים?אין לך בושה?איפה האנושיות?הכבוד המינימלי שלך?כנראה גם כן הססתתר בבועה,אבל בועה שלך עצמך ושאני לא הייתי שותף לה. היום אני לא כועס לא ממורמר ולא מתוסכל.את העונש שלך תקבלי מלמעלה ואולי גם ממישהוא שיבין מי את בדיוק. אני לא אקרא לזה גזענות כיוון שזה לא,אך לקח לי 4 שנים להבין שבחורה "דתייה" ובחור נוצרי לא יכולים להיות ביחד.לפחות לא בארץ ישראל...