אשכבר?

הודפי

New member
בטח שרוצים... ועוד משלך? בודאי!!!

ברוך שובך אביב וסתיו. התגעגענו.
 
גברת ועד הבית

קוראים לי רגינה קוזוקרו. אני בת שבעים ושבע ואני ועד הבית בכבודו ובעצמו של בניין מספר שלוש ברחוב המלכים בעיר הגדולה. ואני גרה בקומה שלוש. יש מתחתיי חמש דיירים וכולם משלמים את הועד כמו שצריך ובלי חוכמע'ס פעם בחודש. ולא כדאי להם להתחמק כי אני יודעת יפה מאוד איך להשיג את מה שאני רוצה. אפילו הדיירת המעצבנת בקומה מספר אחת, זאת הסטודנטית רבינוביץ' שבאה מקיבוץ, תשלם לי כמו טטל'ה. אני הייתי עשרים שנה מנהלת של הספריה המדעית בתל אביב. הייתי שם כמו מלכה, אני תכננתי את המבנה, הארכיטקט שתכנן את זה התפטר באמצע, אבל זה עניין אחר. אוי היו זמנים! עובדת שהגיעה שמה לעבודה עם מחשוף – שלחתי אותה בטקסי הבייתה ועובדת אחרת שבאה עם פרצוף חמוץ כמו לימון שלחתי אותה לחדר האחורי לקחת כדור ותה עם לימון. אני גם מעבירה קורס מידענות במכללה בירושלים ושמה התלמידים ממש טובים. אני מסבירה להם שהמידענות זה הדובדבן שבקצפת, ממש התות להתגאות בו וזה לוקח את המקצוע למאה העשרים ואחת לא במדרגות, לא במעלית , בלווין!. ואני מחנכת אותם שלא ילכו כמו הפושטקים שעברו אתמול וזרקו אבנים מתחת לחלון וזרקו גם קליפת בננה על המדרגות והגברת פרוכטר המסכנה כמעט החליקה ונפלה על הבננה. גם ככה יש לה בעיות בגלל שבעלה נפטר והפיליפינית עם העיניים העקומות גונבת לה את התכשיטים. שלא נדע. מביאים פיליפינות כאלה מהאיים הרחוקים ומצפים שהם לא יהיו שודדי ים! שמעתי שהיה רב חובל שקראו לו פרדיננד מגלן ושהווילדע חיה הרגו אותו שם בפילפינה, ממש מיסכן. אח אח היה פושטק אחד שהיה מרביץ את הבן שלי כשהיינו גרים בחולון, עכשיו הפושטק הפך להיות פוליטיקאי בכנסת והבן שלי מהנדס. אבל אני רוצה להגיד שפוליטיקאי זה גם סוג של פושטק כי הוא גונב כמה מיליונים ואז מביאים לו עורך דין ועיתונות ומוציאים אותו זכאי אחרי חודש חודשיים. אבל פושטק- ישר זורקים אותו לקלבוש עם העכברים והחתולים. אתמול בערב הלכתי לגבות כסף מהסטודנטית ושמעתי קולות מהדלת כמו "אהה בהה גההה". חשבתי שאיזה נמר נכנס או מפלצת או חתול הרים של רומניה. או אולי נמר על שניים שבא ומזעזע אותה במיטה... ואז נכנסתי בלי לדפוק. ומה אני רואה. את גברת סטודנטית. גברת רבינוביץ בשיער פרוע לגמרי, בלי פרמננט אפילו, עם חלוק לבן כמו של אחות או כמו של חזן בתפילת יום כיפורים והיא נותתת מכות עם הרגל ככה לכל הכיוונים ויש לה מזרון מתחת לרגליים והיא מחזיקה את הרגל כמו מחוג של השעון שיש לי בבית. ומיד עמדתי מולה ואמרתי לה: "הכל בסדר גברת רבינוביץ'? אולי את רוצה כדור? ומה עם המאתיים שקל לועד בית?" והיא הסתכלה בי ככה. הורידה את הרגל יפה יפה ואמרה: "גברת רגינה אני מתאמנת בג'יוג'יטסו!" אז אמרתי לה "מה זה ג'יוג'י טיסו טיסו? אולי זה הג'ינג'י שמוליק סיסו שהיה עובד במכולת של שאול הרזה שהלך בתאונת דרכים?" ואז היא אמרה שאני לא יודעת כלום מהחיים שלי וזו תורת לחימה יפנית. ואז התעצבנתי מאוד ואמרתי שאני אמנם לא יודעת תורת לחימה יפנית אבל תורת לחימה במי שלא משלם ועד בית בזמן אני יודעת יפה מאוד. כי את התורת לחימה הזאתי עברתי בבית משפט עם מר קלדרון שלא שילם שנתיים ואז הוא שילם קנס שיכול לשלם לימוד תורה ביפן..וחוץ מזה, איזה רב הסכים ללמד שם תורה ואיזה ישיבה פתחו ביפן שהיא אומרת שזאת תורה... אז ושתכין לי עד יום ראשון חמש צ'קים של מאתיים שקל ומיד יצאתי לכניסה לשאוף קצת אוויר ומיד מצאתי את עצמי קוראת "אהה בהה גהה" ועברה גברת זלדה פרוכטר והסתכלה עליי עם הראש ואמרה :רגינה, רגינה, הכל בסיידר?" ואמרתי לה "אוי מיין זלדעלה'. אני הולכת לדרשה של הרב. אני לומדת תורה של יפן!" ומיד המשכתי ללכת שלא תחשוב שאני קוקו.
 

cial 1

New member
אביב הוקסתי וצחקתי ואת גדולה יש לך את הקליק.

הישארי כאן קומדי- סטור. כאן איתך יחד גם נעביר עוד מילה ועוד בדיחה יחד איתך ANN גדולה
את זה היום חסר כאן בכול מקום
 
ברוך שובך, אביב

מדיע אתה שואל בכלל, כבר שכחנו את כתיבתך, ולכן חובה עליך לרענן את זיכרוננו, במיוחד, זה של הודפי ושלי גם, שבזמן האחרון, הוא לא משהו שאפר להתפאר בו. אלי פילו
 
ואללה- כיף כאן. הנה עוד אחד

מכתב ללהקה של קסה דל פאגודה - ברזיל שלום שלום אני כותב לכם עברית אבל בן שלי יתרגם לספרדית ואולי יקח את זה לתל אביב לתרגם בשפת ברזיל. קוראים לי מנחם קירחיש ואני בן שישים ותשע בלי עין הרע יש לי חמשה ילדים כולם מוצלחים וכולם טובים וגם חמישה נכדים . ואני עובד במכבסה ומכבסים שם הרבה בגדים וזה נמצא ברחוב הראשי של חולון. אני מאוד אוהב כל מיני מוזיקות: קודם כל מוזיקה תימנית ואחר כך מוזיקת ברזיל וסמבה ובוסה נובה וזה עושה לי טוב בלב. שמעתי על ברזיל שהיא ארץ יפה אבל יש בה הרבה עניים. כמו שהיה בתקופה שהייתי ילד קטן בתימן. בכפר קטן מאוד. הבן שלי נסע לשם והביא לי תקליט מאוד יפה אבל הצרה הייתה כשהוא פתח לי את האריזה אני ראיתי. לא עלינו, שתי בחורות בים לבושות תחתונים לא יפים וראו להם את הישבן, וזה ממש לא יפה ולא צנוע ומתחת לכל ביקורת.וגם לא ראו להן את הפנים, רק את הגב. הבן שלי אמר שקוראים לזה חוטיני והוא ממש התבייש ונעשה אדום כמו סחוג שעשוי מהפלפלים הכי חריפים. כי הוא חשב שאביא לו מכות קשות. אבל הוא כבר ילד גדול ואני זקן וחלש ולא יכול עליו. אבל את האמת - אני רציתי לבכות. אבל אז חשבתי ועשיתי לשנייה אחת חושבים ופתאום אמרתי לו, לבן שלי: אתה יודע אהרון – אולי אין לבנות האלה כסף לבגדים כמו שצריך והם עשו תקליט כדי שיהיה להם כסף להתלבש.וגם הראו את הגב ולא את הפנים כי אולי הפנים שלהן היו עצובות מאוד מאוד. כי אני יודע שיש שם שכונות מאוד עניות שלאנשים אין כסף לבגדים והם הולכים ערומים לגמרי ואפילו חוסכים בבד לתחתונים. אז אני ריחמתי עליכם שמה מהלהקה ולמחרת הלכתי למשביר לצורכן ולשוק ולבזאר העיר וקניתי לכן שמלות יפות וחולצות אלגנט ומעיל לחורף כדי שיהיה לכן מה ללבוש ולא תצטרכו לחכות עד שהתקליט יצא לאור. ובתקליט הבא אני רוצה לראות אתכן, שתי הבנות, מחייכות כי יש לכם בגדים ששלחתי לכן במתנה אז קחו את הבגדים. תתלבשו עליהם ושהשם ישלח לכם הרבה כסף. מנחם קירחיש
 
והנה עוד מכתב- שמאוד מתאים לפורום מרוקאי:

לכבוד אדון בן שלום של ביטוח לאומי שלום רב אני כבר ארבעים וחמש שנים בארץ. ויש לי ברוך השם חמישה ילדים וגם חמישה נכדים. ויש אחת גרה בתל אביב ועובדת במלצרות במסעדה מפורסמת. אני גר בבאר שבע ובאתי בתקופה של הסולטן בן גוריון. שהיה ראש ממשלה חזק. אני עבדתי בכל סוג של עבודה עד שיצאתי לפנסיה לפני חמש שנים ואז זה היה מחברת השמירה. אני אדם ששמח בחלקו. ואוהב לאכול מעקודה בטטה יחד עם קוסקוס ומחמר שזה פשטידה דה לוקס. אשתי מרסדס שתהיה בריאה יודעת להכין אוכל טעים מאוד ולשתות קצת מחייה ממה שאי מייצר בבית עם קצת תאנים וקנה של סוכר שאני קורא "סוס" ואז אני מזמר מזמורים בבית הכנסת של האשכנזים וקורא טעמי המקרא קצת וכשמגיע זמן של ערבית אני צועק "יאללה מעריב!" ואז הרב מפסיק את השיעור שהוא נותן ביידיש ומיד הוא מפסיק ועולה חזן. אני גם שר ומנגן על כלי שקוראים אותו "עוד" כי אבא שלי מסעוד היה נגן במרקש שם במרוקו לפני המון שנים. מה שרציתי לאמור לך זה שאני מקבל קיצבה קטנה מאוד מביטוח לאומי בלי פנסיה. זה אלף שקל ומשהו וזה לא מספיק לתרופות שאני צריך לקחת נגד לחץ דם. אשתי עוד עובדת בבית של אחד העוזרים ש לראש העיריה ומקבלת קצת כסף. ומה יהיה שהיא תפסיק לעבוד? גם ככה כואב לה הגב מרוב עבודה קשה. ועכשיו כמו שאני מנגן על עוד. אני רוצה ממך עוד. שתדבר עם הואזיר של הכסף. יעני שר של האוצר שיפתח את המנעול וישחרר מטבעות לכל העניים ואז כולם ישמחו כי אתה תעשה להם מערוף גדול. ואני מברך אותך שתזכה למצוות כי אתה אדם טוב ושהשם ישלח לך הרבה שכל ואתה מוזמן אלינו הבייתה לאכול מעקודה בטטה וקוסקוס ולשתות כוסית מחייה. אלי חביבי תן לנו כסף אני רוצה לשיר ולנגן ולומר כי זה נשבר המצב מר אני אוהב לשיר אני שיבאני אבל מרגיש צעיר חביבי דיאלי בבא סאלי אלי אלי חביבי דיאלי תזכו למצוות הבנים והאבות וגם לשתות כמו עשירים ולחיות עד מאה ועשרים קורא זוהר וטעמי מקרא האל הגדול הגיבור והנורא זאת תורה וזו שכרה? למה לחיות בחרפה ובושה רוצה ברווחה ובחיי קדושה אדון מנהל פתח ידך הרחבה ותן בליבנו את אהבה.
 
רחמנות קצת אביב............

כי אם תמשיך ככה, לא נלך לישון, ומחר המלאכה מרובה. תודה לך על הסיפורים ובמיוחד האחרון. אלי פילו
 

הודפי

New member
אני "בולע" את כל אשר אתה כותב וזה נחמד!

לידיעתך: מעקודה-מחאמר-פשטידה=חד הם. בעיר מסויימת במרוקו יש למטעם הזה שם נוסף: אגזדור.
 

הודפי

New member
וואללה נחמד. כל הכבוד! מעניין...

איך יהיה התרגום לפורטוגזית? חחחח
 

wan

New member
אביב וסתיו../images/Emo141.gif

נחמד לראותך בסתו הישראלי...התגעגענו אליך ולסיפוריך המיוחדים. יפה שיש לך בלוג,אך נשמח לביקוריך כאן. בהצלחה ותמשיך לספר לנו...
 

עלמה 3

New member
אביבי התגעגעתי אליך מאוד../images/Emo140.gif

אני תמיד קוראת את כל סיפורך ושירך בשקיקה...לוגמת בהנאה מרובה. גם שלא קשורים לתרבות מרוקו. תבוא...תבוא הרבה.
 

שרונהה

New member
ברוך שובך אלינו אביב וסתיו../images/Emo140.gif

יותר מאוחר אתיישב לקרוא את הסיפורים שהבאת, בינתיים רק רציתי להגיד שאני שמחה לראותך שוב, כאן, בינינו
 
למעלה