אשה מאמאלה
שלום, שמי טל ואני נשואה מזה 6 שנים. אני מזה כמה חודשים מצוייה במשבר חריף ולא יודעת מה לעשות או יותר נכון אין לי אומץ לעשות כלום. אני נשואה 6 שנים. אחרי הולדת בני השני שכיום הוא בן 3 חלה התרחקות ממשית ביני ובין בעלי. בהתחלה חשבתי שזה עוד מהמורה שצריך לעבור אותה אבל הירידות הלכו ונעשו יותר ויותר דחופות ויותר ארוכות. אין בינינו אינטימיות בכלל, לא מגע גופני רגיל, לא נשיקות ולא חיבוקים. בהתחלה קשרתי את זה רק אלי שאני לא מספיק כך וכך.......אך לאחרונה התחברו לי פיסות הידע זה לזה והבנתי מה שהדהד לי בצורה מעורפלת למדי ולא חד משמעית. וזה בעקבות מידע שקראתי בתחום. לבעלי היתה ועודה אמא קרה תובענית מרוחקת שלא הפגינה כלפיו רגשות אימהיים חמים. לפני לא היו לו מערכות יחסים עם נשים כך שלמעשה אני הראשונה שלו. התחתנו מתוך אהבה עזה....וואו כמה שאהבתי אותו אבל מאז שנולד בננו הקטן חלה ירידה משמעותית וקרבה בינינו פחתה לעיין שיעור. הוא לא מקיים עימי יחסי מין על אך שאני אשה יפה מאוד ומושכת. כשאני כבר יוזמת הוא דוחה אותי בתירוצים שונים: "אחר כך" אני עייף"..... במהלך השנתיים האחרונות ניסה כל זמו לשנות אותי לחלוטין ולדחוף אותי למעשים והתנהגויות המזוהים עם אימו, שממנה אני שונה כל כך. לאט לאט התחבר לי כל תסביך זה: הוא בעצם התחתן איתי כרצון לפגיעה באימו שהתנגה לנישואים אלו (הוא לא בקשא עם אימו כבר 3 שנים), במהלך 3 שנים אלו הוא עסוק בלדחוק אותי ולשנות אותי והיעשות כמוה, מאמלל אותי, נעשתי אישה קמלה רעבה וצמאה לחום גברי ואירוטי. הוא לא שוכב איתי (לא שוכביםן עם אמא) וגם אם זה קורה הוא מקפיד להחשיך לחלוטין את האור, לא מסתכל עליי כלל ולא מנשק אותי כמו גבר לאישה (על הלחי או שנותן לי את הלחי שלו לנשיקה). זה מאוד קצר ולא בתשוקה כלל.
המגע הגופני נעשה בדרך כלל על ידי כך שהוא מתחכך בי כילד צמא לחום. העניין הוא שעכשיו אני מבינה את זה .....מבינה בעצם שהוא חיפש אמא וחמימות של אמא וכשהוא לא קיבל את זה ממני חלה ההתרחקות שלו והקושי לקבל אותי ואת אהבתי. אני עכשיו בעצם מבינה שכל הנישואים האלו הן בפירוש חולניים כי בהתחלה לא ייחסתי לדברים האלו חשיבות ולא היה אכפת לי מידי פעם לתת חמימות מעיין זו לבעלי אבל כאשר אני מבינה שזו המהות בנישואים שלי אני אומללה, עצובה, חרדה ובעיקר בודדה וצמאה למין, חום אירוטי, יחסי גבר אשה אמיתיים כפרטנרים שווים שעושים טוב אחד לשני. בעלי הוא אדם טוב, חכם ואינטילגנטי, מפרנס טוב ואב מסור אך כל מה שששור לעולם הרגשי והמודעות העצמית , שם הכל ניחן בנכות איומה. בריב האחרון הוא הביע את חמתו על כך שאין מספיק אוכל בבית. מאחר וכבר הדברים הבשילו בי מזה זמן התפרתי עליו ואמרתי לו "אני לא אמא שלך, לא אשמה שלא נתנו לך אוכל, חום אהבה ויחס. לך לאמא שלך ותדרוש תשובות לשאלות שלך, למה לא נתנה, בישלה, חיבקה...אל תשכפל אותה עלי ואני זה לא היא. אני אמא לילדים שלי ולא שלך,,,,," כמו כן הפצרתי בו להשלים איתה ולדבר איתה. שמתי לב שיש בו זעם עצור על המין הנשי בכלל: מנהלת כוח האדם בחברתו, ועוד כל מיני נשים שאיתם בה במגע כזה או אחר, ובעיקר עם נשים חזקות ודעתניות.
לא יודעת מה לעשות.......סובלת וחסרת אונים....חסרת תשוקה כבר אליו ולחיים בכלל.....רוצה להיות לבד רוב הזמן ואפילו החלטתי לעזוב את העבודה שלי. לא מוצאית מקום בשום דבר. עכשיו אנחנו כאילו שקטים ומאופקים אחד לשני . הילדים מרגישים את הריחוק המנוכר ואני כבר מרגישה שצצות בעיות והם לא כל כך שמחים. אנחנו די מבודדים, שנינו באנו ממשפחות לא ממש טובות. אני באופן אישי קצת מרוחקת ממשפחתי .....אשמח לשמוע אתכם, ידידי.....
שלום, שמי טל ואני נשואה מזה 6 שנים. אני מזה כמה חודשים מצוייה במשבר חריף ולא יודעת מה לעשות או יותר נכון אין לי אומץ לעשות כלום. אני נשואה 6 שנים. אחרי הולדת בני השני שכיום הוא בן 3 חלה התרחקות ממשית ביני ובין בעלי. בהתחלה חשבתי שזה עוד מהמורה שצריך לעבור אותה אבל הירידות הלכו ונעשו יותר ויותר דחופות ויותר ארוכות. אין בינינו אינטימיות בכלל, לא מגע גופני רגיל, לא נשיקות ולא חיבוקים. בהתחלה קשרתי את זה רק אלי שאני לא מספיק כך וכך.......אך לאחרונה התחברו לי פיסות הידע זה לזה והבנתי מה שהדהד לי בצורה מעורפלת למדי ולא חד משמעית. וזה בעקבות מידע שקראתי בתחום. לבעלי היתה ועודה אמא קרה תובענית מרוחקת שלא הפגינה כלפיו רגשות אימהיים חמים. לפני לא היו לו מערכות יחסים עם נשים כך שלמעשה אני הראשונה שלו. התחתנו מתוך אהבה עזה....וואו כמה שאהבתי אותו אבל מאז שנולד בננו הקטן חלה ירידה משמעותית וקרבה בינינו פחתה לעיין שיעור. הוא לא מקיים עימי יחסי מין על אך שאני אשה יפה מאוד ומושכת. כשאני כבר יוזמת הוא דוחה אותי בתירוצים שונים: "אחר כך" אני עייף"..... במהלך השנתיים האחרונות ניסה כל זמו לשנות אותי לחלוטין ולדחוף אותי למעשים והתנהגויות המזוהים עם אימו, שממנה אני שונה כל כך. לאט לאט התחבר לי כל תסביך זה: הוא בעצם התחתן איתי כרצון לפגיעה באימו שהתנגה לנישואים אלו (הוא לא בקשא עם אימו כבר 3 שנים), במהלך 3 שנים אלו הוא עסוק בלדחוק אותי ולשנות אותי והיעשות כמוה, מאמלל אותי, נעשתי אישה קמלה רעבה וצמאה לחום גברי ואירוטי. הוא לא שוכב איתי (לא שוכביםן עם אמא) וגם אם זה קורה הוא מקפיד להחשיך לחלוטין את האור, לא מסתכל עליי כלל ולא מנשק אותי כמו גבר לאישה (על הלחי או שנותן לי את הלחי שלו לנשיקה). זה מאוד קצר ולא בתשוקה כלל.
המגע הגופני נעשה בדרך כלל על ידי כך שהוא מתחכך בי כילד צמא לחום. העניין הוא שעכשיו אני מבינה את זה .....מבינה בעצם שהוא חיפש אמא וחמימות של אמא וכשהוא לא קיבל את זה ממני חלה ההתרחקות שלו והקושי לקבל אותי ואת אהבתי. אני עכשיו בעצם מבינה שכל הנישואים האלו הן בפירוש חולניים כי בהתחלה לא ייחסתי לדברים האלו חשיבות ולא היה אכפת לי מידי פעם לתת חמימות מעיין זו לבעלי אבל כאשר אני מבינה שזו המהות בנישואים שלי אני אומללה, עצובה, חרדה ובעיקר בודדה וצמאה למין, חום אירוטי, יחסי גבר אשה אמיתיים כפרטנרים שווים שעושים טוב אחד לשני. בעלי הוא אדם טוב, חכם ואינטילגנטי, מפרנס טוב ואב מסור אך כל מה שששור לעולם הרגשי והמודעות העצמית , שם הכל ניחן בנכות איומה. בריב האחרון הוא הביע את חמתו על כך שאין מספיק אוכל בבית. מאחר וכבר הדברים הבשילו בי מזה זמן התפרתי עליו ואמרתי לו "אני לא אמא שלך, לא אשמה שלא נתנו לך אוכל, חום אהבה ויחס. לך לאמא שלך ותדרוש תשובות לשאלות שלך, למה לא נתנה, בישלה, חיבקה...אל תשכפל אותה עלי ואני זה לא היא. אני אמא לילדים שלי ולא שלך,,,,," כמו כן הפצרתי בו להשלים איתה ולדבר איתה. שמתי לב שיש בו זעם עצור על המין הנשי בכלל: מנהלת כוח האדם בחברתו, ועוד כל מיני נשים שאיתם בה במגע כזה או אחר, ובעיקר עם נשים חזקות ודעתניות.
לא יודעת מה לעשות.......סובלת וחסרת אונים....חסרת תשוקה כבר אליו ולחיים בכלל.....רוצה להיות לבד רוב הזמן ואפילו החלטתי לעזוב את העבודה שלי. לא מוצאית מקום בשום דבר. עכשיו אנחנו כאילו שקטים ומאופקים אחד לשני . הילדים מרגישים את הריחוק המנוכר ואני כבר מרגישה שצצות בעיות והם לא כל כך שמחים. אנחנו די מבודדים, שנינו באנו ממשפחות לא ממש טובות. אני באופן אישי קצת מרוחקת ממשפחתי .....אשמח לשמוע אתכם, ידידי.....
.