תגובה חלק ב'../images/Emo6.gif../images/Emo28.gif
נאאאאמ, אני מתפתה להגיב רק לחלקים שמזכירים אותי
ננסה להגיב לעוד כמה
הקרב שלך ושל גוני- ענקקקקק
נדחפתי אליו פעם אחת, היה נהדר
וואי, אתה מזכיר לי שפעם הייתי ממש עצובה אז יצאתי החוצה, לקחתי מזרון, שמתי אותו על הבטון הזה ליד הקרשים (עכשיו יש לי ערסל
וואו, יהיה יותר כיף במפגש הבא
) והסתכלתי על העננים, ואז לקחתי דף והתחלתי לכתוב את הצורות שלהם, וגם את הצורות שברווחים שהעננים יוצרים
הדף עדיין נמצא ברשותי^-^
ישנתי במיטה של גל
אח"כ בבית של סיגל הלכתי באיזה 12 בלילה לישון גם במיטה של סיגל קצת, ואז התחשק לי מחשב, ופתחתי אותו וגיליתי שגילי בר הלל בפורום והלכתי לספר לכולם והם לא האמינו
הפסד שלכםםםםם
טוב, לא נורא
ואז בבוקר, בשבע, כשעלינו למעלה, הלכתי לישון במיטה של טל וכולם נתקעו שניים על מיטה או על הרצפה
כמו שאמרתי, אני סנובית מיטות
אני ישנה רק על מיטות, בכל המפגשים, ואם זה מיטה זוגית- לא יותר משני אנשים עליה
מה, שייתפס לי הצוואר בגללכם
לא מספיק שאני מאבדת את הקול
אני מתה עליכם
אבל לא עד כדי כך
ובאמת שיגעת אותי עם הגיטרה
אגב תמונות בקניון- איזה קטע
הצטלמתי עם איזה אחד שפתח רגליים, ושמתי את הראש בין הרגליים שלו והייתי *** אנושי
זה היה משעשע, הייתי *** יותר גדול משלך אפילו
אבל באו מלא אנשים והיו לידי, אז אני לא בטוחה שראו את הרגליים
ואמרו לי שנראיתי כאילו "הי, אנשים, לכו מפה" אבל בכלל רציתי שיישארו, אני אוהבת אתכם
ברררררררררר, אורן
לא מספיק ששכחת את הדברים לשים על הפיתות, גם כשצחי ואני ברוב חוכמתינו קלטנו שלא נצליח, כמה שלא ננסה, לסחוב בעצמינו 10 בקבוקי שתיה ו20 חטיפים בערך- ניסיתי שעותתתתת להתקשר אליך, ולא ענית לי
ולא היה לי ממי לבקש שיביא לי אנשים לסחוב, אז התחלתי לנסות מספרים רנדומליים, מאיע, ושניצל, ומאיה, ולין, ובסוף גם ניסיתי את מעין והוא, כמו כולם, גם לא ענה, ואז עוד סבב של להתקשר לכולם, וכולם כיבו פלאפונים בסרט כנראה
ואז בסוף שוב התקשרתי למעין והוא סוף סוף ענה, ואמרתי לו "תביא חמישה-שישה אנשים"... אני רצה למדרגות הנעות ורואה כמה ראשים... 1...2..4...5... יופי, יש אנשים
7...9...עשרים ראשים
זה לא מה שביקשתי
מעין: "חשבתי שחמישה לא יספיקו, אז הבאתי את כולם
"
ברררר
ספרתי צעדים כי צחי אמר שייקחו 35 צעדים להגיע
ואז ב-35 הפסקתי לספור, ואמרתי שבטח יותר כמו 105.... ואז פתאום אני קולטת שנדב סופר
אז ב-100 הוא הפסיק ואני החלפתי אותו, ספרתי 115
צחי- היית די קרוב
ו-אוווי....
החייל באוטובוס, אתה אשכרה לא שוכח כלום, הא אורן
מסכן, העמיד פנים שהוא לא מודע לאי השפיות שלידו
אני תוהה אם הוא היה חירש-עיוור...
היייי- אני חתכתי מהאבטיח
אין קרדיטים
*נננקקקסססטטט*