ארתור רובינשטיין

[גוטמן האפור]

ארתור רובינשטיין

רובינשטיין כבר כיכב בחתימתי כמה זמן, אבל בנוסף על כך, הוא טען פעם ש "אם אני לא מתאמן יום אחד, אני שומע את זה. אם אני לא מתאמן יומיים, המבקרים שומעים את זה, ושלושה - הקהל שומע את זה". רובינשטיין, כידוע, לא מאוד אהב להתאמן, אבל השאלה כאן דווקא מופנית למורים: האם, ואם כן כיצד אתם מתאמנים. שאלתי פעם מישהו מה קורה אחרי שכבר נהיים כנרים או מוזיקאים "גדולים". נגיד, כנר כמו גיל שחם, שנהיה סופרסטאר בגיל שלושים. זהו? נגמר ללמוד? פתאום הוא יודע? ממי הוא לומד? איך הוא לומד? אותו דבר לגבי מורים - איך מורה, במיוחד מורה שעומד בראש הפירמידה המקומית שלו, ממשיך ללמוד? האפור

 

[אורן ארניס]

לא מפסיקים להתאמן וללמוד

ראשית, למען היושרה, אבהיר מיד שאני רחוק מאותה נקודה עליה אתה מדבר. אבל מהיכרותי עם אומני לחימה, רקדנים ונגנים רבים, הכרתי רק אדם אחד מתוך רבים (פסנתרן, אגב) שהאמין שהוא הגיע לרמה מספיק גבוהה והוא לא צריך להתאמן ושאין לו ממי ללמוד. כל השאר, לא רק שהמשיכו להתאמן, אבל גם המשיכו ללמוד באופן שיטתי. הילמוד יכול להיות רוחבי - ללמוד ממורה בשיטה אחרת, למשל. הלימוד יכול להיות עצמי - עבודה הדומה למחקר, אם לבד ואם בעזרת קולגות ותלמידים. גם עצם ההוראה מלמדת ועל כך אולי בעלי הנסיון יחכימו אותנו.

 

[שי רגב]

אורן: ../images/Emo45.gif

"ההוראה מלמדת" - נכון, אבל לא פוטרת מן הצורך ללמוד!

 

[גוטמן האפור]

אני לא מכיר הרבה מורים

שתהליך הלימוד שלהם הוא לימוד מסודר ואקטיבי ממורים אחרים, קרי לרוחב. אין ספק שההוראה מלמדת, אבל האם היא מלמדת מספיק כדי לדחוף אותך קדימה?

 

[בודוקאן]

במקצועות התחרותיים...

נראה לי "שהחיים יותר קלים"... למה הכוונה? התחרותיות גורמת לכך שקיימת כל הזמן התפתחות (יש כאלה שיראו בכך נסיגה, אבל צריך לראות תמונה מאוזנת). אני יודעת שהמורה שלי חוזר מכל תחרות או מחנה אימונים עם דברים חדשים. או טכניקות חדשות, או ביצועים חדשים, או צורות אימון נוספות. התחרויות החשובות מצולמות כולן, ולומדים אותן. תמיד יש מישהו שמפתח מעצמו משהו חדש, ותוך זמן קצר זה הופך לנחלת הכלל. כל קיץ מתקים בגרמניה בי"ס קיץ אליו מוזמנים מטובי המתחרים של העבר הלא רחוק, אשר מלמדים את הדברים שייחדו אותם. אני יודעת, למשל, שעמוס גלעד (דאן 6) היה נוסע כל שנה להשתתף, חוזר עם קלטות, מתרגל ומלמד. (כעת הוא אוטוטו 70) נראה לי שכאשר מגיעים לרמות האלה (אני מתכוונת לרמה של המורים שלי) ה"רוחב" מתורגם גם ל"עומק", וזה נכון בעיקר לעבודת קרקע. אני מניחה שבשיטות היותר מסורתיות, יש פחות שינויים ותוספות עם הזמן (תקנו אותי אם אני טועה), וכדי ללמוד צריך לחפש את המסטרים וללכת אליהם.

 

[דוד כפרי]

לא יודע איך זה בשיטות אחרות...

אבל המורה שלי לומד באופן מסודר ושיטתי מהמורה שלו, פעמיים בשנה. אני, כמדריך, לומד מתלמידי כל פעם שמישהו שואל שאלה שאני לא יודע את התשובה עליה - הוא מכריח אותי ללכת לבדוק. יש שיעור ל"מתקדמים", לפי רמות, כל שיעור במרכז; בנוסף יש לנו מפגשים חודשיים מרוכזים (4-6 שעות, לפי האפשרויות) עם המורה שלי. לתלמידים שלי יש את מי לשאול; לי יש את מי לשאול; למורה שלי יש את מי לשאול; למורה שלו, יש בעיה... בפעם הבאה שאראה אותו, אשאל מה הוא עושה.

 

[Connor MacLeod]

האמת, נגעת בנקודה כואבת ... ../images/Emo5.gif

בזמן אחרון (כמעט שנה אחרונה) יצא לי ללמד באימונים (בעיות אישיות של המדריך). לפני כן, לאחר קבלת השו-דאן התחלתי לשמש כ"עוזר מלמד" הרבה יותר מאשר הייתי מתאמן בעצמי. נכון, כאשר אתה מלמד, אתה גם לומד ... מתפתח בצורה כזו או אחרת ... אבל למען האמת, ישנה עצירה. אין דבר שמקדם אותך יותר מעבודה אינטנסיבית (אימונים מסודרים) עם מישהו ברמה גבוה ממך, שיכול לתקן אותך ולהעביר לך מתובנתו (בעיקר אם הוא נמצא בתחום כבר זמן רב כל כך שהוא הפך את התורה לדרך חיים אפילו בלי שהרגיש זאת). האימונים לני-דאן, החזירו לי דברים ששכחתי והעלו את הרמה הכללית (או לפחות איך שאני מרגיש בדברים). עכשיו שאני חושב על זה ... אתם יודעים מה? ... זה גם לגמרי לא נכון ... אני אסביר: במשך זמן רב, כאשר נאלצתי (אולי לא לגמרי המילה הנכונה, אך כך הרגשתי בהתחלה) לאמן (אנחנו ספורט לא תחרותי ולכן עיקר הלימוד נכנס בהסבר, הדגמות ומעבר ותיקון התלמידים) הרגשתי כי נעצרתי מבחינה התפתחותית. לאחרונה, כאשר הבנתי שמכיוון שאני מעביר את האימונים אצלנו כבר בצורה עקבית, החלטתי לשנות גישה. בחודשיים האחרונים פשוט באתי בהרגשה של "מדריך" במקום "מחליף זמני" והחלטתי לנסות להעביר את עצמי ככל שיכולתי. שמתי דגש על דברים שגם היו חלשים אצלי, בנוסף על אותם הדגשים עליהם חונכתי. אני יותר שם דגש על נושא התנועה ... ואני חייב לציין שאני מרגיש שיפור אישי ... עדיין חסרה לי העבודה עם המתקדמים (מה לעשות שאצלנו אני החגורה השחורה היחידה

), אבל אני מרגיש שהתחלתי בדרך חדשה שמקדמת אותי בצורה שלא הכרתי.

 

[מיתר נדיר]

תשובה שקיבלתי באקראי, ובכלל לא

שאלתי. מישהו אמר לי לאחרונה, שהתוצאה של אינטראקציה טובה בין מורה לתלמיד, כלומר כזאת שבה המורה הוא טוב, והתלמיד שקדן, והלימוד נמשך זמן רב, היא שהתלמיד יכול לשמוע את קולו של המורה בתוך הראש. הוא יכול להפנות אז שאלות למורה הפנימי הזה, ולקבל תגובות כמו שהיה מקבל מהמורה, וזה מה שמקדם אותו. כמובן שעדיף לפנות אל המורה עצמו (בעיקר בגלל שגם להם יש נטייה להתפתח עם השנים, ולא תמיד המורה הפנימי עומד בקצב של המורה החיצוני), אבל אם אי אפשר, אז ניתן להסתפק בזה.

 

[pzirpim]

למידה

בפעל הרבה תלמידים ומורים מפסיקים להתקדם. נוכחתי באימון בו מורה בכיר מאד פנה אל המורים הבכירים הצבע על שעון קיר שעמד מלכת ואמר "אתם כמו השעון". התכונה הדרושה להית מורה המתקדם ומוביל היא תכונה נדירה. למזלנו היום יש וידאו אך אין תחליף למורה המתקן בזמן אמיתי לכן מורים רbים נוסעים מרחק רב לסמנרים וכו'. יש אילוצים, הינו יכולים להיות טובים יותר... בברכת המציאות הכואבת

 

[שי רגב]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif ניפלא !

 

[שי רגב]

"עצירה" בהתפתחות (בעיקר למיתר)

קיימנו דיון בדיוק על נושא זה, באימון לפני שבועיים... אחד הדברים שהועלו/הוארו הוא הטענה כי קיימת דרגה מסויימת (בסביבות דאן 5, דאן 6) בהם נוצרת עצירה בהתפתחות, עד כדי חוסר עניין ורצון לנטוש את התחום (אמנות הלחימה, כמובן). המסקנה מכל הדיון: על מנת להתגבר ולעבור את השלב הזה, ולהמשיך הלאה (ועוד יותר) את העיסוק, הלימוד וההתפתחות, יש צורך שלתלמיד (כי כולנו תלמידים, בסופו של דבר), לאדם, יהיה "משהו נוסף".

 

[nitzano]

קולות

אם אני שומע קולות אחרים (לא המורה) - מה עלי לעשות ?!

 

[מיתר נדיר]

טוב, אני רואה שגל לא אומר כלום, אז

אני אצטט אותו, והוא יוכל להגיד שדבריו הוצאו מהקשרם. שמיעת קולות היא אחד הסימפטומים הנפוצים של סכיזופרניה. עם זאת זוהי גם אחת האשליות הנפוצות באנשים נורמליים. כמה פעמים קרא לך ששמעת מישהו קורא לך מתוך החדר השכן, וכשנכנסת לשם הסתבר שהחדר ריק? בקיצור, גם אם אתה שומע קולות, זה לא אומר שלא תצליח להתחמק מהם|סדש|.

 

[nitzano]

מסר חשוב

מסר חשוב לא להקשיב לקולות אם הם אומרים לך לעשות דברים לא מוסריים !

 

[WaveGal]

מסר חשוב נוסף

מסר חשוב: אפשר להקשיב לקולות (גם אמיתיים) אם הם אומרים לך לעשות דברים מוסריים (וגם סתם לא לא-מוסריים)!

וברצינות, אני לא מומחה לסכיזופרניה אבל "שמיעת קולות" היא אכן אשליה נפוצה מאוד (ויותר מכך בתנאים של חסך-חושי). אז לא לדאוג יותר מדי אם שמעתם משהו (ושווה לבדוק- אולי מישהו אמיתי דיבר אליך).

 

[בודוקאן]

נכון...

לא כל כך (לגבי נפיצות שמיעת קולות), אבל לא חשוב. העיקר, שאם אתה פרנואידי, זה ממש לא אומר שלא רודפים אותך...

 

[דוד כפרי]

אז אם אתה *לא* פרנואיד,

זה אומר שכן רודפים אותך?

 

[בודוקאן]

תמיד רודפים אותך!

לא שמת לב?

 

[pzirpim]

Non-sequitur

but just because it does not follow does not mean that you are not being followed by something else.

חג שמח

 

[mickeym]

When we talk to god,

It's called Pryer. When god talks back, it's called Schiztofrenia....

מיקי