ארץ איש

ארץ איש

כל אחת משורות השיר הזה נכתבת בזמנים ובמקומות שונים, אנחנו בכל זמן ובכל מקום. כן, הן עדיין נכתבות. בדרכי לפגשך הבטן שלי מפרפרת, היא יוצאת אליך. לפני שידעתי תהיתי, האם מסלולי רכבות זרועותיך, מתפרשים על פני ארץ מיטתך, או שאתה מצטנף בחצי הטבעי שלך, מנסה לתפוס כמה שפחות מרחב, כמו תחת השולחן במסעדה. כששאלת מה רומנטי בעיניי אמרתי "התחשבות עד הפרטים הקטנים". כשסיפרת שקנית לי מברשת שיניים כדי שלא אצטרך להביא את שלי צחקתי המון, הרי לכך התכוונתי. כבר פעמים מספר אחרי לכתך או אחרי לכתי, משתלט על ראשי כאב חד, כמו יש מחיר שעליי לשלם על העונג שאתה מייצר בי. אתה ארץ איש, אתה הכרך הגדול, אתה שביל עפר ארוך, אתה המחבק והמחובק שלי, אתה שיר שמושר עד אור בוקר.
 
הולך בשבילי עפר

הולך בשבילי עפר מלקט שורות נותרו פזורות על פני האדמה, ואחת לאחת מניח אותן על מיתרים נרעדים בנפשי ומבקש לקרוא דרור ליצרים כפותים. ובהיותך פורטת לפרוטות תשוקות מתפקחות, מניחים הימים החולפים כתב הרשאה על שולחנך לאמור, כי דבר איננו אסור וכל מעשה שאליו מתאווה את, כשר הוא למהדרין.
 

שמים1

New member
אתה לי אהבה ../images/Emo79.gif

אתה לי חץ אהבה המפלח ליבי לפלחים רוטטים קרן שמש ביום חורפי המחממת גופי בעלטה. אתה לי פתיתי שלג טהורים בנפילתם הרכה לטיפת הרוח בנשמתי אתה לי אהבה . ברוכה הבאה סווידיש קרן לפורום שירה מעת לעט
 

טאKילה

New member
מִלָּה בְּמִלָּה

תְּחוּשַׁת זִקָּה, וְלַחִישָׁה אוֹרֶגֶת מִלּוֹתֶּיהַּ לְלֹא רִסּוּן בֵּין כְסִיפָה לָגַעַת וּבֹּשֶׁת לַגֶשֶת הַמֶּרְחָק הִתְקַצֵּר, מוּחָשׁ. בְּחִיּוּךְ חַכְלִילִי בָּחַנְתִּי מִתְאָרְךָ וְאַתָּה הִתְבּוֹנַנְתָּ בִּי בְּזְמַן עַד לִנְשִׁימַת פְּרָטֵי פְּרָטִים הַמַּנְמִיכִים לִמְפַלֵּס מֵי בֹּשֶׂם. מִלָּה בְּמִלָּה הִתְלַהְלֵהַּ פִּקְפַּקְנוּ מִדִּבְּרוֹת הָעֲשֶׂרֶת הִתְנַדְנֵד דִּבֵּר מֵעַל תְוַאי מְפַכֶּה מְשֻׁלְהֶבֶת בְּחֻבִּי נְטַעְתִּיךָ.
 
למעלה