ארמית.

hativa1

New member
ארמית.

מהו התרגום של הקטע הארמי אשר בשיר "חיית הברזל"?
 
כבר העלו את זה כאן לא פעם

עם תרגום וביאור מדויק. תנסה לחפש אחורה בדפים. אם לא תמצא אשמח להעלות לכאן שוב את התרגום, אך אני חושש שאין לי כח הפעם לבאר..
 

roamer

New member
אלו שני פסוקים מפרק ז' בספר דניאל

להלן התרגום (הפסוקים לא רצופים, ובפסוק השני השיר מדלג על המילים "בתוך זה"): (יא) רוֹאֶה הָיִיתִי, אֲזַי מִקּוֹל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל הַקֶּרֶן הַמְּדַבֶּרֶת, רוֹאֶה הָיִיתִי, עַד אֲשֶׁר הוּמְתָה הַחַיָּה וְהָאֳבַד גּוּפָהּ וְנִתְּנָה לִיקוֹד אֵשׁ. (טו) נִפְעֲמָה רוּחִי, אֲנִי דָּנִיֵּאל, בְּתוֹךְ זֶה, וְחֶזְיוֹנוֹת רֹאשִׁי יְבַהֲלוּנִי.
 

roamer

New member
והתרגום באדביות ויקימדיה, מכאן:

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D_%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99_%28%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%9F%29
 
מעניין המשפט האחרון במקור

אתכריאת רוחי, אנא דניאל, בגו נדנה..... וג'ו. היינו לנפש/רוח יש נדן לתוכו נכנסת וממנו יוצאת. יש אזכור נוסף לדבר דומה, בגמרא כמדומני, בו מוזכר נרתיק השמש. אז לא שלשמש יש ואגינה אבל כן יש לה מבנה חיצוני בתוכו קיימת. לא בדיוק מבנה... זה נקרא עטרה וניתן לראות את העטרה (נרתיק השמש) רק בליקוי חמה מלא. המממ... האם ניתן לראות את הנדן רק בליקוי נפש מלא?
 
../images/Emo6.gif

אני לא חושב, שהרי מכך יוצא שכולנו בליקוי נפש תמידי.. שהרי הגוף שאנו רואים בכל יום ויום, הוא הוא הנדן המדובר. הנפש והרוח למעשה רק שוכנות בתוך הגוף, אם כי רק הרוח יוצאת ממנו (בזמן השינה) תדיר. כשהנפש יוצאת, אזי הגוף נותר ללא חיים - מה שנקרא בפינו מוות. אתה מן הסתם כבר יודע זאת, לא כן?
 
והנשמה..

היא כלל לא שוכנת בגוף. לפחות לא שכינת מקום, אלא שכינת זמן כמו שמסביר זאת הכוזרי אם אני לא טועה. בעצם אני טועה. אני לא זוכר מי מסביר כך, אך אני כמעט משוכנע שזהו לא הכוזרי. מילא.
 
אם רק לא היית ילד...

הייתי רוצה ממך ילד! חריף אחד!
וזה כן הכוזרי רק ששם מדובר בענייני קרבנות: מה שאמר הכתוב 'לאשי' מתרץ כל קושיה, כאילו אמר הקרבן ההוא, והלחם וריח הניחוח המיוחסים אלי, אינם כי אם 'לאשי', זאת אומרת האש הנפעלת לפי דבר האלוה - הקרבנות הם לחמה, ואת שייריהם יאכלו הכהנים. והכונה במצוה זו היא עריכת הסדר הדרוש למען שכון המלך במקדש - לא שכינת מקום כי אם שכינת מעלה. וקח לך כמשל לענין האלוהי את הנפש המדברת השוכנת בגוף טבעי בהמי. גוף כזה לאחר שנשתוו כחותיו הטבעיים וסודרו כחותיו הנפשיים הראשיים והמשועבדים להם, סדור אשר הכינו לקראת מצב שלמעלה ממצב הבהמות, נעשה ראוי לשכון בו השכל כמלך, להורותו ולהדריכו ולהיות עמו, כל עוד יתמיד הסדר ההוא. וכאשר יפרע הסדר - יפרד השכל ממנו. והנה הכסיל סובר כי השכל זקוק למאכל ולמשקה ולריחות נעימים, הואיל והוא רואה את השכל מתמיד כל עוד אלה מתמידים, ונפרד בהפרדם, אולם הדבר אינו כן, כי הענין האלוהי גומל טוב לכל ורוצה בטוב לכל, ובהיות אחד הדברים מסודר ומוכן לקבל את הנהגתו, אין הענין האלוהי מונע אותה ממנו ואינו פוסק מהשפיע עליו אור וחכמה ודעת, אך בהפסד הסדר הנכון אין הדבר ההוא מקבל את האור ההוא והוא עצמו הולך לאבוד. אולם הענין האלוהי נעלה הוא משתפול בו לאות או יקרהו הפסד. כל הנוגע לסדר העבודה -המלאכה והקרבנות והקטרת והשירה והמאכל והמשתה וכל אלה בתכלית הטהרה והקדושה, לא נאמר עליו אפוא 'עבודת ה'' ו'לחם אלהיך' וכדומה כי אם בהשאלה, להורות כי האלוה מרוצה מן הסדר הטוב בחיי האומה וכהניה, ומקבל את מתנותם כביכול ושוכן בקרבם לכבוד להם, אולם הוא עצמו מחדש ונעלה מלהנות ממאכלם וממשתיהם, ואין לחמם כי אם לנפשם.
 
ואכן עלינו לעמול קשה

על מנת להתקין את גופנו שיהיה ראוי לקבל את האור האלוקי והשפע הזורם אלינו בכל רגע נתון. זה לא אני החריף.. יש לי פשוט רב אחד. משכמו ומעלה.
 
למעלה