שמע
הכל מתחיל ונגמר בצורת המחשבה.
זה לא שבאמת יש בועה.. זה לא באמת שיש משבר..
פשוט מאד יש מצב אחר, מתקדם יותר, וצריך להתאים את עצמינו ולהתנתק מתפיסות החשיבה של פעם.
סיפור:
בשנה האחרונה בקיבוץ לפני שעזבתי, הגיע זוג צעיר וקנה שטח לבניה בחלקת התרחבות חדשה שהייתה כולה בתהליכי בניה. 250 מ"ר ליחידה.
כל פעם שהיה לי משעמם הייתי לוקח את הקטנוע והכלבה ועושה סיבוב לראות איך מתקדם עם הבניה. מנהג שהשעמום גורר את כל הקיבוץ לעשות ד"א, כך שכולם מעודכנים וזה היה אחד מנושאי השיחה היחידים והחמים כמובן. בכל אופן, שורות שורות של גושי אבן חשופה ויציקות מזויינות, ורק בית אחד של אותו זוג צעיר, כבר כמעט גמור ועומד. הם בחרו לבנות את הבית בשיטה אמריקאית, חוץ מיחידת ממ"ד, כל הבית פנים וחוץ בנוי מלוחות גבס וחומרים סינטטים. ממגוון הדיעות על הבית יכולת לשמוע כאלה דברים: "זה בית זה? רוח קטנה והוא נופל.", "מה זה, בית צריך להיות מאבן ולא ככה.", "אם יפלו טילים, אם תהיה מלחמה", "אם תרצה לתלות זרוע ברקן עם טלויזיה 48 אינצ'" ועוד כל מיני פנטזיות אחרות. מבירור שלי בנושא, מסתבר שהבית נבנה במחיר מגוחך פשוט! מבודד לחלוטין, כל הגמר עשוי מחומרים איכותיים ולא היו צריכים להתפשר, חלונות כפולים, חיפוי דמוי אבן חיצוני, גינה מקסימה. בית נורמאלי לחלוטין.
עכשיו תגיד לישראלי הממוצע לך תגור בבית כזה שעלויות הקמה מסחריות שלו ללא השטח זה בערך חמישים אלף דולר. מבחינתו הצעת לו לגור בצריף!
בית צריך להיות מאבן! עם טיח ושליכט!
עם קרמיקה זולה אך במראה יוקרתי!
עם מטבח גדול ומפואר לחיים מודרנים שסובבים בעיקר סביב המיקרוגל ולאו דווקא שטח עבודה קולינרי!
שירותים רחבים! עם מקום למיני כיור לא פונקציונאלי, אגרטל עם פרחים ותאי אחסון!
סלון מרווח ומרשים! ופינת אוכל גדולה! כי פעם בשנה צריך לארח 6 אנשים...
והכל מאבן מאובנת ומזויינת עם ציפוי גלזורה קרמי בתקן ישראלי מסין מחמיר ביותר. שעומד בפני הוריקנים דרגה 5, תנודות טקטוניות מדרגה 9 ומעלה, פצצת אטום אירנית ובעירה בטמפרטורת השמש!
ושיהיה זול!
הדרישה היום לבית כזה "של פעם", לא מסתדרת עם הלך העולם המודרני. פעם בית היה מונח להתמסדות ולא ליצירת פנטזיה אישית. באמריקה למשל הלך הרוח הוא כזה ברובו שהאנשים הצעירים עוברים לעיר כדי להתקדם ולהתפתח וכמובן גם לפתח, בעוד שהזוגות שפונים להתמסדות הולכים ורוכשים בית שמותאם לגידול משפחה באחד הפרברים. בארץ זה לא קורה כי העלויות של רכישה או הקמה של בית שבאמת מיועד לחיי משפחה בתפיסה הישראלית הן אסטרונומיות. בנתיים אתה יכול למצוא בתל אביב זוג עם 2-3 ילדים שחי בבנין אולי כי לא היה להם כסף לבית קרקע, הבעל נוסע כל יום מתל אביב לפריפריה כדי לעבוד, ולילדים אין שום סביבה התפתחותית כל שהיא מעבר לחדר שלהם.
המדינה צריכה להשקיע בשינוי דפוס החשיבה הזה קודם כל. להקים פרוייקטים של מגורים צמודי קרקע בשיטות בניה זולות ומהירות, להקים תשתיות סביב זה, ולעודד את כל הזוגות עם הילדים לצאת מהעיר ולעבור לחיי בית אמיתי. כתוצאה מזה העיר תתפנה, המחירים ירדו, צעירים חדשים יוכלו לבוא לעיר ולהתפתח ואז יגלו שכל הבועה הזאת זה סתם קשקוש.