ארכיטקטורה עברית

[Yaronimus]

ארכיטקטורה עברית

שלום רב, למרות מקצועי (אמן ומעצב גרפי) תמיד הייתה בי אהבה לארכיאולוגיה. בגלל שאני מאוד מושפע מהתרבויות שרווחו באזו (עברים, כנענים, מצרים, פלשתים ועוד ועוד), אני כל הזמן מחפש תמונות (דימויים) של סמלים, בניינים, חפצים וכו'), ורציתי לקבל קצת השראה מכל מיני אלמנטים עבריים ואחרים שיש בארכיטקטורה ובחפצים. ראיתי לא מזמן תמונה של גלוסקמא עם מין צורה של שושנה מגולפת (רוזטה??). אולי תוכלו לעזור לי: האם הרוזטה היא מאפיין עברי/אזורי או שבכלל יובאה מיוון בתקופה ההלנית (אני לא הכי מתמצא) האם תוכלו לכוון אותי לאתרי אינטרנט עם תמונות של סמלים עבריים (כמו הרוזטה) מחפירות? האם אתם מכירים אתרים עם תמונות של בניינים עבריים? אני יודע שזו שאלה קצת מסובכת, אבל בעקרון אני רוצה לקבל עוד השראה מהארכיאולוגיה. תודה רבה ירונימוס

 

[Lakedaimon]

שאלת שאלה בעייתית קצת, ואני אסביר.

גלוסקמאות עם רוזטות הן אכן מאפיין של הקבורה העברית בתקופה הרומית המאוחרת, קרי, שלהי בית שני עד סוף התקופה הביזנטית, הרוזטה היא מן דרך ביניים ליצור עיטור על הגלוסקמא שאינו פוגע בדיבר של "...פסל וכל תמונה..." הרוזטה היוא עיטור שמשמש את היהודים בהרבה מקומות "ארכיטקטוניים" בהם יש סצינות מיתולוגיות בארכיטקטורה הקלאסית. אך היא לא אלמנט מקורי עברי \ יהודי \ יהודאי \ ישראלי, היא מיובאת מיוון כמו הארכיטקטורה עצמה, שממנה לוקחים היהודים את מה שמתאים להם ומסגלים לארכיטקטורה המקומית. לגבי אתרי אינטרנט, אם יש לך גישה ל google scholar חפש את המושג, אם לא היה בוקר והייתי בדרך לסיור, הייתי עושה את זה אני, אבל אין לי זמן עכשיו. לגבי ארכיטקטורה עברית, הדבר הראשון שקופץ לי לראש הוא "בית ארבעת מרחבים" ואני בהחלט יכול לנסות למצוא תמונות של כזה, ברגע שאחזור.

 

[Yaronimus]

תודה רבה!

איך קברו היהודים (אני לא יודע מה המונח המקצועי עברי \ יהודי \ יהודאי \ ישראלי ל"בני ישראל") את מתיהם לפני התקופה הרומית? עוד שאלה: האם יש אתר באינטרנט שבו אפשר לשמוע איך השפה העברית הקדומה נשמעה (לפני הארמית). תודה רבה.

 

[shay4442]

בתקופת בית ראשון

זאת אומרת מהאלף הראשון לפני הספירה ועד הכיבוש הבבלי ב-586 לפני הספירה היה נהוג לקבור את המתים באתר קבורה יעודי שבדרך כלל שוכן למרגלות העיר או בקרבתה, באלף ה-3 וה-2 לפני הספירה(מה שמוגדר בתור "כנענים") בדרך כלל לא מוצאים אתרי קבורה(בית קברות) והמתים היו נקברים בתחומי העיר לעיתים בבתים הפרטיים(מתחת לרצפות המגורים או בחצר של מבנה פרטי) ולעיתים במאגרי מים שהפכו לקבורות של רבי נקברים או בחללים קראסטיים אחרים. כאמור באלף הראשון קברו/הטמינו בדרך כלל את המתים באזור מיועד לכך מחוץ לעיר. בבתי קבורה מושקעים יותר שאיכלס מתים שמשפחותיהם היו אמידות הקברים היו נחצבים(באזורים הררים כמובן) בתוך הסלע כאשר היה היכל מרכזי שהיה מתחלק לחדרים משניים שאותם חדרים היו מחולקים למספר מתקנים מאבן(דמוי מיטות,לחלקם אפילו נחצבו כריות ואזורים להניח את הראש), היו גם מקומות שנקרא מאספה ששם נאספו העצמות אותם מתקני מיטות היו המקומות שבהם הונחו המתים עד שגופם נרקב ואז הועבר. קברים מפורסמים מימי בית ראשון נסקרו ונקברו בכפר סילואן, כתף הינום(איזור ירושלים), בבית שמש יש נקרופוליס נחמד מימי בית ראשון, ורבים אחרים

 

[Lakedaimon]

לגבי המינוח, הקבורה והעברית:

ה"עממות" של היושבים בארץ נתונה לוויכוחים זה שנים רבות, אני בטוח שגם פה בפורום תמצא כמה תשובות שונות לעניין. לדידי התשובה פשוטה: בתקופת הברונזה הקדומה\תיכונה\מאוחרת (*2500-1250/1150 לפנה"ס) עד תחילת תקופת הברזל 1 (1250/1150-1000/920) אין ממש שם למי שחי בארץ, מהסיבה הפשוטה שגם המקורות הכתובים הם מעטים (לגבי הארץ) יש יוצאי דופן בברונזה המאוחרת, אבל כנראה שאנו מדברים על בריתות שבירות ומשתנות תדיר של ערים שונות. בתקופת הברזל 1 (*1250/1150-1000/920) התושבים בארץ יכולים להיקרא "בני ישראל" או עברים - אם אתה מאמין שבאו ממצריים, או פרוטו ישראליים(בצפון)\יהודאים(בדרום) - אם אתה מאמין שהתפתחו בארץ. בתקופת הברזל 2 (1000/920-701 לפנה"ס) ישראליים בצפון ויהודאים בדרום. בתקופת הברזל 3 (701-586לפנה"ס) אין הרבה ישראליים בצפון (גלות אשור) ויש יהודאים בדרום. בתקופה הפרסית (536 - 333/2) מאז שיבת ציון וגיבוש הדת בבבל יש יהודים בארץ. אני די חושב שנתתי את כל נקודות המבט בצורה כמה שיותר אובייקטיבית. עכשיו, לגבי הקבורה - עד תקופת הברזל הרבורה היא בצורות שונות ומשונות, בעיקר בגלוסקמאות מסוגים שונים

שי!!

תעזור לי עם ברונזה... בתקופת הברזל עיקר הקבורה הוא ב"מאספות": השכבת המת במערה (מאווררת היטב) במשכב שמתאים לאדם ממוצע באותה תקופה, המתנה של כשנה ל"חיסול" הבשר, ואסיפה של העצמות לבור (מקור הביטוי "נאסף אל אבותיו"). בתקופה הפרסית וההלניסטית הקבורה היא בגלוסקמאות ובתקופה הרומית או בגלוסקמאות או בסרקופגים, תלוי בממון הנקבר. את העברית הקדומה למיטב ידיעתי, לא ניתן לשמוע כיוון שלא ניתן לדעת כיצד דיברו בה אלא רק לשער.

 

[Lakedaimon]

ובהרחבה:

לגבי הקבורה, יש ערכים טובים בויקי, אני ממליץ על הערך "יום ליקוט עצמות" ו "מערת קבורה" שהם ערכים טובים. לגבי הארכיטקטורה, סכמה של בית ארבעת מרחבים סטנדרטי מצורפת, יש גם בתי ארבעת מרחבים עם חמישה מרחבים, למרבה הפלא, כמו בחורבת הרועה ליד שדה בוקר. מדובר בד"כ על שלושה מרחבים מקורים ואחד קטור, כשאחד המרחבים המקורים פתוח למרחב הקטור. יש אפשרות שהייתה עוד קומה, אך לא ניתן לדעת בבירור.

 

[Lakedaimon]

שכחתי את הסכמה...

 

[shay4442]

ארכיטקטורה בארץ ישראל הקדומה

ישנם 2 ספרים שנחשבים בתור אבני יסוד (אמנם חלק מהדברים מיושנים בעיקר הפרשנויות)בנושא עד שיצוץ משהו יותר חדש: 1.אדריכלות ארץ ישראל בימי קדם 1987 עורכים: אהוד נצר,רוני רייך,אהרון קמפינסקי 2.archeology of the cities שנכתב על ידי זאב הרצוג 1996 ומתאר את ההתפתחות העירונית והארכיטקטונית של תכנון ערים החל מהאלף ה-4 לפני הספירה ועד לתקופת הברזל. בקשר לארכיטקטורה של ממלכת ישראל ויהודה במהלך החצי הראשון של האלף ה-1 לפני הספירה(תקופת הברזל) ישנם מספר מרכיבים ארכיטקטונים שאולי עונים להגדרה: 1. בית 4 המרחבים 2. בית המחסנים 3.חומת סוגרים כאמור אפשר למצוא מבנים כאלה בתקופות אחרות אבל הם נכנסו לפרדיגמת הבניה של ממלכות ישראל ויהודה בשצף קצף בתקופת הברזל ב בתקופת הבית ה-2 המבנה שכאמור הכי אפשר לייחס ליהודים זה כמובן המקוה שמאופיין בתור מאגר מים עם ירידה של 7 מדרגות שאר מכלולי ועיטורי הבניה נשאבו מהעולם ההלניסטי,רומי