מתוך שלא לשמו יצא לשמו
האמת, השיר שהזכרת הוא בעיני אחד השירים היותר מאוסים בתולדות הרוק, ותמיד אני מתכווץ קלות ב 10 שניות האלו בין התחלת השיר ברדיו לבין העברת התחנה. מוזר לי שיוצר ענק כמו קלפטון נאלץ לרדת למכנה משותף כל כך נמוך בשביל למכור, אבל כנראה לכולנו יש משכנתאות. מה שכן, אם הצלחת לזהות את הצניעות שלו מבעד לשיר הזה דווקא, אז כל הכבוד על ההבחנה, נדמה לי שצניעות, עצבות ותולדות חיים שגורמים לאוייב להראות כמו ילד בחנות ממתקים (לצד יכולת נגינה מדהימה כמובן) הם אלו שהופכים את קלפטון לאחד היוצרים הכי מדהימים שיש, בקשר לדעה עליו כאן, דעתי כתבתי, יש כאן עוד אוהבי האדמו"ר שליט"א ויש גם כמה שלא, כמו כל דבר אני מניח...-