אולי מה שמשלים את הפער
בין תפיסתך לבין מיסט ונאו , זהו הנושא של "עבודה גופנית".
מכיוון שעבודתי היא בעיקר עבודה גופנית , גם המדיטטיבית , וגם ההתפתחותית , אז אני למשל עובד בעיקר עם "מרכזים אנרגטיים" והרבה פחות עם המחשבה.
אתה יכול לראות את זה כך -
יש לך בגוף מדינה שלימה , עם המון דעות , מפלגות , ואנשים ברמה התפתחותית שונה.
כנ"ל יש מזרחים ויש אשכנזים , יש רוקיסטים ויש חובבי אופרה , יש עירוניים ויש חובבי טבע , כולם נמצאים במדינה הקטנה שלך.
מכיוון שבאופן טבעי אנשים דומים משתדלים להיות אחד ליד השני , אז יש מרכזים בהם מרוכזים אנשים "דומים" בסך הכל.
למשל האוכלוסיה בדימונה , שונה מעט מהאוכלוסיה בסביון.
אז דימונה לצורך העניין זה מרכז אנרגטי מסוג מסוים , וסביון זה מרכז אנרגטי מסוג אחר.
לכל מרכז יש כביכול "אופי" שונה , וצריך לגשת אליו בגישה שונה.
יתכן למשל שכעת הממשלה מנהיגה מדיניות כלכלית שטובה מאוד לאנשים בדימונה , ורעה מאוד לאנשים בסביון , ואז מרכז אחד יהיה שמח מאוד ומרכז שני יהיה ממורמר מאוד.
אז בתוכך זה אותו הדבר : יש מרכזים שונים , יש ממשלה שמקבלת החלטות , יש מרוצים יותר ויש מרוצים פחות.
בעבודה גופנית , אתה מסוגל להרגיש את המרכזים הללו - למשל ניתן להרגיש באופן הברור ביותר כי על פני כל הגוף ישנם "פחדים" , "תשוקות" , "טראומות" , "כעסים" וכו' וכו'. אך הכעסים באיזור בית החזה , שונים מעט מהכעסים בבטן התחתונה. בדיוק כפי שהכעסים בדימונה שונים מהכעסים בסביון.
כנ"ל הדו שיח הפנימי שלך מורכב מכל הקולות ביחד - גם מהקולות שמשמיעה הבטן התחתונה , וגם מהקולות שמשמיע בית החזה. גם מהקולות בדימונה וגם מהקולות בסביון.
אלא שמטבע העניין נוצרת בגוף היררכיה -
בזכות מי שאתה , אתה תעדיף למשל לשמוע את הקולות של בית החזה , ותיתן להם עדיפות רבה יותר.
ואילו אדם אחר יעדיף לשמוע את הקולות של הבטן התחתונה ויתן להם עדיפות רבה יותר.
בדיוק כפי שהמדינה למשל תעדיף לשמוע את אנשי סביון , ופחות את אנשי דימונה.
וכאן נוצר חוסר האיזון.
המצב האידאלי הוא שכולם מרוצים גם סביון וגם דימונה.
אך המצב הטבעי זה שחלק מהקולות מרוצים יותר , וחלק מרוצים פחות.
בדיוק כפי שיש אדם שיבליט את בית החזה ביציבתו הטבעית , ויש אדם שיבליט את הבטן.
וזה מה שיוצר את הרעש בתודעה , ואת דו השיח הפנימי.
אנשי סביון ודימונה שצועקים אחד על השני בקולי קולות - חלק מרוצים וחלק לא.
אז ניתן באמצעות עבודה גופנית , תנועה למשל , לאזן יותר את המצב הגופני , ואז התודעה גם כן נהיית מאוזנת יותר.
כנ"ל ניתן גם באמצעות עבודת מודעות לאזן את זה - להקשיב לקולות בתודעה , ולהגיע לאיזון.
עבודה של "מרכזים אנרגטיים" היא גופנית בעיקרה , ותמצא אותה בעיקר אצל הילרים למינהם , מטפלים בתנועה ובמגע , פסיכותרפיה גופנית ועוד.
כנ"ל בשיטות מדיטטיביות מסוימות - כמו סריקה של האיברים והתחושות בהן (שלמיטב ידיעתי נעשית בוויפאסאנה).
בסופו של דבר , הן עבודה "גופנית מדיטטיבית" טובה , והן עבודה "שכלית מדיטטיבית" טובה , אמורות להביא לאותו המקום.
מקום של איזון , שמביא לשקט תודעתי.
אך הדרך שונה :
אלו יותר ישימו לב למחשבות , לפעולות והתגובות המתבצעות במחשבה וכו' , ואלו ישימו לב יותר לגוף , ליציבה , ולתחושות בגוף.
