lightflake
New member
מעולות*
אריסטו
- פותח הנושא Mist2
- פורסם בתאריך
.lightflake
New member
אזהרת איציק: אם תמשיך להתעמק בזה
אתה עלול להיווכח שזה נכון !
אתה עלול להיווכח שזה נכון !
זה בכלל לא השאלה
זה הרי ברור שיש דרכים שונות שהאדם יכול להיעזר בהן כדי לקדם את הערות שלו.
חלק מאותם דרכים יעילים יותר לאנשים מסויימים, וחלק אחר מועילים לאנשים אחרים.
כך שהשאלה היא, לא האם זה נכון, אלא האם זה מתאים לו ומקדם אותו.
בדיוק כפי שלך הכי מתאים לא לעשות מאומה ורק לדבר סרה על דרכים שכן ממליצים לעשות.
זה הרי ברור שיש דרכים שונות שהאדם יכול להיעזר בהן כדי לקדם את הערות שלו.
חלק מאותם דרכים יעילים יותר לאנשים מסויימים, וחלק אחר מועילים לאנשים אחרים.
כך שהשאלה היא, לא האם זה נכון, אלא האם זה מתאים לו ומקדם אותו.
בדיוק כפי שלך הכי מתאים לא לעשות מאומה ורק לדבר סרה על דרכים שכן ממליצים לעשות.
תודה על דאגתך
אני הולך בדרכי כבר תקופה מספיקה בכדי לזהות את מה שהיא נותנת לי. היא מעניינת אותי די והותר כפי שהיא.
אינני "מחפש" דרך אחרת או כיצד "להתעורר", כך שגם אם מחר אקרא ספר זה או אחר, לכל היותר ארוויח עוד נקודת מבט מעניינת.
קשה לי להאמין שאסחף להזדהות עם שיטה זו או אחרת, אך גם אם כן, יהיה מעניין לראות זאת.
אני אוהב לדבר עם אנשים מודעים, כי פעמים רבות ניתן למצוא בתיאורים שלהם משהו דומה למה שאני מכיר מעצמי, אך מנוסח בצורה שונה.
כיוון שהדרך האישית שלי מאוד קרובה לחלקים מהדרך הרביעית (התחלתי ממשהו די דומה), אני מוצא עניין רב בדבריהם של נאופיל ומיסט, כי פעמים רבות אני מכיר היטב את הדברים מתוכי.
לכן אם מדובר במשהו שאינני מכיר, מעניין אותי להבין אותו יותר, כי לעתים מתגלה לי שאני דווקא כן מכיר אותו, רק לא במילים אלה.
לסיום, אצטט פסקה מספרו של ז'ידו קרישנמורטי, "החופש מהידוע", שהבנתה הייתה אולי הצעד הראשון שלי:
Verbally we can go only so far: what lies beyond cannot be put into words because the word is not the thing. Up to now we can describe, explain, but no words or explanations can open the door. What will open the door is daily awareness and attention - awareness of how we speak, what we say, how we walk, what we think. It is like cleaning a room and keeping it in order. Keeping the room in order is important in one sense but totally unimportant in another. There must be order in the room but order will not open the door or the window. What will open the door is not your volition or desire. You cannot possibly invite the other. All that you can do is to keep the room in order, which is to be virtuous for itself, not for what it will bring. To be sane, rational, orderly. Then perhaps, if you are lucky, the window will open and the breeze will come in. Or it may not. It depends on the state of your mind. And that state of mind can be understood only by yourself, by watching it and never trying to shape it, never taking sides, never opposing, never agreeing, never justifying, never condemning, never judging - which means watching it without any choice. And out of this choiceless awareness perhaps the door will open and you will know what that dimension is in which there is no conflict and no time.
אני הולך בדרכי כבר תקופה מספיקה בכדי לזהות את מה שהיא נותנת לי. היא מעניינת אותי די והותר כפי שהיא.
אינני "מחפש" דרך אחרת או כיצד "להתעורר", כך שגם אם מחר אקרא ספר זה או אחר, לכל היותר ארוויח עוד נקודת מבט מעניינת.
קשה לי להאמין שאסחף להזדהות עם שיטה זו או אחרת, אך גם אם כן, יהיה מעניין לראות זאת.
אני אוהב לדבר עם אנשים מודעים, כי פעמים רבות ניתן למצוא בתיאורים שלהם משהו דומה למה שאני מכיר מעצמי, אך מנוסח בצורה שונה.
כיוון שהדרך האישית שלי מאוד קרובה לחלקים מהדרך הרביעית (התחלתי ממשהו די דומה), אני מוצא עניין רב בדבריהם של נאופיל ומיסט, כי פעמים רבות אני מכיר היטב את הדברים מתוכי.
לכן אם מדובר במשהו שאינני מכיר, מעניין אותי להבין אותו יותר, כי לעתים מתגלה לי שאני דווקא כן מכיר אותו, רק לא במילים אלה.
לסיום, אצטט פסקה מספרו של ז'ידו קרישנמורטי, "החופש מהידוע", שהבנתה הייתה אולי הצעד הראשון שלי:
Verbally we can go only so far: what lies beyond cannot be put into words because the word is not the thing. Up to now we can describe, explain, but no words or explanations can open the door. What will open the door is daily awareness and attention - awareness of how we speak, what we say, how we walk, what we think. It is like cleaning a room and keeping it in order. Keeping the room in order is important in one sense but totally unimportant in another. There must be order in the room but order will not open the door or the window. What will open the door is not your volition or desire. You cannot possibly invite the other. All that you can do is to keep the room in order, which is to be virtuous for itself, not for what it will bring. To be sane, rational, orderly. Then perhaps, if you are lucky, the window will open and the breeze will come in. Or it may not. It depends on the state of your mind. And that state of mind can be understood only by yourself, by watching it and never trying to shape it, never taking sides, never opposing, never agreeing, never justifying, never condemning, never judging - which means watching it without any choice. And out of this choiceless awareness perhaps the door will open and you will know what that dimension is in which there is no conflict and no time.
lightflake
New member
... זה בסדר אפשר כולם להרגע
ולקחת את החיים קצת יותר בקלות
ולקחת את החיים קצת יותר בקלות
זה טבעי לגמרי להזדהות עם שיטה
ואי אפשר להמנע מזה ומבחינת ההזדהות גרידא אין הבדל בין זה לבין להזדהות עם המחשבה של "אני לא מזדהה עם שיטות"
אנחנו מתחילים עם רעיון של - לא להזדהות ומנסים להגיע לזה , לצבור נסיונות רלוונטים אבל זה לא מביא למצב של אי הזדהות מתמשכת כי זה התחיל מרעיון , מהזדהות מחשבתית מסויימת עם רעיון של שיטה .
מספר אנשים בפורום מוצאים בכך פגם ועל בסיס זה פוסלים שיטות שלמות או את כל השיטות באשר הן ...כי הם מחפשים משהו אבסולוטי במקום להתמודד עם הסובייקטיביות של עצמם , עם הריבוי שבהם .
מתחת לריבוי הזה קיימים מנגנונים עמוקים יותר . למשל אפשר לדבר על אניים מחשבתיים , אניים רגשיים ועוד'
אם אתה מתחיל עם הרעיון הזה של אי הזדהות - ואתה עושה מאמצים נכונים(במובן שלא כל מאמץ הוא נכון) אתה תגרד את השכבה העמוקה יותר ובנקודה הזאת לרוב מגיעים עוד טונות של הזדהויות עמוקות יותר שאין לשכל החושב שלך שום סיכוי לעבד אותן , בטח שלא לבדו , אין לו מספיק כוח עיבוד ... ובנקודה הזאת אתה חושב לעצמך שעבדו עליך ושהרעיון הזה של הזדהות ומאמץ להיות באי הזדהות הוא מטומטם לגמרי ושזה לא אפשרי .. ושצריך לזנוח את כל השיטות ..
אני בטוח שקרה לך כמו לכולם סיטואציות שבהן לא חשבת יותר מדי אבל הרגשת הרבה מאוד , נניח במצב שהיית צריך לעודד מישהו בלי שהיה לך איזה משהו חכם במיוחד או מועיל לומר לו ...איזה פלונטר שכזה . אז השכל החושב היה יחסית שקט ומשהו באיזור הבטן התחתונה שלך עבד ולא היתה לך תחושה טובה אלה אפילו רעה של קונפליקט פנימי ובכל זאת המחוייבות שלך לאדם שמולך חייבה אותך להמשיך בתהליך הזה עד שפתאום ברגע אחד בהירות הופיעה , חרב לחתוך איתה את הפלונטר .
ואי אפשר להמנע מזה ומבחינת ההזדהות גרידא אין הבדל בין זה לבין להזדהות עם המחשבה של "אני לא מזדהה עם שיטות"
אנחנו מתחילים עם רעיון של - לא להזדהות ומנסים להגיע לזה , לצבור נסיונות רלוונטים אבל זה לא מביא למצב של אי הזדהות מתמשכת כי זה התחיל מרעיון , מהזדהות מחשבתית מסויימת עם רעיון של שיטה .
מספר אנשים בפורום מוצאים בכך פגם ועל בסיס זה פוסלים שיטות שלמות או את כל השיטות באשר הן ...כי הם מחפשים משהו אבסולוטי במקום להתמודד עם הסובייקטיביות של עצמם , עם הריבוי שבהם .
מתחת לריבוי הזה קיימים מנגנונים עמוקים יותר . למשל אפשר לדבר על אניים מחשבתיים , אניים רגשיים ועוד'
אם אתה מתחיל עם הרעיון הזה של אי הזדהות - ואתה עושה מאמצים נכונים(במובן שלא כל מאמץ הוא נכון) אתה תגרד את השכבה העמוקה יותר ובנקודה הזאת לרוב מגיעים עוד טונות של הזדהויות עמוקות יותר שאין לשכל החושב שלך שום סיכוי לעבד אותן , בטח שלא לבדו , אין לו מספיק כוח עיבוד ... ובנקודה הזאת אתה חושב לעצמך שעבדו עליך ושהרעיון הזה של הזדהות ומאמץ להיות באי הזדהות הוא מטומטם לגמרי ושזה לא אפשרי .. ושצריך לזנוח את כל השיטות ..
אני בטוח שקרה לך כמו לכולם סיטואציות שבהן לא חשבת יותר מדי אבל הרגשת הרבה מאוד , נניח במצב שהיית צריך לעודד מישהו בלי שהיה לך איזה משהו חכם במיוחד או מועיל לומר לו ...איזה פלונטר שכזה . אז השכל החושב היה יחסית שקט ומשהו באיזור הבטן התחתונה שלך עבד ולא היתה לך תחושה טובה אלה אפילו רעה של קונפליקט פנימי ובכל זאת המחוייבות שלך לאדם שמולך חייבה אותך להמשיך בתהליך הזה עד שפתאום ברגע אחד בהירות הופיעה , חרב לחתוך איתה את הפלונטר .
דניאל גליקר
New member
איזו הבנה עמוקה
בתיאורית השדה המאוחד.
בטרנסנדנטלי.
בתיאורית השדה המאוחד.
בטרנסנדנטלי.
עוד טיפה (אבל חשובה) על חלוקה
* כולנו עשויים טלאים-טלאים וכה חסרי צורה ושונים במבנינו, שכל חלק בכל רגע ורגע עושה מעשה לעצמו, ויש שוני בינינו לבין עצמנו כמו בינינו לבין זולתנו.
* אין זה מעשה של תבונה מפוכחת לשפוט אותנו אך ורק על פי מעשינו החיצוניים: יש לרדת לעומק פנימה ולמצוא אילו הם הקפיצים המפעילים אותנו.
אך כיוון שזו משימה רצופת סכנות ונעלה, הייתי רוצה שלא יבחשו בה אנשים רבים.
מישל דה מונטיין / המסות
* כולנו עשויים טלאים-טלאים וכה חסרי צורה ושונים במבנינו, שכל חלק בכל רגע ורגע עושה מעשה לעצמו, ויש שוני בינינו לבין עצמנו כמו בינינו לבין זולתנו.
* אין זה מעשה של תבונה מפוכחת לשפוט אותנו אך ורק על פי מעשינו החיצוניים: יש לרדת לעומק פנימה ולמצוא אילו הם הקפיצים המפעילים אותנו.
אך כיוון שזו משימה רצופת סכנות ונעלה, הייתי רוצה שלא יבחשו בה אנשים רבים.
מישל דה מונטיין / המסות
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.