ארט זויד

[עמית ע]

ארט זויד

בימים האחרונים שמעתי בלופים את צמד הדיסקים Archives II שמכילים את האלבומים Les Escapes Inquites מ-84, האלבום הכפול Phase IV מ-82, ומספר קטעים נוספים שלא יצאו באף תקליט פורמלי. ההאזנה לאלבומים האלה גרמה לי עונג גדול מאד, אז תרשו לי להמליץ בחום ולהרחיב: ארט זויד (שיש לקרוא להם ארצויד, למען האמת) באים מצרפת. הם התחילו את הקריירה שלהם בשנות השבעים והוציאו תקליט ראשון ומהפכני ביותר בשנת 76 (שם מסובך בצרפתית שמשמעותו "סימפוניה ליום בו ישרפו הערים"). הסגנון שאפיין אותם עד אמצע שנות השמונים זה צ'יימבר-רוק, כלומר, הרכב של מס' מצומצם של כלים קלאסיים: כלי קשת, נשיפה ופסנתר (זה הצ'יימבר) עם גיטרה ובס חשמליים, קלידים אלקטרוניים, פה ושם שירה בצווחות ולחנים עם אנרגיה תזזיתית (זה הרוק). הם דווקא הגדירו את המוסיקה שלהם כ"מוסיקה חדשה" - כמה פשוט

הם גם השתתפו בפסטיבל RIO של כריס קאטלר. מאמצע שנות השמונים גדלה הדומיננטיות של שימוש בטייפ-לופס של רעשים טבעיים (למשל צחוק של ילדים) ובאלקטרוניקה, והמוסיקה נהייתה יותר ויותר דיסוננטית וקשה לעיכול. בקיצור ולעניין - מומלצים בחום, לא רק לאוונגרדיסטים (לפחות לא האלבומים הראשונים שלהם) ויפה שעה אחת קודם

 

[The Cabana Boy]

איך האלבום Faust?

 

[עמית ע]

בקרוב אדע...

ואדווח

 

[Toltec]

אני מאוד אוהב אותו

מאוד מושפע ממוסיקה קלאסית עכשווית, וגם של תחילת המאה העשרים (יותר לקראת הסוף). הם נתנו אקסטרא גז על האלקטרוניקה והתוצאה מאוד אופיינית, אם כי הרבה פעמים פחות ריתמית (לי זה לא מפריע). אמביינט, קונקרט.. האלקטרוניקה הייחודית שלהם.. באופן אישי אחד האהובים עליי, אבל לא לכל אחד. אם זה הראשון שלך, הייתי ממליץ לך על הראשון. עליי הוא באמת השפיע, אולי בגלל שאותו שמעתי ראשון, אבל זה אלבום ממש חזק (והוא רחוק ממושלם). פאוסט הוא לכאלה שאוהבים את הארצויד שלהם בלי סוכר (לא מדויק, אבל כרגע אני לא מוצא משהו יותר טוב).

 

[dpascal2]

האלקטרוני האהוב עלי הוא Berlin

אלבום מצוין ונותן בראש. פצצות לגבות, רסיסים לריסים ...בום טססט בום טססט בום טססט.

 

[jbloo]

ושלי marriage au ciel lenfener

(מקווה שכתבתי נכון, מזיכרון). קצת יותר אפל מברלין (עד כמה שזה ניתן

). מהמאוחרים אני גם מחבב את האחרון (Ubique) למרות שהוא כבר בוודאות יכול לזכות בתואר התקליט הכי קר ומנוכר שיש לי (ביחס הפוך ל70 הנגנים שמרכיבים אותו- הצליל נשמע כאילו הוא יכל לצאת באותה מידה מסינתי אחד). תקליט מאוד אפל, נטול פיתוחים מלודיים, רפטטיבי, (וכל זה עוד יחסית לארטזויד...), ועדיין יש לו את הקסם המהפנט שלו. אבל אין על התקופה האנלוגית, מלאת הסוכר שלהם

ה4 הראשונים והבונוסים שמתלווים אליהם שולתים!!!1

 

[עמית ע]

גם החמישי

לא לשכוח את Les Escapes Inquites. אלבום ממש טוב. לגבי "החתונה של גן עדן וגיהנום" (כך אני זוכר את השמות המסובכים יותר), הוא עוד נמצא בקו התפר בין ארט זויד המוקדמים למאוחרים, ולכן עכיל יותר. מה שמצחיק בקשר אליו זה שעד היום יש באמזון תיעוד של ביקורת שכתבתי עליו לפני אלף שנה, ביקורת לא הכי מחמיאה. היום אני ממש לא מזדהה עם הדברים.

 

[dpascal2]

אני למדתי לקח

לא לכתוב שום דבר שלא עובר לעמוד הבא

פעם שיעמם לי, עברתי על הארכיונים של פרוגיסטאן וקראתי הודעות שלי...אוי ואבוי זה אנדרסטייטמנט. זכור לי משהו בסגנון: "שלום אני חדש כאן ! איזה קטע...חשבתי שכולם בארץ שומעים רק שלמה ארצי. מישהו מכיר את In the wake of posidon ?" דניאל עוז ישר נתן לי ראסיה וירטואלית והיה ת'רד שמייח.

 

[Tartionet]

דיסק מדהים..

in the wake of poseidon פשוט דיסק מופת לדעתי.. בביוגרפיה של קינג, וכמו שאחרים טוענים כתוב שהדיסק לקוח בהשראתו מ"in the court of the crimson king" שיצא לפניו.. אני מאמין שהכל תלוי באיזו גישה אתה בא לדיסק ולדעתי האישית זה קצת בולשיט.. אני חושב שהרעיון של peace שנמצא באלבום הוא רעיון מצויין ומבוצע נהדר (בעיקר בסוף האלבום).. פשוט אין קטע באלבום שלא אהבתי.. הוא פשוט מצויין

 

[The Cabana Boy]

גם אני חושב שזה אלבום מדהים

אבל הצלחת להתחבר ל-the devil's triangle?

 

[epitaph]

הרבה יותר קל להתחבר למקור שלו...

או לביצועים המוקדמים של קרימזון בהופעות.

 

[dpascal2]

אין על בייבל בלאק...

 

[epitaph]

תכלס צודק...

למרות שאני לא יודע כמה אפשר להגדיר אותו כאלבום אולפן ואם כבר הופעות חיות אז עדיף ללכת על העסק השלם, כלומר The Night Watch, ואם גם זה לא מספיק אז ללכת על היהלום שבכתר הארגמני, The Great Deciever.

 

[epitaph]

Deceiver*

 

[amit7349369]

../images/Emo45.gif

לפי דעתי Pictures of A City שיר מדהים . ומבחינה הטכניקה ,זה השיר הכי ווירטרוזי שלהם!

 

[עמית ע]

אז הנה לקח שעוד לא למדת

תראה איך דיון על ארט זויד הפך לדיון על קינג קרימזון מפליטת מקלדת אחת. מזל שלא כתבת פלאוור קינגס.

 

[dpascal2]

תפוז או לא תפוז ../images/Emo6.gif

 

[jbloo]

אה, כמובן.

טעות שלי

התכוונתי לכל מה שיצא בצמד הכפולים שמכילים את כל הראשונים. יש מצב אפילו שהוא האהוב עלי שלהם, אף פעם לא שמתי לב מתי מתחלף תקליט והקשבתי לכפולים כאל אלבום אחד.

 

[dpascal2]

אל מריאז' דווקא לא התחברתי

אבל גם לא השקעתי מספיק. ניתן לו היום שוב כמה צ'אנסים. האהוב עלי הוא אגב "מוסיק פר לאודיסי". קטע החצוצרות בהתחלה הוא הקטע שהייתי לוקח לאי (יווני מלא עארסים) בודד. מיד אחריו : פייז קַטְרְ.