הילה_והגבר
New member
ארוחת בקר בלחם ארז
אתמול עברה טראומה על כוחותינו. הגבר שלי, איש צדיק וירא חוק, נעצר ע"י שוטר תנועה בטענה שדיבר בפלאפונו ללא דיבורית. הגבר הזדעדע מעצם המחשבה, והראה לשוטר בדבקות רבה את האוזניה הצמודה אליו. כנראה שהדבר ערער רק במעט את בטחונו של השוטר, שדרש לראות רשיונות, והגבר שלי- כזכור צדיק וגו'- שלף והראה. השוטר לקח, הסתכל, הסתכל שוב- ועיניו אורו באושר. רשיון הנהיגה של הגבר פג לפני כחצי שנה ולא חודש (לא בכוונה, באמת שלא ידענו). תשאיר את הרכב כאן, הוא הורה לגבר, ותזמין לעצמך מונית הביתה. הגבר הסתכל ימינה ושמאלה, האיילון געש סביבו. כאן כאן ? הוא שאל. לא כאן, בחניון הקרוב, אמר השוטר, והושיט לו זימון למשפט (נובמבר, אם שאלתם - טחנות הצדק...). בשלב הזה אני הוכנסתי לתמונה. לא תאמיני מה קרה לי, גנח הגבר לשפורפרת הפלאפון, ובעוד אני מדמיינת תאונות עקובות מדם, סיפר לי את כל הנ"ל. אני לא יודע איפה אני, אני לא יודע לאן אני נוסע, את חושבת שישללו לי את הרשיון ? התואר (שעוד אין) בפסיכולוגיה והאסרטיביות שירשתי מאבא נכנסו לתמונה. תעצור איפה שאתה, אני כבר מגיעה, הוריתי לו ודהרתי על אוטואי האדום אליו. בנבכי יד אליהו מצאתי גבר על סף דמעות. שכנעתי אותו לנהוג אחרי הביתה, למרות שהשוטר אמר לו לא. הבטחתי לו שמחר אני אטפל בהכל, רק שיבוא. הוא נהג 70קמ"ש עד הבית, ואז התכרבל מול הטלביזיה, כשאני מלטפת את ידו בעדינות ומבטיחה לו שלא ייתנו לו נקודות על העבירה הזו. הבוקר הסעתי אותו לעבודה (הוא תורן עד מחר), ואז התקשרתי לשותפתי לאוכל ע' והודעתי לה שאני צריכה ארוחת בוקר של בנות. כי אין כמו ארוחת בוקר בכדי לפרוק קיטורים על גברים ולתת תחושה שהיום, בניגוד לאתמול, יהיה טוב ויפה. משיקולי קרבה נבחר לחם ארז ברמת החייל, אני באוטו האודם וע' ברגל, עם שירה בעגלתה. הגעתי ב-09:30, בפנים ישבו שני זוגות. עד שנעזוב, שעה אח"כ, המקום יהיה מלא עד אפס מקום. מלצרית מקסימה התלבטה איפה יהיה הכי טוב להחנות את העגלה של שירה, הסכימה לקחת ממני הזמנה לפני שע' הגיעה, אבל הבטיחה לחכות עם הביצים עד הרגע האחרון. לחם ארז מציעים כמה דילים לארוחת בוקר - ארוחה מלאה אישית (36 ש"ח) או זוגית (74 ש"ח), או קומבינציה צנועה יותר שאת מחירה שכחתי, וכמובן מבחר מאפים ושתייה סתם. כיוון שאנחנו שתיים, והזוגית לא רק שעולה טיפה פחות משתי בודדות, אלא גם מכילה עוד סוג גבינה ואיזשהוא דג, הלכנו עליה. אז מה קיבלנו ? צמד ביצים לאישה (לא יודעת, הצחיק אותי לכתוב את זה). אין מה להגיד, ביצים. אבל אני חייבת לציין שהעין ההפוכה שלי יצאה פשוט בול. ליד הביצים - סלט שרי וארגולה ברוטב וינגרט, קצת דהוי ורך, אבל לא ברמה היסטרית. הרוטב חביב. אוסף כוסיות קטנות שהכילו: - לבנה טובה, אני מאוד אוהבת את הלבנה של ארז ! - חמאה רגילה - ריבת משמשים חביבה - ממרח שהיה בין איולי למיונז עם תבלינים, לא ממש התאפסתי. - מטיאס בשמנת, לא טעמתי לא מדווחת - טיפה זיתים ושלושה כדורים פיציים של מעין מוצרלה - לחם משני סוגים, אחד רגיל ואחד עם חצילים - שתיה קרה וחמה, ולזכותם ייאמר שהקרה כוללת קפה קר, גרניטה קפה או לימון ומיץ גזר סחוט טרי, מעבר לסטדנרט. החיוב הסופי כלל עוד 2ש"ח אבטחה (1ש"ח לאיש, עם הבטחה בחשבון שמותר להגיד לא), השירותים נקיים אך פשוטים, נראה לי קצת צרים לכסאות גלגלים אבל מעבר לכך נגישים. בכניסה למתחם יש שלוש מדרגות בלי מעבר נכים קרוב, אבל אני מאמינה שיש אחד כזה בסביבה ואז כל המקום נגיש. כאמור, עד שסיימנו המקום התמלא, האוירה הייתה של בית קפה משפחתי ונעים של שישי בבוקר, השירות היה אדיב ומהיר. הארוחה עצמה אמנם לא הייתה בסטנדרטים הרגילים של ארז, אלא ארוחת בוקר פשוטה נטו. לא גאונות קולינרית, אבל ממש כיף ליום שישי, טרם עיתוני השבת. וזה היה בדיוק מה שרצינו. על חביתה ביתית מנחמת, לחם וחמאה ישבנו וקיטרנו על הבעלים, ההורים שלהם והעבודה. תהינו איך בדיוק זוגות צעירים אמורים לשרוד במדינה הזו, לגדל ילדים ולהתפרנס בכבוד. ובעיקר חיפשנו דרכים איך להפוך את הגבר שלי לילד רע, כזה שנוסע בלי רשיון אבל עם כבוד, כזה שמסתכל לשוטר בלבן שבעיניים בלי להרגיש אשם, ובעיקר כזה שלא עושה לאשתו דום לב בטלפון היסטרי מיד אליהו. ע', אגב, הציעה בגדי עור. אני הלכתי על עגיל באוזן. אם למישהו יש עוד הצעות, אשמח לשמוע.
אתמול עברה טראומה על כוחותינו. הגבר שלי, איש צדיק וירא חוק, נעצר ע"י שוטר תנועה בטענה שדיבר בפלאפונו ללא דיבורית. הגבר הזדעדע מעצם המחשבה, והראה לשוטר בדבקות רבה את האוזניה הצמודה אליו. כנראה שהדבר ערער רק במעט את בטחונו של השוטר, שדרש לראות רשיונות, והגבר שלי- כזכור צדיק וגו'- שלף והראה. השוטר לקח, הסתכל, הסתכל שוב- ועיניו אורו באושר. רשיון הנהיגה של הגבר פג לפני כחצי שנה ולא חודש (לא בכוונה, באמת שלא ידענו). תשאיר את הרכב כאן, הוא הורה לגבר, ותזמין לעצמך מונית הביתה. הגבר הסתכל ימינה ושמאלה, האיילון געש סביבו. כאן כאן ? הוא שאל. לא כאן, בחניון הקרוב, אמר השוטר, והושיט לו זימון למשפט (נובמבר, אם שאלתם - טחנות הצדק...). בשלב הזה אני הוכנסתי לתמונה. לא תאמיני מה קרה לי, גנח הגבר לשפורפרת הפלאפון, ובעוד אני מדמיינת תאונות עקובות מדם, סיפר לי את כל הנ"ל. אני לא יודע איפה אני, אני לא יודע לאן אני נוסע, את חושבת שישללו לי את הרשיון ? התואר (שעוד אין) בפסיכולוגיה והאסרטיביות שירשתי מאבא נכנסו לתמונה. תעצור איפה שאתה, אני כבר מגיעה, הוריתי לו ודהרתי על אוטואי האדום אליו. בנבכי יד אליהו מצאתי גבר על סף דמעות. שכנעתי אותו לנהוג אחרי הביתה, למרות שהשוטר אמר לו לא. הבטחתי לו שמחר אני אטפל בהכל, רק שיבוא. הוא נהג 70קמ"ש עד הבית, ואז התכרבל מול הטלביזיה, כשאני מלטפת את ידו בעדינות ומבטיחה לו שלא ייתנו לו נקודות על העבירה הזו. הבוקר הסעתי אותו לעבודה (הוא תורן עד מחר), ואז התקשרתי לשותפתי לאוכל ע' והודעתי לה שאני צריכה ארוחת בוקר של בנות. כי אין כמו ארוחת בוקר בכדי לפרוק קיטורים על גברים ולתת תחושה שהיום, בניגוד לאתמול, יהיה טוב ויפה. משיקולי קרבה נבחר לחם ארז ברמת החייל, אני באוטו האודם וע' ברגל, עם שירה בעגלתה. הגעתי ב-09:30, בפנים ישבו שני זוגות. עד שנעזוב, שעה אח"כ, המקום יהיה מלא עד אפס מקום. מלצרית מקסימה התלבטה איפה יהיה הכי טוב להחנות את העגלה של שירה, הסכימה לקחת ממני הזמנה לפני שע' הגיעה, אבל הבטיחה לחכות עם הביצים עד הרגע האחרון. לחם ארז מציעים כמה דילים לארוחת בוקר - ארוחה מלאה אישית (36 ש"ח) או זוגית (74 ש"ח), או קומבינציה צנועה יותר שאת מחירה שכחתי, וכמובן מבחר מאפים ושתייה סתם. כיוון שאנחנו שתיים, והזוגית לא רק שעולה טיפה פחות משתי בודדות, אלא גם מכילה עוד סוג גבינה ואיזשהוא דג, הלכנו עליה. אז מה קיבלנו ? צמד ביצים לאישה (לא יודעת, הצחיק אותי לכתוב את זה). אין מה להגיד, ביצים. אבל אני חייבת לציין שהעין ההפוכה שלי יצאה פשוט בול. ליד הביצים - סלט שרי וארגולה ברוטב וינגרט, קצת דהוי ורך, אבל לא ברמה היסטרית. הרוטב חביב. אוסף כוסיות קטנות שהכילו: - לבנה טובה, אני מאוד אוהבת את הלבנה של ארז ! - חמאה רגילה - ריבת משמשים חביבה - ממרח שהיה בין איולי למיונז עם תבלינים, לא ממש התאפסתי. - מטיאס בשמנת, לא טעמתי לא מדווחת - טיפה זיתים ושלושה כדורים פיציים של מעין מוצרלה - לחם משני סוגים, אחד רגיל ואחד עם חצילים - שתיה קרה וחמה, ולזכותם ייאמר שהקרה כוללת קפה קר, גרניטה קפה או לימון ומיץ גזר סחוט טרי, מעבר לסטדנרט. החיוב הסופי כלל עוד 2ש"ח אבטחה (1ש"ח לאיש, עם הבטחה בחשבון שמותר להגיד לא), השירותים נקיים אך פשוטים, נראה לי קצת צרים לכסאות גלגלים אבל מעבר לכך נגישים. בכניסה למתחם יש שלוש מדרגות בלי מעבר נכים קרוב, אבל אני מאמינה שיש אחד כזה בסביבה ואז כל המקום נגיש. כאמור, עד שסיימנו המקום התמלא, האוירה הייתה של בית קפה משפחתי ונעים של שישי בבוקר, השירות היה אדיב ומהיר. הארוחה עצמה אמנם לא הייתה בסטנדרטים הרגילים של ארז, אלא ארוחת בוקר פשוטה נטו. לא גאונות קולינרית, אבל ממש כיף ליום שישי, טרם עיתוני השבת. וזה היה בדיוק מה שרצינו. על חביתה ביתית מנחמת, לחם וחמאה ישבנו וקיטרנו על הבעלים, ההורים שלהם והעבודה. תהינו איך בדיוק זוגות צעירים אמורים לשרוד במדינה הזו, לגדל ילדים ולהתפרנס בכבוד. ובעיקר חיפשנו דרכים איך להפוך את הגבר שלי לילד רע, כזה שנוסע בלי רשיון אבל עם כבוד, כזה שמסתכל לשוטר בלבן שבעיניים בלי להרגיש אשם, ובעיקר כזה שלא עושה לאשתו דום לב בטלפון היסטרי מיד אליהו. ע', אגב, הציעה בגדי עור. אני הלכתי על עגיל באוזן. אם למישהו יש עוד הצעות, אשמח לשמוע.
