השוקולד הלבן
New member
ארוחת בוקר
אני פוקח את עיניי לאט לאט, נותן להן להתרגל לאור היום שחודר מבעד לחלון, לזהות את החדר הזר שבו אני נמצא, לחפש את שעון הקיר. עשר וחצי בבוקר. כבר אין טעם ללכת לעבודה, עדיף להבריז מאשר לאחר. הבחורה המתוקה שהחדר שייך לה לא לידי. הריח שלה עדיין כן. הטעם שלה עדיין על שפתיי, והוא טעים. אני הולך למקלחת, לשטוף פנים, לשטוף את הפה. בזוית העין אני רואה אותה יושבת ליד המחשב, מתקתקת במרץ, תחתונים וגופיה בלבד מדגישים את הגוף המלהיב שלה. אני שוטף פנים, מתרענן, הזיכרונות מליל התשוקה הארוך מציפים אותי. אני נעמד מאחוריה, מתחיל לעסות את כתפיה, מנשק את העורף השזוף, ואת הצואר הארוך, מסניף את הריח שלה, היא מחייכת ושותקת, וממשיכה להקליד. אני ממשיך בשלי, מנשק את זרועותיה הענוגות, שולח ידיים אל מתחת לגופייתה, מלטף את הבטן, משחק לה בפירסינג, מטפס קצת למעלה לכוון הפטמות, הן זקופות ויפות, בולטות מבעד למחשוף. היא ממשיכה להתמקד במחשב, אבל מתחילה להפיק צלילים של הנאה. אני מנשק את פני המלאך שלה, מכנסי הבוקסר שלי מתחילים להתמלא. היא מזיזה את הכיסא שלה מעט אחורה, אני נעמד לצידה, מנשק אותה במרץ, ידיי מטיילות על גופייתה וגופה, עיניה עצומות, אבל הצלילים שיוצאים ממנה מעידים על שביעות רצונה. היא רומזת לי לכרוע, אני נדחק לחלל שמתחת לשולחן המחשב, קצת צפוף שם, ואני סופג מכה בגב, אבל לא נורא. התחתונים שלה מתחילים להתרטב, הלשון שלי מטיילת סביבם, טועמות את הירכיים שלה, טעים לי. אני עובר לפירסינג בטבור, ולאיזור הנעים שמסביבו, מלקק ויונק, מלקק ונהנה. היא מפסיקה להקליד, וממשיכה להיאנח. אני מוריד לה את התחתונים, אין כמו וגינה חמה ורטובה על הבוקר. הלשון שלי מתחילה לטעום אותה, ליקוקים קטנים, איטיים, אין לאן למהר. הקינוח המתוק שבאמצע מזדקף, ורדרד ויפה, וטעים. אני מלקק אותו, אני מרגיש את הזרמים בגופה, וממשיך ללקק, ועובר על הדגדגן ביסודיות, הידיים שלי מעסות את ירכיה, וביטנה, והלשון מתמכרת לטעם. מההתרגשות היא זזה עם הכיסא אחורה, ואני נע בעקבותיו לאורך החדר, תופס אותו שלא יזוז, מצמיד אותה אליי, ומלקק אותה, ומלקק, עד שאני שומע את הצליל המוכר של האורגזמה. היא מחייכת, שואלת אותי אם אני רוצה ארוחת בוקר. אני מנשק אותה, "לא, תודה, כבר אכלתי", אני מחייך.
אני פוקח את עיניי לאט לאט, נותן להן להתרגל לאור היום שחודר מבעד לחלון, לזהות את החדר הזר שבו אני נמצא, לחפש את שעון הקיר. עשר וחצי בבוקר. כבר אין טעם ללכת לעבודה, עדיף להבריז מאשר לאחר. הבחורה המתוקה שהחדר שייך לה לא לידי. הריח שלה עדיין כן. הטעם שלה עדיין על שפתיי, והוא טעים. אני הולך למקלחת, לשטוף פנים, לשטוף את הפה. בזוית העין אני רואה אותה יושבת ליד המחשב, מתקתקת במרץ, תחתונים וגופיה בלבד מדגישים את הגוף המלהיב שלה. אני שוטף פנים, מתרענן, הזיכרונות מליל התשוקה הארוך מציפים אותי. אני נעמד מאחוריה, מתחיל לעסות את כתפיה, מנשק את העורף השזוף, ואת הצואר הארוך, מסניף את הריח שלה, היא מחייכת ושותקת, וממשיכה להקליד. אני ממשיך בשלי, מנשק את זרועותיה הענוגות, שולח ידיים אל מתחת לגופייתה, מלטף את הבטן, משחק לה בפירסינג, מטפס קצת למעלה לכוון הפטמות, הן זקופות ויפות, בולטות מבעד למחשוף. היא ממשיכה להתמקד במחשב, אבל מתחילה להפיק צלילים של הנאה. אני מנשק את פני המלאך שלה, מכנסי הבוקסר שלי מתחילים להתמלא. היא מזיזה את הכיסא שלה מעט אחורה, אני נעמד לצידה, מנשק אותה במרץ, ידיי מטיילות על גופייתה וגופה, עיניה עצומות, אבל הצלילים שיוצאים ממנה מעידים על שביעות רצונה. היא רומזת לי לכרוע, אני נדחק לחלל שמתחת לשולחן המחשב, קצת צפוף שם, ואני סופג מכה בגב, אבל לא נורא. התחתונים שלה מתחילים להתרטב, הלשון שלי מטיילת סביבם, טועמות את הירכיים שלה, טעים לי. אני עובר לפירסינג בטבור, ולאיזור הנעים שמסביבו, מלקק ויונק, מלקק ונהנה. היא מפסיקה להקליד, וממשיכה להיאנח. אני מוריד לה את התחתונים, אין כמו וגינה חמה ורטובה על הבוקר. הלשון שלי מתחילה לטעום אותה, ליקוקים קטנים, איטיים, אין לאן למהר. הקינוח המתוק שבאמצע מזדקף, ורדרד ויפה, וטעים. אני מלקק אותו, אני מרגיש את הזרמים בגופה, וממשיך ללקק, ועובר על הדגדגן ביסודיות, הידיים שלי מעסות את ירכיה, וביטנה, והלשון מתמכרת לטעם. מההתרגשות היא זזה עם הכיסא אחורה, ואני נע בעקבותיו לאורך החדר, תופס אותו שלא יזוז, מצמיד אותה אליי, ומלקק אותה, ומלקק, עד שאני שומע את הצליל המוכר של האורגזמה. היא מחייכת, שואלת אותי אם אני רוצה ארוחת בוקר. אני מנשק אותה, "לא, תודה, כבר אכלתי", אני מחייך.
