ארבע ההסכמות

טוהר המילה

שיטה שמאוד עוזרת לי לשמור על טוהר המילה היא לדבר בווליום נמוך... כל פעם שהווליום שלי עולה אני מנמיך את טון הדיבור שלי. זה גורם למי שאני מדבר איתו להיות יותר קשוב ולי להיות רגוע יותר וצלול, כשאני מדבר... זה גם עוזר לי להיות קשוב. מה דעתכם?
 
שיטות מיוחדות ליישום ארבעת ההסכמות

מה דעתכם לרשום מידי פעם רעיונות שלכם שעוזרים ליישם את ארבעת ההסכמות? פשוט שרשרו רעיונות אקראיים להודעה הזו...
 
שיטות ליישום ארבעת ההסכמות

אני אשרשר מחדש את ההודעות שמביאות הצעות של כולם לשיטות מעשיות כיצד ליישם את ארבעת ההסכמות ביומיום ואני מבקש שתכתבו עוד שיטות... באהבה,
 

סבגבגית

New member
שיטה מעניינת...

המילים חשובות מאוד, אך מאוד חשובה גם ה"מוזיקה" או הטונציה שבה הן נאמרות. זה הזכיר לי את העניין עם אוכל טוב: לא מספיק שהוא יהיה טעים, חשוב גם איך מגישים אותו. ככל שיוגש באופן אסתטי סביר להניח שנקדיש לו יותר תשומת לב ונתענג עליו יותר. שיטה שעוזרת לי לשמור על טוהר המילה היא: לדבר בגוף ראשון. לדבר על מה שאני מרגישה, במקום לדבר על מה שהאחר עשה לי. כשאני מדברת מתוך החוויה שלי, הסיכון שאני אטיח האשמות באחר ואשתמש במילים שליליות מצטמצם פלאים. דוגמא: כל השיחות ביני לבין חברה טובה שלי היו מבוססות על 95% דיבור שלה ו- 5% עניינים שקשורים אלי. נפגעתי. הרגשתי שאני לא מקבלת את מה שאני זקוקה לו. יכולתי להגיד לה: "את מאוד מרוכזת בעצמך", לא איכפת לך מאף אחד" , "את אגואיסטית", "את........" וכו' וכו'. ואז היא אוטומטית הייתה מרגישה צורך להגן על עצמה. וזה היה כולל כנראה שימוש בעוד מילים תוקפניות, ביקורתיות ומאשימות. אבל בחרתי לומר לה: "אני מרגישה לבד", "אני רוצה שהקשר בינינו יהיה יותר הדדי", "אני....." אני מדברת מתוך החוויה שלי. אי אפשר להתווכח עם מה שאדם מרגיש. כך לא האשמתי אותה בכלום והיא לא הרגישה צורך להאשים אותי חזרה. באמצעות שימוש בגוף ראשון נחסך מעגל שלם של שימוש לרעה במילים....
 
שיטה לקליטת אהבה מכל אדם

בכל מקום שאני נמצא בו אני מביט בפני האנשים ולא משנה מהי הבעת הפנים שלהם אני מדמיין אותם מחייכים וצוחקים. זה גורם לאנשים להיראות פחות מאיימים בעיני וזה עוזר לי לראות כל אדם על הצד הכי טוב שלו, גם אם באותו הרגע הוא כועס או זועף. זה גם גורם לי אפילו לחייך סתם ככה לאנשים וזה מוציא מהאנשים הכי חמוצים חיוכים ממיסי לב... אני חושב שכשאדם מחייך רואים כיצד נראית הנשמה שלו... נסו ותהינו...
 
בדיוק הגעתי כעת הביתה,

והייתי במונית שירות. האישה שלידי צעקה בטלפון, וכל הסובבים ממש כעסו עליה. ידעתי שאם היא מגיבה ככה כנראה שבאמת עובר עליה יום קשה, התחברתי לאושר בתוכה ואחרי שהיא סיימה את השיחה שוחחנו לנו בכיף. נגעתי בה בעדינות ואיחלתי לה יום נעים. זה עשה לה טוב.
 
פשוט תרגול ../images/Emo42.gif

להתחיל בקטן לא לנסות לבלוע הכול בבת אחת כי אחרת זה מתכון לכישלון... כשלוקחים הסכמה אחת למשל אז כל השאר שזורות בתוכה כבר, מהר מגלים כשכשעובדים על אחת ספציפית תמיד עוד אחת ויותר עולות בצורה משנית יותר זה משתנה. לנסות לשמור על התמדה רציפה בתור התחלה כי זה לדעתי מרכיב חיוני ולנסות שזה יהפוך לחלק הטבעי מההתנהלות שלך בלי שזה יגזול ממך הרבה אנרגיה ואתה יכול לבחור בכל זמן נתון האם להמשיך או להוריד מינון וכו'. לא להתנהג בפנאטיות וביתר אדיקות לגבי ההסכמים לא להפוך את זה למיסיונריות לא כלפי עצמך ולא כלפי אחרים... לא להטיף או לכפות את דעתך או להתנהל בצורה שתיראה לאחרים מתנשאת יש להיזהר מכך. לנסות לשמור על מודעות כל הזמן במיוחד לעצמך איך אתה מתנהל עם עצמך... לנהל מן סוג קטן של יומן פנימי כדי להרגיש אם יש שינויים הצלחות או קשיים... ולתת לעצמך חופש ולהיות שמח בחלקך. לא לרדות בעצמך לא להצליף לא לדחוק יותר מידי ולא להעמיס כי אז אתה מסתבך עם עצמך. כשאתה נמצא בחברה אם אתה מרגיש שמופנה אליך רעל כגון מתקפה כלשהי או הקנטות או מניפולציות רגשיות, כעסים, או עם אתה חש שיש המון רעל באוויר קודם כל לעמוד על המשמר ולא להגיב באוטומטיות. לקחת נשימה לזכור את המטרה שלך ולבחור בקפידה את התגובה.. זה יכול להישמע מסובך אך זה די פשוט אחרי כמה פעמים. צורות תגובה אפשריות לשנות נושא, לקום ולשנות מקום בצורה רגישה, לתת את דעתך שאתה לא מסכים עם זה בצורה שלא תעורר התנגדות, לשלוח אהבה ולהרגיש חמלה כלפי אותו אדם, להרגיש ולראות את האנרגיה שנוצרה ופשוט לא לתת לה להגיע אליך. ליצור כאילו סוג של מחסום שקוף שאם האנרגיה תנסה לעבור דרכו היא תותמר לאנרגיה של אהבה או שתיבלם. לא להזדהות עם הנאמר פשוט להרגיש מבפנים שאין לזה קשר אליך ואתה פשוט לא מזדהה. לנסות כמה שיותר להצליח לא להתעצבן או ליפול בפח או להגיב בציניות או במתקפה... סביר שזה יקרה אבל מזה לומדים. לא להדחיק דברים אם נשלח לעברך רעל אל תקבל אותו אליך ואז תגיד זה לא יגיע אליי... אם אתה מרגיש את הפגיעה תזכיר לעצמך בו במקום שאינך מזדההה שזה לא אישי. תנסה לכבוש את היצר במיוחד זה שיושב מעליך ותמיד נמצא צעד אחד לפניך והוא זקוק למזון השלילי הזה על מנת לשרוד. נסה כל הזמן להתקדם ולהתעמק לבחון את תרגול ההסכמות בכל מיני סיטואציות כשאתה מתקשר עם הורים, חברים, הסביבה כמו תור בבנק, סופרמרקט, או כל מקום אחר. שערים קריטים של למידה- כשמעצבנים אותך כשלא הולך לך כשאתה מוטרד, עייף, חולה, מרגיש חלש ומסכן אלה המקומות שבהם יש לך שיעור חשוב ללמוד כל זמן לשים לב ולהיות מודע להסכמות. קרה שנתקלתי בכח שהיה חזק ממני ופעלתי בצורה שנראתה לי הכי כמיטב יכולתי פשוט זזתי הצידה בחרתי בלזוז במקום להתעמת או לנסות לשנות משהו.. לפעמים עדיף לקחת צעד אחד אחורה ולהתארגן טוב יותר מאשר להיתפס לא מוכן. לשים לב לרגישות בדר"כ כשמצליחים להתקדם בהסכמות הרגישות גוברת ומגלים דברים חדשים לזכור לקחת הכול בפרופורציה. כשמרפאים חלקים בתוכך פתאום הם לא משתקפים יותר בסביבה שלך ואז התרגול שלך הופך לקל יותר וזורם... אך תמיד יש את האדם שיצליח ללחוץ לך על הכפתור לזכור להיות מודע. לא לזמן לעצמך תרגולים של סיטואציות כדי לתרגל את ההסכמות לא לחפש את הבאלגן כדי לתרגל. מידי פעם לעשות הפסקה ולראות את השינויים.
 
תודה רבה

בעז אתה אכן אמן, אתה אמן החיים. כתיבתך כה מרגשת וכה מעוררת השראה. תודה על מילותיך הנהדרות, למדתי ממך המון. כן, לפעמים כדאי לזוז הצידה ולוותר על העימות. לפעמים גם בעיצומו של כישלון, כשאני מגלה שנכשלתי והתעצבנתי או לקחתי אישית משהו אני בוחר לוותר ולזוז הצידה, ואז הכישלון הופך לניצחון קטן. שוב תודה, בועז.
 

האלי

New member
שתיקה

ביה"ס הריאלי בחיפה חרת על דגלו את הסיסמא: "והצנע לכת". סיסמה קצרה וברורה שכל כך הרבה פעמים אנחנו שוכחים למלא. בראשית דרכי לימדתי את עצמי לשתוק. לנקות את הראש (היום קוראים לזה את "המיינד") ממחשבות, לאפשר מקום לקבלה. שנים רבות אחר כך הגיע אלי סיפור הזן אודות הפרופסור שבא אל חכם הזן וביקש ממנו שילמד אותו את חכמת זן. לא אספר את הסיפור כולו כאן ועכשיו, השורה התחתונה הייתה שחכם הזן הורה לפרופסור לרוקן את עצמו מכל ידע קודם כדי לפנות מקום לידע חדש. עצה זו לא תסולא בפז למי שמבקשת להיפתח אל עולמות רוחניים חדשים. שתיקה וענוות רוח עושים מקום ועוזרים להזיז הצידה ולהקטין את האגו שכולנו כל כך מלאים בו, כדי שיוכלו הסכמות חדשות להכנס ולקנות להן שביתה בנו.
 
יפה אמרת

ועל כך נאמר במקורותינו: "כל ימי גדלתי בין החכמים, ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה. ולא המדרש הוא העיקר, אלא המעשה. וכל המרבה דברים, מביא חטא." מסכת אבות א, יז
 
שיתוף ווידוי קלים ../images/Emo8.gif

פעם הייתי מתרגל המון את ההסכמות ובעזרתן יצרתי שינוי מטורף בחיים שלי ואני מרגיש שהגעתי בהן אז לרמה מכובדת למדי מבחינתי, למרות שאני יודע שיכולתי להמשיך ולהמשיך אני מרגיש שההסכמות נטמעו בי ברמה מסויימת. בשלב מסוים קצת זנחתי את זה אך שמתי לב שאני עדיין מודע להן ובחלק מהחיים מיישם אותן ברמה מסויימת. בשנה האחרונה לא כ"כ שמתי על זה דגש ובמיוחד בחודשים האחרונים שבהם עוברות עלי קצת חוויות לא קלות והרבה שינויים, וחזרתי קצת לסורי
... להצלפה עצמית, לנוקשות בקיצור לא התנהגתי כ"כ יפה לעצמי בהתייחס ללפני מס' חודשים. בחודשים האחרונים עקב שלל תקריות שכולן טובות פשוט סיווגתי חלקן כלא
... החלטתי להפסיק זמנית את ההתפתחות האישית שלי בצורה מכוונת ויצאתי למנוחה...(לעולם אתה לא מפסיק להתפתח). ונוצר אצלי גם אנטי די גדול. גם כשתרגלתי נתקלתי בקשיים לא מעטים עקב הסביבה הבעייתית ובשלב מסוים נשברתי והפסקתי חלקית כשהבנתי שאני בעצם מנסה להילחם ברוח רפאים שאינה קיימת. רק עכשיו כשיש ניהול חדש בפורום וכשהוא מתחיל לחזור מעט לחיים אני שוב מציץ בו כי אני מרגיש שמשהו שוב מושך אותי וגם אני קצת מתחיל לחזור לעצמי אך לא לגמרי עדיין. מה שכן הספרון הקטן והפשוט הזה יכול לחולל קסמים ושינויים עוצמתיים אם משתמשים בו לטובה ובצורה מועילה, אין פתרונות קסמים זה דורש לא מעט התמדה תרגול נחישות סבלנות אורך רוח ואמון אך זה אפשרי לחלוטין לבצע שינוי ברמה מסויימת. תודה
 
וידוי

בעז יקירי, לדעתי אחד המפתחות לאושר שקט ואמיתי הוא קביעת התהליך כיעד בחיים... החיים הם דינמיים, ואנחנו מאמירים, נוסקים, מגביהים עוף ואז נוחתים, נוגעים בקרקעית ושוב עולים למעלה.... אפשר להגיד שטעם החיים הוא בלהיות כדורסל בהילוך איטי... אנחנו למעלה ואז מכים ברצפה ואז עולים שוב... והכל לאורך תקופות... תקופה יכולה להיות עשר דקות או שנה.... בחיבור להויה הקבועה בהשתנותה נמצא השקט והאושר. אני בימים האחרונים קצת חולה וקצת חסר סבלנות... אפילו קצת מגעיל... במקום להלקות את עצמי אני מקבל שזה מה שאני עכשיו, אני לא נלחם בזה, וחברי מקבלים אותי כך בחמלה ובהומור.... אני יודע שכשארגיש יותר טוב אהיה טלאור שמרגיש יותר טוב. אני לא אוהב יותר את מי שאני אז או עכשיו. אני אוהב את עצמי באופן שווה, גם אז וגם עכשיו. כי אני לא משתנה.... רק תחושתי משתנות... התנהגותי משתנה... וכל אלה הם לא אני.... אני לא תחושותי, אני לא התנהגותי... אני לא יודע מי אני אבל אני אוהב את מי שאני לא יודע שאני הוא... הפתעתי את עצמי עכשיו.... מאיפה המילים הללו? בעז, אתה נותן לי השראה.... תודה. תראה מה הכנות שלך הביאה עימה.... אוהב אותך...
 
בשמחה ../images/Emo6.gif ../images/Emo24.gif

רק תחושתי משתנות... התנהגותי משתנה... וכל אלה הם לא אני.... חזק ובדיוק נכון
 

העוזרת

New member
להתבונן ולקבל.

אני מתבוננת על המיינד שלי ומקבלת את המצב כולו - כולל את מה שקורה במיינד.
 
להגיע לשקט פנימי.

כל הזמן אנחנו עושים משהו. גם אם יושבים סתם כך, יש עדיין דיבור פנימי. יש כל הזמן עשיות. כמו שמרפים את הגוף, שלא צריך להוסיף עוד שעייה - אלא ההיפך - להפסיק לעשות. להרפות. כך גם עם הגעה לשקט פנימי. לא להוסיף עשייה, אלא להפסיק את העשייה, ההזדהות עם המחשבות. אפשר דרך חישת הגוף להגיע לזה. ודרך שהייה ברגע הזה. אני לא מאמינה שאפשר באמת להבין משהו מה שכתבתי, אלא אם אותו אדם תירגל זאת ויכול להבין מתוך הנסיון על מה מדובר. אז זה יעזור למישהו אחד והוא כן יבין, אז אני שמחה!
 

העוזרת

New member
ארבע ההסכמות

אני רוצה להמשיך וליישם את ארבע ההסכמות בחיים שלי, אבל הנושא הזה לפעמים קצת נשכח מליבי. אולי בעצם זאת הזמנה לפתיחת שרשור התבכיינות-בּוֹנָה לגבי יישום ארבע ההסכמות בחיים שלנו... אחת שתיים שלוש צמיחה!
 
למעלה