אקסטזת חושים

Y A E LY

New member
אקסטזת חושים

אמנות- ע"פ המילון "פעילות בא מבטא האדם רעיונות וחוויות אסתטיים על ידי שימוש במיומנות ובדמיון." ע"פ אנציקלופדיה "...הגדרתה של האמנות מעוררת שאלות תיאורטיות מורכבות. למן ימי קדם דנו הוגי דעות הנושאים כגון מהותה של החוויה האסתטית, אמות מידה אובייקטיביות להערכתן של יצירות אמנות, היחס שבין האמנות למציאות, ותפקיד האמנות בחשיפת משמעויות העולם... ...תוצאותיה של האמנות הן יצירות האמנות- אובייקטים, אתרים, פעולות והתנסויות- שאותן יוצרים ממילים, צלילים, תנועות, קווים, צורות, צבעים וחומרים אחרים. היחשפות ליצירה עשויה ליצור חוויות אסתטיות. את רוב ביטוייה של האמנות אפשר לתחום בציור, רישום, פיסול, מוסיקה, תיאטרון, אופרה, קולנוע, צילום,, מחול, ספרות ואדריכלות..." עד ליום הולדתי הקודם (נובמבר 2000) זה בדיוק מה שהייתה בשבילי האמנות אובייקטים שונים הנוצרים ע"י קוים וצורות (במקרה של ציור). כך יצא שאני בתור אחת שמציירת ורושמת המון (לפחות 2 רישומים ביום ועוד המון ציורים..) עשיתי המון אמנות עשיתי אובייקטים מקוים וצורות. כמה טכני הדבר. יחסית בגיל צעיר (13 אם שאלתם..) הבנתי שלא זאת האמנות. באותו יום הולדת קיבלתי ספר מומלץ מאוד שנקרא כתמים אותו חיבר יהונתן גפן. הספר מביא קטעים קצרים שעוסקים בכל תחומי החיים (אהבות, אכזבות, במים ו...אמנות) נתקלתי בשני קטעים ששינו את חיי. (בכדי לא להעמיס על מערכת תפוז אני אשרשר אותם זה אחר זה בהודעות נפרדות ואז אמשיך בסיפור חיי....
 

Y A E LY

New member
השיר האחרון

השיר האחרון מאת יהונתן גפן המשורר ג.ל ישב מול מחברתו הפתוחה וניסה להעלות מילים על הנייר החיוור. אך מילים לא היו לו. הוא מזג לעצמו כוסית נוספת של קוניאק מקומי, שטעמו מקומי, ולגם בתנועה אחת. שאף סיגריה וקילל את עצמו על שהפסיק לעשן. כבר חודש שאינו מסוגל לכתוב. ולא לחשוב. וכל זה בגלל הסיכומים. בקושי בן ארבעים וכבר איש השנה. לפני כחודש, בסיכומים השנתיים, הם הרגו את שירתו. כל המוספים הספרותיים ניתחו את הגיגי הנפש, וכעת אמנם נפשו ריקה מהגיגים, ראשו ספוג באדי קוניאק מקומי, איום ונורא. אין לו שירים. אישתו גזרה למענו את כל כתבי המבקרים מגיליונות ראש השנה, שמונחים כעת בערמה קמוטה לצד מכונת הכתיבה שלו. והרי לכם קטעים נבחרים מכתבי המבקרים השונים על שירתו של ג.ל, כשסיכמו אותו לגמרי לקראת השנה החדשה. "בשירתו חופר ג.ל ללא לאות במיתולוגיה היהודית ובעזרת מטאפורות אבסטרקטיות הוא מצליח לברוא עולם סמאנטי משלו, מיקרוקסמוס הרמטי…" "שירתו הייחודית של ג.ל שואפת אל המיתוס הקמאי, ובדרך אלגורית מגלגל המשורר סלעים סיזיפיים במדרון האקסטאזה המאגית…","הישג לשוני, קתארזיס של השפה, ממד של ניכור אבסולוטי…","ג.ל הוא לירקן אטומי החושף את צפונותיו בסוריאליזם טראגי מדהים…" ראשו של ג.ל סחרחר עליו וקיבתו מרירה כמעט כמו הקוניאק המקומי המבחיל. מדוע, לעזאזל הוא הפסיק לעשן? הוא מנסה לעלות מאוב נפשו משפטים ומילים, אך כל שעולה זה: מיתולוגיה יהודית, מטאפורה אבסטרקטית, עולם סמאנטי, מיקרוקסמוס הרמטי, מיתוס קמאי, סלע סיזיפי, קתארזיס, ניכור אבסולוטי, לירוקה אטומית, סוריאליזם טראגי. בקבוק הקוניאק המקומי יבש ממש כמו מעיין מחשבותיו. הוא מחטט נואשות במגירה התחתונה של שידתו ולבסוף מוציא סיגריה דלוחה מימי העישון שלו. הוא מצית אותה ויודע שיותר לא יכתוב מילה. הניכור האבסולוטי שלו מגיע לשיא מטפורי חדש, כשהוא מתעוות לפתע, ומקיא על הדף החלק את השיר האחרון שלו. ואני ילדה בת 13 בקושי מבינה חצי מהמושגים שמוזכרים שם יושבת עם עוד שתי חברות ומקריאה את הקטע הזה… כולם כבר ממזמן עברו לקטע הבא ואני נשארתי בזה קראתי את הקטע אני חושבת מעל 10 פעמים ופתאום כמו מי שראתה את ה"אור" הבנתי כי האמנות אינה אוסף של קוים וצורות האמנות הנה הנפש היא הדבר שבא מהנפש ושגורם לך להרגיש את החוויה האסטית שאתה רואה- לא רק לראות אלא: לשמוע, לחוש, להריח ו"לטעום" מהחוויה הזו לרגע. באותו הרגע הבנתי שהרבה מאוד מ"יצירותיי" הן לא אמנות אלא העתק המציאות עוד ציור שהוא בעצם לא האמנות…
 

Y A E LY

New member
מה מרק ראה?!?

יום למחרת היה שיעור אמנות ועסקנו בסוראליזם בדרך לשיעור נזכרתי ששיעורי הבית שלנו היו להביא איזה קטע מילולי (בין אם אנחנו כתבנו ובין אם לא) שמתאר את האמנות. כיוון שאני אחת כזו שתמיד יש לה בתיק ספרי שירה וקטעים קצרים (צורף הצללים של אמיר פרלמן ועוד ספרים משתנים…) הוצאתי את הספרות מהתיק וחיפשתי קטעים… נתקלתי בקטע מה מרק ראה?!? שחיבר יהונתן גפו ושמופיע בספרו "כתמים" מה מרק ראה?!? כשאני חושב מה ראה שגל שאני מרשה לעצמי לקרוא לו מרק כשאני מתאר לעצמי באיזה קלות נכנס להזיות טבל מכחול בשמיים והרחיף דמויות בחלל האין סופי שרוב האנשים רואים בו כחול מבשר לטוב או עננים קודרים באים או- הכי הרבה אלוהים כשאני חושב על כל גיבורי ילדותי הנערצים שמתו צעירים ובלתי מרוצים (לני ברוס, ג´ים מוריסון, ג´ניס ג´ופלין וכו´) ומצאו אותם בדרך כלל לאחר ייאוש ערומים במקלחת שלהם או בבית השימוש אחרי הזרקת יתר של מנת הזיות מטורפת במטרה לראות את אותה פרה מעופפת והנה מרק הזקן שלנו די שיעצום עיניים וכל אירופה המזרחית מתרוממת לו לשמיים והוא לגמרי באוויר וכה גבוה מאתנו בעולם אחר ובודאי טוב יותר מזה שלנו מגיע ברחיפה נאה כמעט עד גיל מאה כשאני חושב מה שגל ראה אני מרשה לעצמי לקרוא לו מרק. הקטע זכה לתגובות נלהבות מהנוכחים וגם נתלה על הקיר בכיתת האמנות אבל, את מה שהוא עשה לי אי אפשר היה לתאר. הסתכלתי על צירוי של שגל (שאני מרשה לעצמי לקרוא לו מרק) והרגשתי אקסטזת חושים כמעט כמו שמרק הרגיש. הרגשתי את ההנאה המטורפת את אותה ההנאה שאלו שלא יודעים אמונת מחפשים בחומרים שונים ומשונים בין אם הם טבעיים ובין אם הם לא (אהמ… אהמ…) פתאום הסתכלתי על ציורי וכבר לא הרגשתי כלום הרגשתי ריקה כמעט כמו ג.ל במשך שבוע ואז הכל פרץ עצמתי עיניים ואלו במוחי רעיונות מטורפים לציור וכשהבטתי בהם בדמיוני הפעלתי את כל חמשת החושים והרגשתי באקסטזת חושים הרגשתי הרגשה מטורפת ממש הרגשתי כאילו אני אותה פרה שמתעופפת. והעלתי את הציור על הבד. הו יצא מוצלח כמעט כל מי שראה אמר משפט כמו איזה התקדמות…; איזה אמנות… ומאז אני מציירת ורושמת המון אבל, מעט מאוד מציורי מקבלים את ההגדרה אמנות. ולכן אני גם מראה מעט מאוד מציורי וכשאני מרגישה את אותה אקסטזת חושים אני יודעת שזוהי יצירת אמנות ואז אני מרגישה את ההרגשה הכי טובה בעולם... כך גם אני נותנת הערכות לציורים- אם הרגשתי את אקסטזת החושים אם הגעתי לפרוקן מלא או לא. ולכן האמנות היא הדבר שבכי חשוב לי בחיים כי בלעדיה אין לי אקסטזת חושים ואז מה? אני אלך לחפש חומרחים כימיים או טבעיים הידועים בשמם "סמים"?!?!
 
מדהים

הרגשתי אקסטזת חושים מהכתיסה הקולחת שלך ושל יהונתן גפן. החיבורים והקישורים שאת עושה מדהימים... ישר כוח!!! הלואי ואני הייתי מסוגלת לחוש את אותה אקסטזת חושים מאמנות- אבל דעי שיש עוד דרכים לאקסטזה מלבד הסמים (כן כן מה שאתם חושבים) ההקשרים יפים אמוד...
 
יעלוש, מישהי אמרה היום

אחרי שטיילה אצלנו בפורום - שאת סוג של גאון אמנותי - היא התייחסה לעבודותייך מול גילך הצעיר ואני רוצה להגיד שלפי התובנות שפרסמת פה היום - אני נוטה להסכים איתה
אפרת
 

Y A E LY

New member
וואו

אני גאון אמנותי?!?! איזה יופי.... (מי זו המישהי הזאת- אולי היא תשכנע גם את המורים שלי לאמנות?!?)
 

עטרה ב ט

New member
יעלי ../images/Emo13.gif

תודה על ההסבר של התהליך, הסביר גם לי כמה דברים. התגובה הראשונה שלי היתה, יהונתן קשישא עדיין עושה את זה...... אבל כן, הוא מצליח בדרכו שלו להגיד את הדברים ככה שאפשר להבין. אגב, למה את חושבת אנשים מחפשים בכלל את חווית האקסטזה? ובכלל, סמים או אלכוהול בעיני זה דרך לא כלכך מוצלחת להגיע לזה. מצטרפת להיא מהבית של פיסטוק, יש דרכים הרבה יותר מוצלחות (וכל אחד אגב צריך דרך קצת שונה לשם).
 

Y A E LY

New member
הכנסת הסמים לעניין

היתה כי זה מה שיהונתן גפן עשה בקטע על מרק שגל פשוט המשכתי את הדימוי
 

ffm

New member
המישהי הזו היא אני

והמורים.. הם באמת לא כל כך חשובים. האקסטזה שחווית היא דבר אישי- חוויתי יסודי וטהור מאוד. העובדה שאת מצליחה להעביר את התחושה הן מהבחינה הויזואלית לצופה והן בתאור הוורבלי היא החשובה באמת. אני מאחלת לך שהיא תמשיך ללוות אותך לתמיד, גם כשכבר לא תזכרי את שמותיהם של המורים או איפא בכלל למדת. מורים הם בד"כ צינור להעברת טכניקה וכלים וזה מה שצריך לקחת מהם. מורה לחיים - שהוא החשוב באמת, הוא מצרך נדיר שלא כל אחד זוכה לפגוש. הם באים בצורות שונות פעם הם גמד פעם פיטריה פעם הוא קטע מספר ופעם הוא יכול להיות גם מורה...או לא. לי ניראה שאת כבר פגשת את המורה לחיים שלך.
 
שלום לך יקירתי!! ברוך בואך../images/Emo140.gif

עד שלא ראיתי את המילים "פעם הם גמד פעם פיטריה..." לא הייתי בטוחה זו את, אני שמחה שסוף סוף הצטרפת אלינו באופן גלוי, תבואי הרבה יחד עם מילות החוכמה שלך
 

ffm

New member
תודה תודה

חיפשתי באיקונים איקון של "סימן רשום". אולי כדאי לפנות לגל ואורן שייצרו אחד כזה.
 

SC

New member
פשוט מדהים, כל הכבוד לך ../images/Emo70.gif

 

moti80

New member
נסי לעשות פעם מה שאנ עושה...

אותי נשים מרגשות מאוד...אז פעם, ציירתי במשך 19 שעות (כמעט רצוף - באמצע אוכל ופיפי) ציור של אישה... לאחר מכן, תחושת העייפות (שאותה לא הרגשתי לאורך כל זמן היצירה) ותחושת הסיפוק מהיצירה עצמה פשוט הייתה נפלאה...ממש אקסטזת חושים. יש לי עוד דרכים רבות להגיע לאקסטזת חושים אך חלקן אישיות (כלומר, לא יעבדו על אחרים) וחלקן אינן מתאימות לפורום... בכל מקרה, יעלי את צודקת...האומנות חשובה אכן לרבים מאיתנו בדיוק מהסיבה שתיארת... כפרה עלייך עיניים שלי (ביצים שלי...סחוס ורידים...) ילדה גאונית של הפורום. שמש מוטי
 

Y A E LY

New member
אנישם אני מרגישה חשובה

גאון אמנותי... ילדה גאונית של הפורום... פשששששש אם זו לא הייתי אני הייתי ממש מתפלאת... אז ככה- כרגע אין לי מה לעשות בעניין המורים -(איך משכנעים אותם שדיוקן עצמי שלי מתמונה בגיל חמש בסגנון קוביסטי הוא גם דיוקן עצמי?) הם לא מוכנים לקבל כל חריגה מהנורמה ואליכם ידיד שאלה: האם אנשים המקובים לנורמה יכולים להיות מורים לאמנות- האם לא חלק חשוב מהאמנות הוא החידוש?!? לגבי אקסטזת חושים- מוטי- מבטיחה לך שיש עוד דברים שמביאים אותי לאסטזה... אבל- האקסטזה שאני הכי אוהבת היא האמנות כיוון שבה הכל שלי וממני ואין עוד שותפים לא בהנאה ולא בתהליך היצירה... (נשמע אגואיסטי אבל תחשבו על זה...) השיא שלי בציור רצוף הוא 28 שעות רצופות של ציור... הלילה לא הלכתי לישון- במקום זה ציירתי וכשהגיע הזמן לבי"ס התקלחתי והלחתי ללמוד- עוד מעט אני הולכת לשיעור אמנות ועד אז אני ישנה מעל דפי המחשב.. אהבתי (ביצים שלי... סחוס ורידים)... נחמד נחמד... בכל מקרה אני ממש שמחה שאהבתם כי היו לי המון לבטים האם להעלות לפורום את הסיפור הזה... בי לכם נשמות...
 

SC

New member
אני יכול לדבר רק בשם עצמי

ולכן אומר שכן, את אכן חשובה וטוב שאת מרגישה כך. בקשר לשאלתך אני חושב שמורים בעניין זה צריכים לגלות יותר גמישות. שולי
 
למעלה