אקטיביסט מודרני
אני מודה - כבר מהתיכון הייתי מרדן כלפי הממשל. גדלתי במשפחה ימנית באריאל ועברתי את שטיפת המוח הרגילה.
ואז התגייסתי לצבא, ואחרי הטירונות (של שלושה שבועות בלבד!) הייתי אדם אחר לגמרי.
לא האמנתי יותר במושג "המדינה", הרגשתי שהעולם הזה מלא באנשים אופורטוניסטים ורעים אבל לא איבדתי תקווה. אני אדם אופטימי מאוד בדכ.
השתתפתי בלא מעט הפגנות אבל בשנים האחרונות אני מרגיש שההפגנה לא עושה הרבה. קבוצת מיעוטים בחברה שצועקת "לא עוד" לא מזיזה דברים לשום מקום.
אפילו אם תדבר על קבוצה שמהווה אחוז משמעותי באוכלוסיה לא הצליח לדחוף הצידה את הנושאים הבטחוניים הלא-רלוונטיים לטובתם האישית (בכ"ז כש- 3-5% מאוכלוסית ישראל יוצאת להפגנה זה די משמעותי לא?)
אז בשנים האחרונות פשוט אני מרגיש קצת מיואש - לא מהעקרונות ולא מהמלחמה אלא מהציבור הדפוק שחי בארץ הזו (ולא רק פה).
ואז בא לנו כלי חדש - הפייסבוק, שמאפשר לנו לפעול ביתר יעילות ובתגובתיות מהירה ומדהימה באופן כזה שאתה יכול להיות אקטיביסט בלי לקום בכלל מהכיסא.
אז למה אני מספר לכם את זה? כדי שכל החבר'ה פה שמבינים את משמעות החופש מהכפיה יפיצו את התמונה הזו של גפני ואולי זה יעשה משהו.
אני מודה - כבר מהתיכון הייתי מרדן כלפי הממשל. גדלתי במשפחה ימנית באריאל ועברתי את שטיפת המוח הרגילה.
ואז התגייסתי לצבא, ואחרי הטירונות (של שלושה שבועות בלבד!) הייתי אדם אחר לגמרי.
לא האמנתי יותר במושג "המדינה", הרגשתי שהעולם הזה מלא באנשים אופורטוניסטים ורעים אבל לא איבדתי תקווה. אני אדם אופטימי מאוד בדכ.
השתתפתי בלא מעט הפגנות אבל בשנים האחרונות אני מרגיש שההפגנה לא עושה הרבה. קבוצת מיעוטים בחברה שצועקת "לא עוד" לא מזיזה דברים לשום מקום.
אפילו אם תדבר על קבוצה שמהווה אחוז משמעותי באוכלוסיה לא הצליח לדחוף הצידה את הנושאים הבטחוניים הלא-רלוונטיים לטובתם האישית (בכ"ז כש- 3-5% מאוכלוסית ישראל יוצאת להפגנה זה די משמעותי לא?)
אז בשנים האחרונות פשוט אני מרגיש קצת מיואש - לא מהעקרונות ולא מהמלחמה אלא מהציבור הדפוק שחי בארץ הזו (ולא רק פה).
ואז בא לנו כלי חדש - הפייסבוק, שמאפשר לנו לפעול ביתר יעילות ובתגובתיות מהירה ומדהימה באופן כזה שאתה יכול להיות אקטיביסט בלי לקום בכלל מהכיסא.
אז למה אני מספר לכם את זה? כדי שכל החבר'ה פה שמבינים את משמעות החופש מהכפיה יפיצו את התמונה הזו של גפני ואולי זה יעשה משהו.