אצל הדודה והדוד...

lmerav

New member
אצל הדודה והדוד...

טוב,אז הלכתי עם לירן לבקר אצל הדודה ,שיושבת בבית עם בנה בן השנתיים. ואילו לירן הולך לפעוטון מגיל חצי שנה. הבן של דודתי ,רון שמו, לא מסכים לעזוב את אמא כשנכנסים זרים, ולקח לו זמן רב להתרגל אלינו,למרות שהוא רואה אותנו כמעט כל חודש -חודשיים. הוא משחק בכדור ולא מסכים {ממש בוכה} לתת ללירן לגעת בדברים שלו. חוטף מידו של לירן כל מה שהוא תופס בידו. ובוכה לאימו גם אם הוא לא משחק בצעצוע ולירן רק נוגע בו. ללירן ,לעומת זאת, אין בעיה לתת לו כל צעצוע רק שלא יבכה. רון אוכל גביע גלידה ,לירן רוצה דוקא את של רון. רון בוכה לאמא וצועק. לירן מחזיר לו בחזרה רק שלא יבכה ונותן לו נשיקה . הדודה טוענת שהפעוטון לא קשור לכל הענין של הנתינה שקיים אצל לירן והרכושנות שקיימת אצל רון ? הרי בפעוטון אני נותנת לגננת ביסקוויטים ובמבה והיא מחלקת לכולם . אני יודעת שזה הכל ענין של השקפה כמובן ולכן אני לא מתווכחת עם הדודה ולא מעירה ,כי זה פשוט ענין של השקפה. מה אתם חושבים ? מירב {שעדין מחכה לשמוע : ``אמא אוהב אותך``}
 
עניין של השקפה

לדעתי, זה קשור לפעוטון, הילד לומד להיות בקבוצה, להתחלק ,לשחק, לשתף ולעשות דברים ביחד... יכול להיות שיש כאן גם את האופי המסוים של הילד - עד כמה הוא מסתגל לעניין ומשתף פעולה. חבקי חזק את לירני והיום שיגיד שהוא אוהב אותך יגיע...גם אני עדיין מחכה. לילה טוב
 

לי28

New member
ועוד איך קשור...

לפי דעתי ילד שהולך למעון וחולק את יומו בחברת ילדים אחרים, לומד להסתדר ולהתחלק איתם. שאני מגיעה לחברה או למקום שבו הילדים שלי סובלים ואכן בפירוש סובלים... לשם אני לא חוזרת .... עד לשינוי המצב...
 
למעלה