אצלך - או אצלי ???

[magy]

Wellcome darling

 

[טרה10]

קשה אצלך...?

 

[אתנה33]

הנשיקה הראשונה על הספסל בגן

עם עלם חן ביישן והוא נשק לצמתי נשק לי והסמיק......... גן יד לבנים בגבעתיים............הספסל...........

 

[אלומיניום]

מישהו התרשל פעם

כשבחר את השם המביך הזה דווקא לאחד האירגונים היותר עצובים והיותר מכובדים במדינה. על הספסל בגן. יד לבנים. אהה, בנות.

 

[אתנה33]

אלומיניום היקר מה לעשות יד לבנים

כך החליטו לקרוא בעיר לגן הכי מוצלח שהוקם באזור הבית.......... והעירייה גם שמה שם את הספסלים. והבנות נשארו אותן הבנות וגם הבנים........ רק שהקצב של הנוער היום מפחיד אותי לפעמים

 

[אלומיניום]

תגידי, מישהו בגבעתיים מעלה בדעתו

מיהו בכלל הריינס הזה, על יד הגן ההוא, שגם בתל אביב הוא ממש בכיכר דיזנגוף?! אה? ויד לבנים? היו בנות שאמרו שהן רואות בגן הזה הרבה כוכבים בהשראת מיצפה הכוכבים הסמוך. אחרות אמרו שדווקא האנטנה ההיא עושה להן את זה.

 

[אתנה33]

אלומיניום מאגר מידע מהלך שכמותך

הריינס ההוא היה ליד גן אחר גן העליה השניה, ותודה שהמיקום תואם את דעותיו של כבוד הרב שהיה רב ציוני בעליל. וגן העליה השניה זה הגן עם מצפה הכוכבים והברכה עם הנופרים (שושנות מים) וכול יום חמישי היה בו ערב שירה בציבור פתוח לקהל הרחב לרוב עם לוליק. היו ימים.............

 

[חונה לרגע]

אתנה גם את מגבעתיים ?../images/Emo82.gif

גמני גרה במרחק נשיקה משם...

 

[חונה לרגע]

כלומר

ביתי נושק לגן

 

[אתנה33]

חונה כן גם אני מגבעתיים ../images/Emo24.gif

עיר הולדתי נולדתי ברחוב המלבן ושנות ילדותי נערותי וחלק מבגרותי עברו עלי בפועלי הרכבת. למעשה חייתי שם עד לפני שבע שנים וגם לא היתרחקתי מעבר ל10 דקות נסיעה לפ"ת (מה לעשות גבעתיים היא אחת מהערים היקרות ביותר בארץ). איזה כייף זה לפגוש עוד גבעתיימים עם תחומי ענין משותפים

 

[חונה לרגע]

../images/Emo24.gif ארץ קטנה....אנשים גדולים../images/Emo6.gif

 

[אלומיניום]

הנה, גם אני נהייתי כמו טרה

ומשיב בעניין אחד במקום אחר לגמרי, טוב, אז נכון, יד לבנים, אצבע לבנות, כמובן מדובר בטעות, ריינס שייך כמובן לגן העלייה השנייה, באיזור האנטנות, והטעות נובעת כנראה לא רק בגלל הסקלרוזה - אלא אף משום שגם בגן הזה, לא רק בגן ההוא, גם בגן הזה היו הבנות מכניסות יד לבנים, טעות לעולם חוזרת, חבל שגם היד הזו לא תמיד חוזרת.

אגב, רחוב פועלי הרכבת - בדיוק כמו רחוב בורוכוב היותר מפורסם - נקרא על שם אחת משש השכונות הראשונות הנפרדות, שהתאחדו לימים והפכו יחד לעיר גבעתים. הרעיון היה למצוא דיור זול ועממי לפועלי הרכבת של שנות השלושים. איזו אירוניה: כיום זה אחד הרחובות היותר נחשבים בעיר. ואם כבר הזכרת את רחוב המלבן - אז זו ההזדמנות להזכיר את רחוב המעגל הסמוך לפועלי הרכבת. לא בגיאומטריה מדובר - ולא במלב"ן ג´וינט - אותה רשת של מושבי-זקנים - עובדה שאין, למשל, רחוב הריבוע ורחוב המשולש. זהירות: אל תתבלבלי בין רחוב המעויין לרחוב המעיין בעיר! אז מה כן? קיראי את הפיסקה השנייה, כאן . רוצה לבוא לסרט בקולנוע סטודיו? באורלי? בהדר? בנוגה? הא. איפה הימים.

 

[אלומיניום]

אה, נזכרתי, ואם כבר טרה עם הגיטרה -

אז הנה לך מזכרת מגבעתיים, מסתבר שהם, בעירייה - לא רק שלא מבחינים בין אירית לבין עירית - אלא שגם העירייה עצמה - עיריית גבעתיים - גם היא נראית להם כמו עירית. טוב, נו, הם לא יחידים: זה קורה גם לעוד כמה עיריות.

 

[חונה לרגע]

על הברזלים של קולנע נגה בגבעתיים

פרחו הרבה רומנים..צמוד לקולנע היה קפה "נוגה" שם חיזר אחרי אישי... הקולנע נהרס לפני 2 עשורים ובמקומו נבנה בניין רב קומות.עד היום הצומת נקרא "הרמזורים של נגה"....

 

[אלומיניום]

בזמנו עוד קראו לזה רב קומות -

אבל היום אין, כמובן, סיכוי ששום בואינג יתחשק לו להיכנס ברב-קומות שכזה. בנה אותו גדול הקבלנים של גבעתיים דאז - מרדכי מנדלסון, חברת "מוגשם" - שבנו, אגב, היה אחד הברזלנים של נוגה עם השברולט אימפלה הארוכה. לא עברו ימים רבים - ומנדלסון הסתבך בפרשיות אופייניות סבוכות של קבלנים, הקשורות בראש העיר דאז, קובה קרייזמן - דירה פה, אישור בנייה שם, בקיצור: נאלץ להימלט מהארץ - וחזר רק לא מזמן. לאחרונה סיים לבנות את הבניין על המגרש הפנוי האחרון של כיכר המדינה בתל אביב. חברת מוגשם שוב הגשימה את עצמה.

 

[אתנה33]

הקולנוע שלנו היה הדר והרומנים

פרחו להם על המדרגות באולם החשוף ולא לשכוח את הגלידריה של שמעון לפני ואחרי הסרט

 

[חונה לרגע]

אלומיניום - וכל זאת אינו אלא כדי

להביא את המאמר אודות הרפורמה וההתבוללות ?????

 

[השוטה על הגבעה]

והמועדון במעורר,

אומר למישהו, והמועדון במעגל, והמועדון בקרן הקיימת. נדמה לי מונטנה. את השמות כבר שכחתי.

 

[אתנה33]

המועדונים האלו כנראה היו לפני זמני

וחוץ מזה בתקופה היא לא היינו הולכים למועדונים היינו מבלים את עיתותנו בקן בורוכוב כן הנוער העובד והלומד. פעולות טיולים וגדלתי לי בקן וגם הידרכתי וריכזתי שיכבה. האמת היתה תקופה נפלאה ילדות מדהימה. וחוץ מזה כשאבא שלך הוא האדמניסטרטיב של הנוער העובד אפשר לא ללכת לקן? המועדון שבו חטאנו לערכי התנועה היה דווקא הקוליסאום בתל אביב שבילדותי נחשב להמקום........... טוב מה ידענו אז)))))))

 

[השוטה על הגבעה]

מה עם קולנע נגה?

עוד עושים שם חרקות ביום שישי בשתיים לפנות בוקר?