אפשר קצת עידוד?

אפשר קצת עידוד?../images/Emo7.gif

היום הסתבר לי שסבתו של בני בארץ (היא חיה באמריקה) והחלטתי לא לתת לה לראות את בני עד שהגירושין יהיו סופיים (אני מפחדת שהם ימשכו אותי לנצח עם זה) בכל מקרה, היא דיברה אם אבא שלי שצעק עליה, אבל זה כבר סיפור אחר. עכשיו אני מתה מפחד שהיא תדפוק לי על הדלת או יותר גרוע תנסה לחטוף אותו. אני מפחדת לשלוח אותו לגן ביום ראשון, ואני לא יודעת מה לעשות. אוף, נמאס לי לחיות בתוך טלנובלה!
 
קודם כל ....תנשמי...../images/Emo24.gif

מאחר ואני חדשה פה ואין לי מושג אם החברים/ות בפורום יודעים את הסיפור... הייתי רוצה לשאול... למה את לא רוצה לתת לה לראות את הנכד שלה? אבל בלי כל קשר, קחי אויר ותרגעי.
 
תודה...ובקשר לשאלתך...

זה סיפור ממש ארוך... אבל הסיבה העיקרית היא שאם אני יתן לה לראות אותו אז בעצם לא תהיה לה סיבה לדחוף את בנה לסיים את הנישואין. ובואי נגיד שהבן שלה לא במצב שהוא יכול להחליט לבד מה לעשות.
 
תנסי לבוא ב"הפוך על הפוך"...

אני מניחה שהנכד חשוב לה. תקבעי איתה פגישה , רק שתיכן, ותציעי לה.. בתמורה לזירוז הליך הגירושין, תגיעי איתה להסדרי ראיה (שאגב את יכולה להשאיר "פתוח" קרי, בנוכחותך, בנוכחות עו"ס וכד'). אם היא באמת רוצה להשאר בקשר ולראות את הנכד, יכול להיות שהיא תסכים לזה. בכל אופן קבלי
 
סליחה על דבריי אבל...

לא נראה לי נכון להעניש את הילד ואת סבתו בגלל שאת ואביו לא מסוגלים לסדר ביניכם את העניינים. אתם אנשים מבוגרים. עשיתם ילד = עליכם לקחת אחריות כמבוגרים. אם הוא שמוק (סליחה על הביטוי) זה כבר לא באחריות אימו, למרות שיתכן שיש לה השפעה עליו. התנהגי כאישה בוגרת וכאימא אחראית. תני לה לראות את הנכד או במילים נכונות יותר: תני לבן שלך להפיק את המכסימום מסבתו. ודברי איתה - אולי היא בכלל חושבת כמוך... ותבקשי מההורים שלך שייצאו גם הם מהעניין. תפקידם להיות לך להורים (להקשיב, לתמוך, לעזור) ותפקידם להיות הסבא והסבתא של בנך. אני יודעת שזה קשה, אבל חייבים להפריד בין התפקידים כך שהילד לא ייפגע (עד כמה שאפשר - יש פגיעות בלתי נמנעות כשההורים מתגרשים) ומי שחושב שזה לא עידוד - טועה! ראיית המצב מנקודת ראות של הילד, מכניסה לפעמים את הדברים לפרופורציה אחרת. אם... וזה אם גדול אבל אפשרי... הסבתא היא גורם שפוגע או עלול לפגוע בילד (לא בך!) אז יש הצדקה למניעת הפגישה.
 
אני מסכימה חלקית.../images/Emo45.gif

אני לא מתכוונת למנוע שום קשר בין בני לבין משפחתו. (למרות שממש לא בא לי לראות אות האנשים האלו) ואני מודעת לעובדה שאני משתמשת בו כדי להשיג מה שאני רוצה (הגירושין). אבל אני יוצאת מנקודת הנחה שבני רק בן שנה ובמילא הוא לא יזכור דבר וחצי דבר מזה. דבר נוסף, אכן, יש בנינו משקעים רבים, שלעולם לא יפתרו. אני פשוט מעדיפה שקודם יהיה הסכם ביקורים גם אם האב וגם אם הסבים וסבתות (כולם מתגוררים בחו"ל)
 
בסופו של דבר, הדברים בידייך

אני, כמי שבחרה להישאר רווקה, תוהה שוב ושוב איך אנשים שפעם אהבו זה את זו (מספיק כדי להתחתן) ובשלב מסוים בנו יחד משפחה = הולידו ילד או שניים, מגיעים לפגיעה הדדית, מלחמות כוח ושימוש בילדים תוך כדי... זה נכון גם לנשים וגם לגברים. אני לא יכולה להבין למה בעלך לא נותן לך גט אם את לא רוצה אותו. במיוחד כאשר הוא חייב עכשיו ביותר דמי מזונות מאשר לאחר הגירושין. אני פשוט לא מבינה את זה. אמרת: הילד רק בן שנה. זה אומר שזה פחות משנתיים מאז שעוד אהבתם מספיק כדי ליצור אותו. זו לא ביקורת - אני ברחתי מלהתמודד עם זה. זו תהייה גדולה שאני תוהה מאז ומעולם - אף פעם לא הבנתי
 
חחח....ואני עוד ברחתי מהר מזה...

הייתי נשואה רק שנה וחצי... (אני עדין נשואה אבל רק לנייר, בואי נגיד...). אבל עדין לא התייאשתי, אני מקווה להיות שוב בזוגיות בקרוב. אבל מה שבטוח אני יחשוב ויבדוק טוב טוב לפני שאני צועדת מתחת לחופה שוב.
 
דרך אגב...

אני זאת שלקחה אחריות! עובדה אני פה, ומגדלת את בני לבד. בעוד שהוא והוריו אפילו לא מתקשרים ולא שולחים כסף. שבני היה בן 5 חודשים הם הביאו אותי לבית של ההורים שלי וברחו על נפשם... (והם אפילו לא מוכנים להודות בזה)
 
הלו חמודה זאת סבתא

תצאי מהסרט עוד תגלי שאת פוחדת סתם . תעדכני תגננת שאף אחד לא מוציא את הילד בלעדייך גם אני הייתי בסרט דומה בהצלחה
 

maori66

New member
תני לה לראות את הנכד שלה

ילד הוא לא נשק ... אל תשתמשי בו כקלף מיקוח ,זכותו לראות את הסבתא שלו . תהייה חכמה הפוך על הפוך .. את רק תרויחי מזה ..
 
למעלה