אפשר עצה בבקשה..?
היי.. אני חדשה כאן. שמי תמי אני בי"ב מירושלים.. נסענו עם השכבה לפולין. יומיים אחרי שחזרנו אחיה של חברה מאוד טובה שלי נפטר. עבר פחות מחודש.. בהתחלה היא נראתה עצובה ופחות מטופחת. עכשיו היא נראת כרגיל, שמחה ועליזה. יש לה חבר חדש שאני חושבת שממש נותן לה מן תקוות לעולם טוב יותר.. הוא משמח אותה ומן הסתם עוזר לה להמשיך הלאה. כל יום כשאני רואה אותה אני לא יכולה שלא לחשוב על אחיה המסכן, ועל הטראומה שהיא עברה. ולפעמים כשהיא צוחקת אני מרגישה כאילו שבפנים בפנים היא מרגישה שזה "לא יפה" שטוב לה. אני אמורה לעשות משהו? לדבר איתה על זה? לנסות לגרום לה להפתח עוד קצת? אני גם לא רוצה להכאיב לה, לגרום לה לפתוח את הפצעים שעוד ממש חדשים.. מצפה לתגובות בקרוב...
היי.. אני חדשה כאן. שמי תמי אני בי"ב מירושלים.. נסענו עם השכבה לפולין. יומיים אחרי שחזרנו אחיה של חברה מאוד טובה שלי נפטר. עבר פחות מחודש.. בהתחלה היא נראתה עצובה ופחות מטופחת. עכשיו היא נראת כרגיל, שמחה ועליזה. יש לה חבר חדש שאני חושבת שממש נותן לה מן תקוות לעולם טוב יותר.. הוא משמח אותה ומן הסתם עוזר לה להמשיך הלאה. כל יום כשאני רואה אותה אני לא יכולה שלא לחשוב על אחיה המסכן, ועל הטראומה שהיא עברה. ולפעמים כשהיא צוחקת אני מרגישה כאילו שבפנים בפנים היא מרגישה שזה "לא יפה" שטוב לה. אני אמורה לעשות משהו? לדבר איתה על זה? לנסות לגרום לה להפתח עוד קצת? אני גם לא רוצה להכאיב לה, לגרום לה לפתוח את הפצעים שעוד ממש חדשים.. מצפה לתגובות בקרוב...