אפשר עוד דיון מעניין?

סינטה1

New member
אפשר עוד דיון מעניין?

אתמול ראיתי חלק מתכנית בערוץ 2 שדיברה על מציצנות. ושאלתי היא - עד כמה העיסוק שלנו בפורומים מעיד על מציצנות. אני,אישית, מוצאת את עצמי לא פעם קוראת בפורומים על אנשים שונים וסיפוריהם, וממש נכנסת לתוך הסיפור. חיה אותו. מתרגשת עם הצלחה, בוכה על אובדן או עצבות. ואני תוהה, עד כמה זה מראה על זה שאני מציצנית? (אני משווה את זה קצת לצפיה בתוכניות מציאות ב-TV...).
 
בהחלט יש בזה אלמנט מציצני

אבל בגבול הסביר (כי האחר יודע שמציצים לו, לא? אני נשתלת מנשים בפורמים (בלי שמות...) שמופתעות ומזועזעות מכך שאדם מסויים קרא אודותיהן בפורום והן חשות שזה פגע בפרטיותן). אני חושבת שיותר ממציצנות יש בזה אלמנט שדומה להתמכרות לטלנובלות, רק שבקום טלויזיה עוקבים אחר דמוות וירטואליות (והתסריט, מאוד לא צפוי מראש)
 

תמי ס

New member
כן

כן, יש בזה משהו מהמציצנות, וכנראה שגם אני מציצנית. קוראת בפורומים שלכאורה אין להם שום נגיעה בחיי (פוריות, הריון אחרי טיפולים, הורות אחרי טיפולים, פונדקאות), עוקבת אחרי דמויות שבעצם אני מכירה רק וירטואלית וכל כך שמחה עם הצלחות שלהם. לפחות מפורום אחד נגמלתי בעקבות "ניעור" שניערה אותי נייטי האהובה שלי, בזמנו הייתי קוראת גם בפורום "הורים לילדים עם מחלות" והיא אמרה לי שאסור לפתוח דלת כדי שחס וחלילה לא אכנס בה, נבהלתי והפסקתי (אפרופו עין הרע בשרשור הקודם).
 

סינטה1

New member
גם אני מסתכלת בפורומים האלה.

וגם בהורים לילדים עם מחלות, ואפילו באוטיזם אספרגר וPDD אבל עכשיו כשקראתי את המשפט הזה של נייטי אשתדל להפסיק...
 
למעלה