כל כך אישי
New member
אפשר לשתף בכאב?
זה שיר שנכתב לאחר הפיגוע לצערי עדיין רלוונטי אחרי 7 שנים ובארץ הכואבת הזאת התפוצצו האוטובוסים שוב ושוב… אימה בעיניים, חרדה בלב צל טרור שולט ברחובות צעקות זעקות שבר יללות וצריחות מרות ואחר תרד העלטה וחושך יסוב על פני הארץ השקט האיום ההוא דומיית האבל ועונה לו כהד שתיקת המת בלילה ההוא הארוך מכל תנו לנו לכאוב בשקט את צערנו תנו לנו לשתוק את אבדתנו תנו לנו להביט בזוועת הטרור משתקף צלול בעיני יקירנו תנו ללילה הזה להמשיך עד בלי סוף פן יבוא הבוקר החדש ועמו ציניות דוקרת כסכין לעג לרש – גזילת כבשת הרש ובאשמורת שלישית עת ישקטו קולות בכי ונהי עת ישככו להבות עשן יחוגו במחול רוחות נשמות קדושי ישראל ותעל שירת בכיים בשלהבת אש קודש בפני אב הרחמים: "ריבון העולמים מלך שהשלום אצלו אנא, המצא לנו מנוחה על כנפי השכינה הן אנו כה זקוקים למעט שלווה לשקט למנוחה נכונה ושלמה" ויחריש הקב"ה זמן רב (ויש שיעידו שמדמעות נחנק) וכאשר ארכה השתיקה עת ארוכה זעו ונעו על מקומם ויפצירו שוב מאת אדון העולם: "הן אנו ניצבים היום כולם נשים, גברים וטף חיילים וזקנים בריאים וחולים הן בפניך כולם שווים" ויבואו גם שבעת האושפיזין אברהם, יצחק, יעקב משה, אהרן, יוסף ודוד ויאמרו "הן מפניך לא יבצר דבר" ויפלו על פניהם ויתחננו זה שבע פעמים לבסוף נאנח הקב"ה בקול בוכים "הן זאת לא אוכל… אין בכל עולמותיי אף לא פינה שבה תוכלו אתן למצוא מנוחה עליכן נשמות יקרות – אהובות לזעזע את העולם והעם ודמכם יבעבע וירתח עד סוף כל הדורות עד אשר לשלום לא יהיו עוד קורבנות היו רוחות סערה! היו קול דממה דקה אילמת זועקת – בוכיה על שבר בת עמי היו קולות שלום שלום שיקרין שלום שיאיר שלווה אהבה וחסד טמיר נחמו נחמו עמי את הנאנחים והנאנקים מלחץ כאב וחמס מפחד אויב ומתנקם השביתו יגון ואנחה הביאו הששון והשמחה לאבלי ציון וירושלים והארץ זעה ונעה רעשה כמרקחה ההרגשתם? הן היו אלה רוחות קורבן עולותינו נשמות קדושנו מנבחרנו ואנו עוד כאן היום אך לרצח אהובנו אין לאדמה בקרבה מקום
זה שיר שנכתב לאחר הפיגוע לצערי עדיין רלוונטי אחרי 7 שנים ובארץ הכואבת הזאת התפוצצו האוטובוסים שוב ושוב… אימה בעיניים, חרדה בלב צל טרור שולט ברחובות צעקות זעקות שבר יללות וצריחות מרות ואחר תרד העלטה וחושך יסוב על פני הארץ השקט האיום ההוא דומיית האבל ועונה לו כהד שתיקת המת בלילה ההוא הארוך מכל תנו לנו לכאוב בשקט את צערנו תנו לנו לשתוק את אבדתנו תנו לנו להביט בזוועת הטרור משתקף צלול בעיני יקירנו תנו ללילה הזה להמשיך עד בלי סוף פן יבוא הבוקר החדש ועמו ציניות דוקרת כסכין לעג לרש – גזילת כבשת הרש ובאשמורת שלישית עת ישקטו קולות בכי ונהי עת ישככו להבות עשן יחוגו במחול רוחות נשמות קדושי ישראל ותעל שירת בכיים בשלהבת אש קודש בפני אב הרחמים: "ריבון העולמים מלך שהשלום אצלו אנא, המצא לנו מנוחה על כנפי השכינה הן אנו כה זקוקים למעט שלווה לשקט למנוחה נכונה ושלמה" ויחריש הקב"ה זמן רב (ויש שיעידו שמדמעות נחנק) וכאשר ארכה השתיקה עת ארוכה זעו ונעו על מקומם ויפצירו שוב מאת אדון העולם: "הן אנו ניצבים היום כולם נשים, גברים וטף חיילים וזקנים בריאים וחולים הן בפניך כולם שווים" ויבואו גם שבעת האושפיזין אברהם, יצחק, יעקב משה, אהרן, יוסף ודוד ויאמרו "הן מפניך לא יבצר דבר" ויפלו על פניהם ויתחננו זה שבע פעמים לבסוף נאנח הקב"ה בקול בוכים "הן זאת לא אוכל… אין בכל עולמותיי אף לא פינה שבה תוכלו אתן למצוא מנוחה עליכן נשמות יקרות – אהובות לזעזע את העולם והעם ודמכם יבעבע וירתח עד סוף כל הדורות עד אשר לשלום לא יהיו עוד קורבנות היו רוחות סערה! היו קול דממה דקה אילמת זועקת – בוכיה על שבר בת עמי היו קולות שלום שלום שיקרין שלום שיאיר שלווה אהבה וחסד טמיר נחמו נחמו עמי את הנאנחים והנאנקים מלחץ כאב וחמס מפחד אויב ומתנקם השביתו יגון ואנחה הביאו הששון והשמחה לאבלי ציון וירושלים והארץ זעה ונעה רעשה כמרקחה ההרגשתם? הן היו אלה רוחות קורבן עולותינו נשמות קדושנו מנבחרנו ואנו עוד כאן היום אך לרצח אהובנו אין לאדמה בקרבה מקום