אפשר לשכוח?

אז מה24

New member
אפשר לשכוח?

אז מחקתי את כל האימיילים ממנו. מחקתי את השם והמספר מהפלאפון. מחקתי את כל הודעות הטקסט ששמרתי. את כל אלו ששלחתי. מחקתי את התמונות שלו מהמחשב. עכשיו רק נשאר למחוק אותו מהראש. אבל זה קשה. אחרי כמעט שנה של קשר מאד קרוב זה מאד מאד קשה. הייתה לנו שיחה אחרונה לפני כחצי שעה. אז אני צריכה עידוד. בבקשה. אני יודעת שנכונו לי ימים מאד מאד קשים ואני לא ממש בטוחה שיש לי את הכוחות לזה. בבקשה תגידו לי שזה אפשרי ושיש אנשים שזה הצליח להם. פשוט כל כך עצוב לי.
 
הנה ביקשת:

"זה אפשרי ויש אנשים שזה הצליח להם". סטטיסטית, יש מעט, אבל ממש מעט, מעטים בלבד, שזה לא הצליח להם. לרובם זה הצליח. רובם לא ידעו אם יש להם את הכוחות לזה. אחרי כמה זמן הם גילו שגם היו להם הכוחות, הם גם למדו משהו תוך כדי, ושבפעם הבאה שזה קרה - זה היה קצת יותר קל. (לגבי זה אין לי נתונים סטטיסטיים, אבל אני יכולה לנסות להשיג). אין לך ברירה אלא לבדוק עד כמה את יכולה לעמוד בזה. נכונה לך הפתעה די מענינת.
 

גנגי

New member
אפשרי, אפשרי בהחלט.

עצוב, זה נכון, אבל אפשרי. אני חושבת שטוב עשית שמחקת הכול. זה בהחלט עוזר להתמודד עם האבדן, כשלא רואים מול העיניים כל הזמן את התזכורות האלה. כשעצוב לך נסי לעשות משהו שמח שיזכיר לך שהחיים יכולים להיות נפלאים ושאת אדם עצמאי ולא זקוקה לאישור של מישהו אחר כדי להיות מאושרת. המשפט "בלעדיך אני חצי בן-אדם" חייב להיות טאבו מוחלט אצלך בראש. מחזיקה לך אצבעות.
 

miss tamborin

New member
בטח אפשרי.

קצת, אפילו הרבה, קשה-אבל אפשרי בהחלט. ואני בטוחה שתצליחי בכך
 

d u c k y

New member
אני מנסה לחשוב על תשובה שגם תיתן

פיתרון, כביכול, לבעיה, גם תהיה מציאותית וגם תגרום לך להרגיש טוב. לצערי אני יכולה לומר, שמצפה לך תקופה מאד מבלבלת וקשה. לשמחתי, ואני בטוחה שגם לשמחתך, אני יכולה לומר לך שזה עובר. גם אם לא במאת האחוזים. אני יכולה לתרום רק מניסיוני האישי ולומר שאחרי קשר טוב ויפה של שלוש שנים, שנחתך די בפתאומיות הייתי די שבורה. ולקח לי זמן. לקח לי כמעט שנה. אבל אם אני מנסה לחשוב על זה קצת יותר לעומק, אני מגלה שבתוך השנה הזו, היו המון תקופות יפות. תקופות של הכרות עם אנשים חדשים. יותר זמן להקדיש לעצמי. לחברים. למשפחה. את החברים הכי טובים שלי עד היום, גיליתי בתקופה הזו, ואני מאד שמחה על כך. התבגרתי. אני כבר יודעת מה לעשות, ויותר נכון לומר - מה לא לעשות בפעם הבאה (למרות שבינתיים הכל בתיאוריה). אז כן, התקופה הבאה קצת קשה. זה שדיברת איתו בטלפון לפני כך וכך שעות, לא עזר, זה בטוח. אני יכולה להגיד שלא דיברתי עם האקס כמעט שנה וגם לא שמעתי עליו דרך שום גורם אחר. למעשה רק אחרי שנה היה לי האומץ לראות מה איתו...ועשיתי את זה. וזה שוב פתח בי כל מיני דלתות שלא רציתי שיפתחו, אבל באותה מידה כן רציתי. שאלתי את עצמי, ואני עד היום שואלת - האם נידונתי לאהוב את את אהבתי הראשונה לנצח, אבל אני יודעת שזו שאלה שרצה רק כי לא פיתחתי שום קשר אחר. אני גם לא אשקר ואגיד שלא מעניין איתי מה קורה איתו היום. להיפך, אני רוצה שהוא יתחבר למסנג'ר ודי שמחה לראות שקיבלתי ממנו מייל. אבל היום אני ודעת שאני מתגעגעת לאהבה ולא אליו. אני מתגעגעת לאהוב ואני יודעת שזה יגיע יום אחד (בתקווה שבקרוב...). אני כותבת הרבה על עצמי למרות שהבעיה היא שלך, אבל ניסיתי לתאר כאן את השלבים שאת עוברת ועוד תעברי. שבועיים ראשונים הכי קשים. לאט לאט מתרגלים למסכנות... ואח"כ גם צוחקים עליה. שתי המלצות לי אלייך: תמצאי עוד היום מה לעשות בשישי בערב (ואני ממש לא מדברת על דייט, אלא על חברים, משפחה וכל מה שעושה לך טוב...חוץ ממנו) המלצה שנייה היא לנתק את הקשר אם את יודעת ובטוחה שזה סופי. בהצלחה
 

dana2909

New member
מסכימה

טוב אז דאקי קצת לקחה לי את המילים מהפה. מחקת הכל, זה יפה , זה קשה וזה מראה על העובדה שאת מוכנה להמשיך קדימה. את מוכנה להשאיר אותו מאחור. אני שונאת את הקלישאה הזו, אבל עכשיו כל שנותר זה לתת לזמן לעשות את שלו - ושתינו יודעות שהוא יעשה. הטריק, זה לא לשבת בבית, לא להתעמק במה היה, ומה יכול היה להיות. הטריק זה לצאת להתאוורר, לצבור חוויות חדשות. וכמה שזה מעיק בהתחלה תקבעי כמה ימים מראש מה תעשי בסוף שבוע. אחר כך זה כבר יבוא טכעי. בהצלחה.
 

אז מה24

New member
עדכון

קודם כל באמת תודה על התמיכה, הייתי צריכה את זה.
דבר שני, כבר צהריים ואני מרגישה מצויין. ז"א יחסית. זה נשמע מוזר ולא ציפיתי שזה מה שיקרה, אבל אני מרגישה מין שקט נפשי כזה. ניסינו להיפרד כמה פעמים לפני ואף פעם זה לא עבד. אולי בגלל שהפעם זה בא מצידו, ושזה בטוח סגור וחתום. לא יודעת. אולי אני סתם מדחיקה ויום אחד זה הכל יתפרץ. אני מרגישה שזה יכול להתפרץ כל רגע אם אני רק אפתח את זה. אז אני לא. ואני מרגישה טוב עם זה, לשים את הכל מאחור ולהמשיך הלאה. בחיים לא חשבתי שאני אוכל להרגיש ככה יום אחרי פרידה סופית ממנו. כאילו ירדה לי אבן ענקית מהלב (למרות שאני יכולה להגיד בברור שאם פתאום הוא מתקשר ואומר לי שהוא נפרד מהבחורה שהוא יוצא איתה- לא תהיה מאושרת ממני בעולם כולו!) אבל הסופיות הזו, היכולת לשים את זה מאחורי, מרגיעה אותי. אני כל כך מקווה שזה ימשיך ככה גם בימים הקרובים, אני מפחדת מהכאב הזה שהרגשתי אתמול. אוקי, כדאי שאני אפסיק לכתוב עכשיו, הזכרונות מתחילים לעלות... תודה לכולכם!!
 

resputin

New member
תראי,

זה חשוב מאוד לעבור הלאה -לא במחיר של השפיות שלך. את ציינת שזה סגור, חתום ונגמר, נכון? יפה. עכשיו, רק צריך להשריש את זה בתוכך, לאט לאט לקלוט ש...זהו. זה היה חלק מהחיים שלך, הטוב והרע בזה, והוא נגמר. -עכשיו, צריכים לנצל את המיטב ממה שיש. "להעלים" את הרגשות, לא תוכלי. -הרי הם שם איפשהו. פשוט צריך למתן את הכל.. לקחת הכל בפרופורציה. מותר להרגיש פחות מבסדר, סך הכל סיימת תקופה מסויימת בחיים שלך, אני בטוח שזה משפיע עליך איכשהו.. אבל אל תשגעי את עצמך, תקחי הכל באיזי ותנסי לשמור על השפיות שלך כמה שיותר. בהצלחה.
 
ברווזי הממולא

שלום לך דאקי היא הברווז האמיתי אשר גרה בארצות רחוקות מעבר לים ליד הכיכר אשמח להכיר לך את מואיז הקטן אשר מחפש בת זוג חיננית ומרעננת אני מאוד מקווה שלא תיבהלי מגילו המתקדם שיערו המאפיר ושיניו הנמצאות תמיד בסמוך
 

d u c k y

New member
לא ידעתי שלראש הממשלה

בבבודה ובעצמה יש זמן לעשות "שידך"
 

אקווה

New member
אפשר...

אבל קשה.. בכל זאת - מישהו שהיה חלק מחייך תקופה כל כך ארוכה, לא יוכל להימחק ביום אחד (יש תיאוריה פסיכולוגית שאומרת שכדי להתגבר על מישהו צריך שתעבור לפחות מחצית מהתקופה שהייתם יחד. אני אישית חושבת שזה לא נכון, שהכל תלוי במה שהבנאדם עצמו עושה עם עצמו, אבל אין ספק שתהיה תקופה קשה. כל פרידה היא קשה) וכנראה גם לא ביומיים. מה שחשוב הוא שתתרכזי בתקופה הזאת בעיקר בעצמך, תעשי דברים שיעשירו אותך, יפתחו אותך לעולם אחר, להתחברות עם מה שאת באמת אוהבת. תני לעצמך תקופה, שבה כמובן גם הקושי יהיה חלק וגם לו את צריכה לתת מקום (כן, מותר גם לבכות..), אבל את חייבת לעשות לביתך, כמו שאומר הפתגם, ולדעת להזכיר לעצמך כל הזמן שאם זה נגמר סימן שזה לא היה טוב. וכן, את תמיד יכולה להיעזר בנו, חברי הפורום...
בהצלחה!
 
למעלה