אפשר לשאול שאלה?

אפשר לשאול שאלה?

היות ואני יוצא בשאלה לא מאמין בכלום. האם במקרה של אבל משפחתי מה לעשות? האם לשמור את דיני האבלות?כלומר אחרי השבעה. להתפלל ולהגיד קדיש.ולשמור על כל דיני האבלות. או להיות כמו שאני ולא לעשות כלום. תודה ולילה טוב
 
את המינימום את חייב לעשות...

זהו הכבוד המינימלי גם אם כן אתה מאמין וגם אם לא!!! אני בטוחה שלפני "לכתם" מהעולם הם יבקשו ממך לאמר קדיש ... וגם אם לא זה יהיה די ברור שהם כן רוצים בכך.. כן קדיש, לא קדיש לפני הכל: "כבד את אביך ואת אמך " זהו הוא כלל גלובלי - אפילו ילד שאינו למד מהו התורה זהו הדבר המינמלי לכבד את רצון ההורים... אז.. בסופו של דבר ההחלטה בידיך!!!
 
מקסימום.. (נזכרתי....../images/Emo8.gif)

לגבי הקדיש שלאחר השבעה אתה יכול לשכור מישהו שיאמר עליהם קדיש.. אבל את זה בטח אתה יודע!!! ו....זהו..
 
כשאלוהים ברא ת'חושך

הוא ברא לנו ירח שיראו איך אנחנו בודדים את הירח שם גבוה שלא נוכל לנגוע ויש כמה שעדיין מנסים ילדים מתעופפים כדורים כחולים סגולים והאור שמלווה אותו צונח זה אור הירח כשאלוהים ברא ת'חושך הוא ברא לנו ירח שיראו איך אנחנו פוחדים הילדים נעלמים עמודים בעיתונים והאור שמלווה אותו צונח זה אור הירח הילדים במשברים ההורים כחולים סגולים והאור שמלווה אותו צורח זה אור הירח זה רק אור הירח
 
יפה לך!!!

ואגב, השם שלי לא נובע מהשירים "המקסימים" של היוצר "הקדוש" -אביב גפן ...
 
תודה אור ירח זה מה שעלה בראשי

חשבתי לעצמי שאם אני לא מאמין. אז לפחות ניתן כבוד וחסד למי שכן מאמין. תודה ולילה טוב
 
תעשה מה שאתה מרגיש

עפ"י הסיטואציה. או כמו שאומרים (אלה שאומרים) - תזרום. אבל משפחתי מתוכנן מראש? >ספל חמאה לא צדיקה וטוב לה (גם כשרע לה)<
 
אני באבל ישן בבית שלי

אין מקום וגם לא בא לי. לפי ההלכה אפשר לישון ולחזור למחרת. כך שאני גולש באמצע האבל.
 
../images/Emo6.gifכל כך מצחיק.

ראשית מגניבה אותי ההגדרה "לא מאמין בכלום" תבינו! הכל זה אומר אלוהים תורה ומצוות. מי שלא מאמין בזה פשוט לא מאמין בכלום. שנית נראה לי שעל אף שאבדה ממך אמונתך עדין לא נעלמו ממך ומשפתך וגם קצת מצורת החשיבה מאפיינים חרים. מה זה לעזאזל מה דינו??? (אינני מתכוון למטבע הלשון) מה ז'תומרת מה דינו כל אחד מרגיש אחרת. אלו הכרעות אמוציונליות אינדוידואליות! לא?
 
למעלה