אפשר לקטר לכם?

[מתבשלת]

אפשר לקטר לכם?

אני באמצע הכנת שיעורים לבת שלי, כתה ב' שקיבלה איזו שאלת חקר "מרתקת" והיא צריכה "לחפש במקורות מידע" ומי מחפש באינטרנט? בטח שהיא לא יודעת לעשות את זה. אני מרגישה כאילו נענשתי וחזרתי לבית הספר היסודי, כבר שלחתי אותה לישון, מסכנה. אז אם מישהו מכם טוב לב ויכול להפנות אותי לאיזו הגדרת תכונות של יונקים ימיים ויבשתיים (משהו בשפה פשוטה, קצר וכללי)אני מאוד אודה לו שהציל אותי משיגעון...

 

[maya100]

שתי הגדרות מגוגל

יונקים | מחברת: ד"ר סמדר רייספלד, בעלי זכויות: מטח : המחלקה המפותחת ביותר של בעלי חיים בקבוצת בעלי החוליות. ליונקים חום פנימי קבוע ("דם חם"), עורם מכוסה בפרווה או בשיער, והעוברים שלהם מתפתחים בתוך גופן של הנקבות. לנקבות יש בלוטות חלב מיוחדות להנקת הוולדות. במחלקת היונקים נכללים בני אדם, קופים, מפריסי פרסה, מכרסמים ועוד. הגדרה שניה: (משרד החינוך והתרבות, מחוז דרום) מחלקת היונקים מאופיינת ע"י מספר תכונות: 1. טמפרטורת הגוף קבועה. 2. הלב בעל שני חדרים ושתי עליות. 3. העור עשיר בבלוטות (זיעה, שומן וחלב), ומכוסה ע"י שיער. 4. השיניים רב צורתיות, חותכות, ניבים, מלתעות ותוכנות. 5. חלל החזה סגור בצדו האחורי ע"י הסרעפת. 6. הרגליים מתחת לגוף, מאפשרות משען יעיל יותר לנשיאת הגוף. 7. יולדי חיים (למעט תת-מחלקת יונקי הביב). 8. הטיפול בצאצאים כולל הזנה בחלב בשלבים הראשונים של חייהם. 9. החושים ומערכת העצבים מפותחים מאוד. מספיק?

 

[חני ב]

צרפתי לך מספר קישורים

אצלי בפורום.

 

[לאה_מ]

מידע והמלצה:

על יונקים ימיים תוכלי לקרוא בקישור הזה, ועל יונקי יבשה תוכלי לקרוא כאן. והמלצה - זה שבית הספר נותן "שעורים להורים" (ולתת לילדה בכתה ב' לחפש מידע באינטרנט זה בהחלט שעורים להורים) לא אומר שצריך לקלקל לה את חוויית הלמידה. אני מציעה, שתנסי לא להרגיש בעונש, ולנצל את ההזדמנות להתלהב קצת מעולם החי, יחד עם בתך, וזו יכולה להיות גם הזדמנות טובה לסיור בספריה העירונית הסמוכה למקום מגוריכם, שיטוט בין דפי אנציקלופדיות וספרים בנושא, טיול לגן החיות בעקבות רשימת יונקים שתערכו, חקירה של יונקים בסביבתכם הקרובה (אנשים, כלבים, חתולים...) והתכונות המשותפות להם, או כל פרוייקט אחר שהנושא הזה יתניע אצלכן. מערכת החינוך לא תמיד מעודדת סקרנות אצל התלמידים (בלשון המעטה, לצערי), אבל זה לא סיבה שאנחנו בבית נמשיך באותו קו. בילוי נעים

 

[שחר בר]

מקורות מידע = גם אנציקלופדיות או כל

מדריך אחר

 

[מתבשלת]

תודות לכל המגיבים !!

לאה, את בהחלט צודקת בדברייך על סקרנות וכו', אבל קצת קשה לעורר אותה כשיש שיעורים כאלה מהיום למחר, ובגלל סיבות שונות הגענו אליהם בשעה 6 בערב, כשכבר אין ספריה, ובאמת היינו במצב קצת לחוץ שלא מעודד למידה בכלל..כל זה רק מגביר את הדאגה שלי לאיך תהיה הבת שלי בלימודים, עם כל המטלות המוזרות שהיא מקבלת וחוסר החשק להכין שיעורים, מה יהיה הלאה, בכיתות גבוהות יותר...מפחיד..

 

[לאה_מ]

אז בתור אמא לילד, שבמשך 3 שנותיו

הראשונות בבית הספר, הכין שעורי בית פעמים ספורות בלבד ומעולם לא התכונן למבחן (כי "אם אני אתכונן, אז מה החכמה?!"), ובשנה הרביעית הכין שעורי בית, אם כי לא בקביעות, והשקיע בין 5 ל-10 דקות בהתכוננות למבחנים מדי פעם, אני חייבת לומר לך, שבעיני מה שחשוב זה בדיוק זה - ההזדמנויות האלה שפותחות להם את האפשרות להתעניין באמת במשהו, לחקור משהו מהזוית שלהם, למצוא עניין אמיתי בנושא כלשהו. כמו שאמרתי, הבן שלי מסיים עכשיו כתה ד'. הוא תלמיד מעולה, אבל במטלות שוטפות הוא מאד לא חזק. לעומת זאת, כל פעם שהוא מגלה נושא שמוצא חן בעיניו, הוא שמח מאד להעמיק ולחקור בנושא הזה. במהלך כתה ג' הוא עשה עבודות על הר פוג'י, על הנס כריסטיאן אנדרסן ועל לאה גולדברג, והשנה הוא עשה עבודה רחבת היקף על רציחות פוליטיות. זה דברים שהוא משקיע בהם המון זמן ומרץ והרבה מאד יצירתיות וחשיבה מקורית, ואני חושבת שהוא מאד נתרם ומתפתח מהם. לשמחתי, היתה לו בשנתיים האחרונות מורה, שהשכילה לזרום עם צורת הלימוד הייחודית שלו, ולא דחפה אותו בכח למטלות הכיתתיות, אלא איפשרה לו לחקור במקומות שעניינו אותו. מה שרציתי לומר הוא, שאם תמצאי את המקומות שבהם אפשר לעורר את הסקרנות הטבעית שלה, אז אני חושבת שאת לא צריכה להיות מודאגת מ"מה יהיה הלאה"...

 

[החתולה השחורה]

ביום שבו ילדיי יגיעו הביתה עם

"שעורי בית לאמא", אני אשלח אותם לבית הספר עם פתק למורה, ששעורי הבית נועדו לילדים, ואם אין אפשרות לתת שעורי בית ברמה המתאימה, עדיף בלי שעורי בית כלל. אין לבית הספר זכות לנהל את חיי. אני אעבוד עם ילדיי על נושאים שבהם אני מעוניינת, בזמני החופשי. אני מסרבת להכין שעורים!

 

[הילהל]

למרות שזה נחמד לעשות יחד

אני בעד שמידי פעם ביה"ס יתן משהו שהורים וילידם צריכים לעשות יחד (אבל לא ההורה לבדו). לחקור ולהתעניין יחדיו.

 

[tHe CuTeSt AnGeL]

משהו שאולי יעודד את כותבת השרשור

קודם כל סליחה על ה"התפרצות" לפורום כיוון שאני רק נערה ועדיין לא אמא... אבל נתקלתי בשירשור ויש לי משהו שעשוי לעודד אותך

אחותי הקטנה (כיום בת 14) הייתה עד כיתה ה' בערך תלמידה ממש גרועה - היא לא למדה, לא הקשיבה בכיתה, לא עשתה שיעורים ולא למדה למבחנים... אבא שלי ואני היינו מנסים לשבת איתה המון - היינו מנסים להסביר לה את החומר, לעבוד איתה על השיעורים. היא הייתה מתייאשת אחרי 5 דקות והולכת לראות טלוויזיה או שהיה מפתחת ריב מאוד לא נעים אם לא הרשו לה לעשות משהו אחר עד שלא תסיים את השיעורים... הייתי מנסה לשבת איתה לפעמים על חומר במקצוע מסויים - אפילו הכנתי כרטיסיות כאלו וזה פשוט לא הזיז לה. לא משנה איך ניסיתי להסביר היא התעצבנה ולא הייתה לה סבלנות. אבל מה ? בכיתה ו', לגמרי לבד היא החליטה שהיא רוצה להתחיל להשקיע. כנראה בגלל העלייה הצפויה לחטיבה שמה כאמור יותר קשה, היא החליטה שהיא מתחילה לנסות ללמוד ברצינות כדי שבחטיבה היא תצליח להסתדר. והמצב "הדרדר" עד כדי כך שהיום היא כזו חרשנית שחבל על הזמן

לידע כללי - בתעודה האחרונה (היא עולה ל-ט) היו לה 6 מאיות ! וגם אנ עצמי, חייבת להודות שעד החטיבה (כנראה אצלנו זה משהו תורשתי

) לא הייתי מכינה שיעורים ולא התכוננתי למבחנים ואפילו במחברות לא כתבתי. והיום אני חייבת להודות שאני תלמידה די טובה

כך שגם אם הבת שלך בכיתה ב' לא תצליח בכלל, זה לא נורא, תמיד יש תקווה

(וזה רק מוכיח שכמעט בכל דבר בחיים, בלי שום קשר לדיון הנוכחי כרגע, כשמשהו בא ממך, הוא פועל בצורה הטובה ביותר

)

 

[לאה_מ]

../images/Emo51.gif רעות ../images/Emo13.gif

 

[מתבשלת]

אני מנסה להתעודד, אבל....

אני מנסה רגע אחד לסדר את מחשבותי: 1. הבת שלי מסתדרת בלימודים, יש קצת קשיים פה ושם אבל זה נורמלי. 2. היא לא אוהבת שום דבר מהלימודים שלה (יש כאלה שאוהבים?) וכל השיעורים הם בגדר חובה משעממת. 3. הייתי רוצה שתקרא יותר (אני תולעת ספרים) והיא שונאת את זה, ואני צריכה להכריח ואנחנו רבות על זה. 4. היא רוצה לבלות את השעות הפנויות שלה בחוג התעמלות, עם חברות או מול הטלויזיה, ובלי שאמא שלה תנסה לסקרן אותה עם כל מיני דברים "לימודיים", מספיק שנודף מזה קצת "ריח של לימודי" שהיא כבר תעשה סימנים לא מרוצים, וניסיתי כל מיני דברים כמו "בואו נלמד על החיות בגן החיות", זה פשוט לא מעניין אותה. וכל זה גורם לי להיות קצת מודאגת שהיא לא תהיה הגאון שאני רוצה שהיא תהיה, ומה יהיה הלאה, אם היא תפסיק לעשות שיעורים בכלל כשתהיה גדולה, והיא לא תצליח בחיים ומה יקרה לה ואיזה בעל היא תמצא..... טוב ברור שאני צוחקת ולא נכנסים לי שום אייקונים של פרצופים צוחקים כדי להמחיש לכם את זה, אבל בכל צחוק יש שורש של אמת....

 

[לאה_מ]

מה שרעות אמרה מאד נכון - רק מה

שיבוא ממנה יתפוס. אני חושבת שאם תכריחי אותה לקרוא - זו דרך מצויינת לדאוג לכך שהיא לא תאהב לקרוא. לעומת זאת, אני מציעה לך לקרוא לה. אני קוראת לילדים שלי ספרים הרבה אחרי שהם יודעים לקרוא לבד, ובמקביל לקריאה העצמאית שלהם, ולדעתי זה פשוט לא יסולא בפז. אל תכריחי אותה לקרוא, כי זה יתפס אצלה כחובה שנואה, וזה בדיוק ההיפך ממה שאת מנסה להשיג. ולגבי סקרנות - הרוב המכריע של הילדים שאני מכירה הם סקרנים. תני לה לגלות בעצמה מה מסקרן אותה. אל תשתמשי במילה "למידה" אם היא מעוררת אצלה אנטגוניזם. יש המון הזדמנויות ללמוד שגלומות בתוך היומיום שלנו. אני אתן לך דוגמא - כשאנחנו נוסעים לטיול אני עושה קצת עבודת הכנה (באמת קצת) ומוצאת סיפורים, שירים, מידע היסטורי וכיוצ"ב שקשורים למקומות אליהם אנחנו נוסעים. מדי פעם, במהלך הטיול, אנחנו עושים הפסקה לסיפור - אין לך מושג איזה כמות של ידע יש לילדים שלי מהדברים האלה. ואת יודעת מה? גם לי אין מושג. הם שולפים לי מדי פעם כל מיני פריטי טריוויה שמדהימים אותי, ומתעקשים בתוקף שאני אמרתי להם את זה באיזה טיול, ותאמיני לי שאני לא זוכרת... ולגבי איזה בעל היא תמצא

, הזכרת לי את הקטע מתוך "מטילדה" המופלא של רואלד דאל

 

[מתבשלת]

לאה את צודקת- אני צריכה לשנות גישה!