בואו נאפר קצת את "רוזה"
רוזה – דימיטריס מיטרופאנו Lyrics: Alkis Alkaios Music: Thanos Mikroutsikos שפתיי יבשות וצמאות מחפשות באספלט מים הרכבים עוברים לידי ואת אומרת לי שסופה מצפה לנו וסוחבת אותי לבית מרזח לח אנו צועדים יחדיו באותה הדרך אך תאיי הכלא שלנו נפרדים אנו סובבים בעיר בלתי נראת איני רוצה יותר לדעת מה אנחנו מבקשים די לי אם תעניקי לי שתי נשיקות את מהמרת עלי ברולטה ומאבדתה אותי בסיפור הדומה לחלום בלהות קולי כעת כקול חרק כצמח מטפס הם חיי את חותחת אותי וזורקת אותי לתהום איך הצורך הופך להיסטוריה איך ההיסטוריה הופכת לשתיקה מדוע את מסתכלת בי, רוזה, עמום סלחי נא לי שאיני מבין מה אומרים המחשבים והמספרים אהבתי מפחם וגופרית איך השתנו כך הזמנים רכבים עוברים מעלינו ואני בתוך הערפל ובגשם הזלעפות ישן לצידך רעב לילה טוב רוזה וכל הרוזות והרוזים של העולם. פחם וגופרית סביבנו, מחשבים ומספרים בלתי מובנים לרוב נחלתנו, אנו חיים בתאים של כלא עם סורגים וירטואלים, מחפשים להרטיב שפתינו בנשיקה לחה ומתוקה וצופים בהיסטוריה נהמתרחשת מול עינינו שותקים כצריכים לאחז במשהו כדי להמשיך וללכת בשביל העולה לשמיים. סילחו נא לי על ההשתפכות הרגשית הזאת, אך עם כל מה שקורה סביבנו השיר הזה גרם לי להזיל דמעה במציאות האכזרית שתומן בשורותיו. לילה טוב חברים אולי מחר הסופה תחלוף והרוזה של כולנו תצא מהמרטף אל אור השמש. לילה טוב