אפשר לצטרף?

[אמאשל נתנאל]

אפשר לצטרף?

 

[אמאשל נתנאל]

צרות עם בת 5 זה פה?../images/Emo4.gif../images/Emo3.gif

 

[ונילעוגיות]

את אמא.. היא בת.. ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

 

[אמאשל נתנאל]

עקשנית, לא מקשיבה, עושה מה שבא לה, להמשיך?

היום אחרי 10 דות שדיברתי איתה וביקשתי ממה והיא הבטיחה לא לעשות לאחיה צרות בדרך לגן (הוא לוקח אותה) ולהתנהג יפה בבית וכו' עשזתאי אותה ואת אחיה ברכב ל5 דקות - ב5 דקות אילו היא הספיקה לקשקש בצבע פסטל אדום על הריפודים של הרכב ועל התקרה... כעסתי והענשתי - היא לא מבינה על מה המהומה היא כועסת עלי כי שלחתי אותה לחדר בלי טלויזיה, אח"כ היא ביקשה סליחה ובהטיחה שמהיום היא תתנהג יפה השאלה כמה זמן תחזיק ההבטחה הזו מעמד? כאילו היא לא מבינה מדוע מה שהיא עשתה לא בסדר

 

[ונילעוגיות]

אני רואה שאין כ"כ רייטינג עכשיו...

קשה לי לענות לך, כי למזלי החבר'ה שלי לא "בעיתיים"

מקווה שבקורב יכנסו לעזור לך...

 

[יעל נועם]

ילדה בת 5, ובן כמה אחיה?

אכן, קשה להתמודד עם התפקיד של להיות אמא. אני קוראת שאת משקיעה הרבה בהסברים לילדה מה מותר ומה אסור ומה נדרש ממנה. חשוב מאד לדבר עם הילדים ולהסביר. אך ילדה בת 5 לא מסוגלת להקשיב ולהבין הסברים ארוכים. לילדה בת 5 כדאי להגיד בקיצור וברור-" את צריכה להתנהג כך... כאשר אתם הולכים לגן, אם לא תתנהגי כך, אז ..." העונש צריך להיות משהו שקשור לכך. (כרגע לא עולים לי רעיונות). חשוב מאד לקבוע גבולות לילדים וחשוב שתהיי נחושה בהחלטתך מהו הגבול שאת שמה, שתהיי עקבית - תמיד להקפיד על הגבול הזה ולא פעם כן ופעם לא. חשוב להתמקד בגבולות החשובים לך ביותר ולא המון גבולות בבת אחת. אמירת הגבול צריכה להיות בבהירות ולא "אולי כדאי שלא...". הכעס והעונש צריכים להיות קשורים למעשה "מה שעשית לא בסדר" ולא "את ילדה רעה". הענישה צריכה להיות קשורה למעשה - קשקשה על הרכב - אז שתנקה אותו. (אגב - האם נאמר לילדה שעל הרכב לא מקשקשים? האם היא מקשקשת על קירות בבית ולא נענשת?) ילדה בת 5 לא מסוגלת להחזיק הרבה זמן קיום הבטחות. ילדה בת 5 צריכה להבין מה הגבול ומה העונש הצפוי על אי עמידה בו. ציינת שהשארת את הילדים 5 דקות ברכב - אני מאד מבקשת ממך - לא להשאיר ילדים אף דקה לבד ברכב. יותר מדי סיפורים שומעים על ילדים שהתייבשו ברכב סגור, על גנבים שגנבו רכב עם ילדים, על ילדים שהצליחו לגרום לרכב להתדרדר.

 

[לנושנוש]

אני חושבת שכדאי לך יעוץ הורי קצקצר.....

נסי לעלות לשידור למיכל דליות. היא כבר תיעץ לך איך להוציא כל רווח פסיכולוגי לקרציה הקטנה שלך (ואימך הסליחה). נראה לי שביתך תפסה מישבצת של אחת שמקבלת תשומי דרך מעשים שליליים. אולי היא שכחה קצת איך עושים את זה בחיובי........ והיא מקבלת המון תשות לב כשהיא עושה את הדברים המרגיזים ושיחות ובקשות ובעיקר שיחות כל פעם. הדרך היא להפסיק לדבר ולהתחיל ליפעול בשקט עם הסבר קצר והגיוני. היא מפריעה בקניון אז חוזרים הביתה (לדוגמא) ולהיות מוכנים לכמה חזרות מידיות הביתה עד שהיא תפנים את העיקרון. ספרי עוד קצת על הצרות שהיא עושה.......... אולי אפשר לערגן כך שאחיה יחזיר אותה מיד הביתה עם היא משתוללת איתו? האם הוסבר לה שמציירים רק על נייר ולא על קירות? ואני שוב ממליצה לך על מיכל וגם ממליצה לא לשוחח על אותו נושא כל פעם מחדש עם הילדה אלה להחליט על דרך פעולה ולעשות אחרי הסבר אחד. הבטחות כאלה לא מחזיקות מעמד, אם הילדה תלמד שלא משתלם לה לעשות דברים מסויימים אז זה יחזיק.

 

[לנושנוש]

סליחה על המון שגיות (עייפות קלה....)

רציתי להוסיף שרצוי שמעשים שליליים יעברו בשתיקה יחסית וענישה הגיונית (לא סידרת החדר? אין סיפור לפני שינה כי אמא מסדרת ועכשיו היא עייפה) ולעודד עשייה חיובית. רוט, סוף. עבור....

 

[ליידי דרמה]

היא תמיד היתה דעתנית? או שזה משהו

שהיא "פיתחה" לאחורנה כדי להשיג משהו שחסר לה? היא רואה שזה מעורר אצלך תגובה ולכן היא ממשיכה לנסות. ועוד משהו שלמדתי - כשאני לא מרשה טלויזיה (לא קורה כמעט)אני לא שולחת לחדר. חדר זה לא המקום להיענש בו. אפשר לא לראות טלויזיה ועדיין להיות עם אמא או מישהו אחר ולא להרגיש שמרחיקים אותה וגם מונעים ממנה טלויזיה. ואם ילד שלי היה מקשקש על ריפוד ותקרה - הייתי מרחיקה ממנו צבעים לכמה ימים - כי זה נראה לי יותר "ברור" מאשר לא לראות טלויזיה. וכן, הנה הגעת למקום הכי מתאים לדבר על הקשר בין אמהות ובנות. ברוכה הבאה

 

[צימעס]

בת חמש קטנה מדי בשביל קיום הבטחות כאלה.

יש בה משהו חזק ממנה. זו את שצריכה לשנות את ההתנהלות שלך, וזה יגרום לשינוי התנהגות שלה. אני ממליצה לך בחום על הדרכת הורים. יש כל מיני: יש בקבוצה, אפשר באופן פרטי, אפשר בעזרת פסיכולוג (אולי אפילו הפסיכולוג/ית החינוכי של המועצה - באמצעות הגננת).

 

[ליידי דרמה]

ברוכה הבאה אלינו, אענה מחר כי אני מפנה את

מקומי ליד המחשב.

 

[אמאשל נתנאל]

עונה לכולם

בני הכור הוא בן 9 הוא ילד מחונן - האחריות על אחותו בבקרים הוטלה עליו לפי בקשה מפורשת שלו - לפני כן היתה להם מטפלת שהקשר איתה הסתיים באקורדים צורמים נעה מאז ומתמיד היתה עקשנית יש לה שריטה לצבעים - אל הקיר היא ציירה פעם אחת נענשה ומאז היא לא עושה את זה יותר על מסך הטלויזה היא מרחה טיפקס (צבע לבן) - נענשה ומאז היא לא עושה את זה יותר על השולחן היא ציירה עם משחת נעליים לבנה - נענשה ומאז היא לא עושה את זה יותר עברנו למכונית - מין הסתם היא לא תצייר יותר על הריפוד של המכוניות... מאחר ויש בבית מחשב + מדפסת יש גם המון דפים לצייר עליהם - לא ברור לי מדוע היא לא עושה את זה...

 

[יעל נועם]

הבן המחונן והילדה העקשנית

כל הכבוד לבן שרוצה לקחת אחריות על אחותו ולקחת אותה לגן. יפה שאת נותנת לו את האחריות הזו, אך היות והיא עושה בעיות, יתכן שזה מסוכן. אפשר להגיד לו שאת מעריכה את רצונו ואיך שהוא עושה זאת, אך כעת לזמן מה, עד שנעה תגדל קצת - מישהו מבוגר יעשה זאת. העקשנות של נעה גורמת למאבקי כוח ביניכן וצריך לצאת מכך יש ילדים שיש להם קושי בהכללה - קשה להבין שהקיר, מסך הטלויזיה, השולחן והמכונית (ומי יודע מה עוד) כלולים כולם בתחום האיסור לצייר. ההדגשה צריכה להיות ברורה, עקבית ונחושה "מציירים רק על דפים". את כותבת שהבן מחונן ולוקח אחריות ושהילדה עקשנית, האם לילדה אין תכונות חיוביות? הציעו לך לפנות ל"הדרכת הורים" - אני עוסקת בכך - תוכלי לפנות אלי במסר או דרך האתר שלי.

 

[אמאשל נתנאל]

רגע רגע לרגע לא אמרתי שאין לה תכונות חיוביות

היא מקסימה תכף אחפש תמונה לשוויץ זה שהיא עקשנית לא אומר שהיא לא הילדה הכי מתוקמה והכי מקסימה והכי יפה (ואני כמובן משוחדת

)

 

[אמאשל נתנאל]

מצב התמונה המובטחת מיום ההולדת שלה (בפברואר)

 

[יעל נועם]

ילדה מקסימה

היא נראית ילדה עם הרבה חיוניות וקסם. בהצלחה בהתמודדות עם התפקיד ההורי - קשה - אך שווה.

 

[ליידי דרמה]

איזה מתוקה.../images/Emo57.gif

 

[smo]

אין ספק ששם המשחק זה חיפוש גבולות...

די מתאים לגיל 5 בסך הכל. צריך להתאים כמובן את הבקשות לגילה, אך נסי אולי לתת לה גם "אחריות" על כמה מהדברים משלה... חשוב להסביר לה שטושים פנדה וכו' הם שלה ושאר הדברים הם לא עבור "עבודות" צביעה (כמו משחת הנעליים או הטיפקס) אולי היא שומעת יותר מידי פעמים את המילה "די, לא, אסור" וזה גורם לה לעשות דווקא. צריך לנסות להתבטא בצורה שתישמע לה חיובית אבל בעצם מבקשת ממנה את ה"די ו"לא" וכו'... לפני שאומרים "לא" לחשוב על אלטרנטיבה אחרת ולהגיד לה משהו כמו "נראה לי יפה יותר לעשות כך וכך.." או "איזה כיף זה אם ...."

אם היא אוהבת צבעים וציור, שווה לקחת גם ביציאה מהבית תיק שיהיה שלה שיכיל את הדברים האלה. שיהיה עבודה זמין..