אפשר לפרוק פה תסכול?

hanyou12

New member
שני דברים

1. כמו שאמרת זה בעיקר עניין של חשיפה, יש ליה רגשה שאחרי כמה חודשים של עיסוק בזה לא תאמיני שפעם זה הגעיל אותך.
2. לא יודעת אם זה ירגיע אותך אותך או ההיפך, אבל הפרשות של סוסים הן לא כמו הפרשות של בעלי חיים אחרים כמו כלבים למשל. כלבים הם אוכלי בשר והעיכול שלהם מתבסס על פירוק שונה במקצת במעי. המזון של סוסים מצריך עיכול שונה מאצל אוכלי בשר, ולכן התצאה היא שההפרשות שלהם (בהנחה שהכל בסדר איתם), לרוב יחסית יבשות, מתפוררות ובסך הכל מדובר בחציר שלא התעכל. זה הכל בשורה התחתונה. זה מזון לא מעובד ברובו ולא תוצרים של מזון שעבר עיבוד. בגלל זה גם המרקם של זה שונה מצואת כלבים למשל (לא יודעת אם היה לך כלב או לא ואם אספת אחריו או לא, אבל הרבה יותר מגעיל להתעסק בהפרשות של אוכלי בשר מאשר באלו של סוסים).

מוזר קצת לכתוב על זה אבל בתכלס זה לא כזה מגעיל הפרשות של סוסים (שוב, כל עוד הסוס בריא). נניח זה לא מגעיל אותי לדרוך על שאריות של גללי סוסים כמו שהיה מגעיל אותי לדרוך על שאריות של כלב... זה פשוט לא נכנס אצלי לאותה קטגוריה בכלל. כאילו זה לא קשור אחד לשני למרות שאני יודעת שזה כן מבחינה ביולוגית. אני לא יודעת איך להסביר את זה, זה פשוט שונה.
 

revitalsa

New member
כולם מתחילים בחרא

כמעט בכל עבודה, התפקידים הראשונים הם לא נעימים, מונוטוניים, עם מעט אחריות והרבה פיקוח וסינג'ורים. זה יכול להיות במשרד וזה יכול להיות בחווה.

לדעתי, הכל תלוי בך וברמת המוטיבציה שאת מפגינה. תעשי את העבודה שלך טוב, תבקשי ללמוד דברים, שיראו לך איך מבצעים פעולות מסוימות, תגדילי ראש ותעזרי לאחרים במה שהם צריכים - ישימו אלייך לב ויקדמו אותך. זה נכון במיוחד במקום כמו חווה, בו מבנה התפקידים גמיש, ואין היררכייה קשיחה.

ספציפית לגבי ניקוי חרא - אני מתנדבת בבית החולים לחיות בר, ובתחילת הדרך זה בדיוק מה שעושים - מנקים קקי בכל הצורות והגדלים, של ציפורים, קיפודים, עטלפים וצבים. לאט לאט לומדים יותר, מתחילים להאכיל גוזלים, מתצפתים על ההתנהגות של בעלי החיים ומדווחים לווטרינרים על חריגות, לומדים המון דברים ועובדות על בעלי החיים, עוזרים במרפאה לפעמים (למרות שאין לי שום הסמכה וטרינרית) ועוד. ותכל'ס - ממשיכים לנקות קקי, כי זה חלק מהעבודה. בסופו של דבר, הכל תלוי בך ובנכונות שלך להתחיל מלמטה, ולהתקדם לעבר המטרות שלך.
 

LogainAbler

New member
בתור אחד שגרף לא מעט

הרבה מאוד תלוי במדריכים/מנהלי/ בעלי חווה. כשאת באה לראיון עבודה תסתכלי איך החווה מתנהלת, במיוחד אם יש לך ניסיון עם סוסים. אם המראיין עונה לך באף מורם ש"רכיבה זה רק למדריכים" או שהעבודה היא "ניקיון ואינסטלציה" בלבד תחשבי פעמיים. חוץ מזה, לדעתי זה חסר נימוס לשאול בראיון אם העבודה כוללת גם התנסות/ רכיבה, לא מעט דווקה מגיבים יפה ל"הבעת עניין" כזאת.

בקיצור, אל תתיאשי, ואל תסתכלי על עבודות מגבוה. אם עולם הסוסים מעניין אותך זה דררך מאוד טובה לדעתי להתחיל בה, גם אם תתעסקי בגירוף קקי כמה חודשים.
 

עדימ

New member
האמת? אני מאוד מבינה אותך ומזדהה


זה כבר לא קשור לסוסים או עבודה אחרת.
זו התנהלות ויחסי אנוש כבוד לאנשים הערכה. איך שלא תקראי לזה.
פשוט עצוב שזה היחס.
צריך להתרחק מאנשים כאלה.
 

giri

New member
ממש מאכזב ומרגיז

נראה לי שפופי צודקת בניחוש שלה, שהחזיקו אותך על אש קטנה.
ברמה האנושית זה לדעתי ממש פחדני לא להתקשר אלא לשלוח SMS... ממש לא במקום :-\. המינימום שאתה חייב למועמד שאתה דוחה זו שיחת טלפון.
מקווה שתמצאי מקום טוב במהרה!
 
בדיוק!

לפחות להתקשר אחרי שאני רודפת אחריה!

והאמת שאני לא יודעת אם לחפש עבודה בתחום או לוותר ולשמור את זה כתחביב.. אני לא ממש רוצה לנקות חרא של סוסים, וברוב החוות זו העבודה שמוצעת, לעומת החווה הזו שהציעה עבודה יותר נעימה..
 
ממש מבינה אותך...

אחרי השחרור מהצבא גם אני חיפשתי עבודה בחוות סוסים והייתי בכמה מצבים מאוד דומים למה שתיארת...

אל ייאוש, אני יודעת כמה זה לא פשוט וגם אני הייתי באינספור ראיונות עבודה.

בסוף מצאתי עבודה כאסיסטנטית לווטרינר ואני עובדת באותו המקום כבר כמעט 4 שנים, ומצליחה לשלב את הסוסים פעם בשבוע.

מחזיקה לך אצבעות לפעם הבאה. בהצלחה!
 
למעלה