אפשר לנסות שוב??

[Daffynes]

אפשר לנסות שוב??

לאחר ניסיונות רבים של שאלות בשרשרת, אני מתחילה מחדש! והשאלה: מהי מחלת האִלחוּץ, ממה היא נגרמת? (ד"א, נא להשאיר את רמת השאלות סבירה......)

 

[amitp]

אההם... מי??

אפשר בעברית בבקשה?

אני חייב להודות שלפחות אותי התקלת, אין לי מושג... (איך קוראים לזה באנגלית?) דרך אגב, איך מנקדים?

 

[Daffynes]

(המומה)

מחלת האילחוץ (שורוק ב-ו') ואני מצטערת, לא מוצאת את השם באנגלית...

 

[Daffynes]

טוב, מצאתי

אבל אז אתם ישר תדעו... איפה האתגר?!

 

[amitp]

...

סתם כקוריוז, כתבתי על זה פעם משה‏ו... לא שהדעה שלי מחייבת והרבה מעדיפים להשתמש דווקא במונחים העבריים. את מחלת האלחוץ אבל, לא מצאתי גם באינטרטנט... אז עכשיו אני באמת מסוקרן

 

[amitp]

לאף אחד אין מושג או רעיון??

טוב, אז אני נאלץ לשער- כנראה ומדובר על מחלה אשר גורמת לחולים בה להשרות לחץ תמידי בקרב סביבתם הקרובה באירועים חברתיים שונים. מדובר על מחלה גנטית בתורשה אוטוזומלית רצסיבית, אולם במשפחות מסויימות היא מופיעה בתאחיזה ל-X בצורת אמא פולניה. אפידמיולוגיה: תפוצת המחלה בארץ: כ1:100 גורמי סיכון: * גיל מבוגר, * מין: תפוצת המחלה גבוהה מעט יותר בקרב נשים * המחלה נפוצה בעדות אשכנז וכן בקרב יוצאי מרוקו ועירק * משפחה מרובת ילדים פתולוגיה: המקור אידיופתי בד"כ, למעט מקרים מסויימים שבהם המחלה היא אאטרוגנית ונגרמת בין היתר עקב השפעה סביבתית. קליניקה: "תסביר, תסביר את הקליניקה. אני פשוט אשב לי כאן בצד בינתיים ואעשה קולות של שטיח"... טיפול מומלץ: אין כיום טיפול ידוע ומאושר למחלה, למרות שמחקרים קליניים שונים הראו הטבה לאחר טיפול ב-T. Marrige 1x1 (1)þ או ב-Cap. Tisa Lehul 1x30/month פרוגנוזה: למרות היותה חשוכת מרפא לחולים במחלה פרוגנוזה טובה בד"כ, ללא השפעה מהותית על תוחלת החיים (Mortality) (ולמי שלא הבין עד עכשיו -

)

 

[afiksambol]

../images/Emo7.gif קשה, קשה...

אפשר להזמין את האמבולנס הרוסי ?

 

[מכשפה ללילה אחד]

חיייייייייייייי../images/Emo161.gif

קשה קשה ..... נו איך הרוסית שלי?

 

[Daffynes]

../images/Emo6.gif

יפה יפה, אתה בכיוון

#רמז: עמית בקבוצת הסיכון

 

[amitp]

דפ, את מוכנה לזרוק איזה

רמז לעניים והמסכנים?

 

[Daffynes]

אוקי אוקי...

אני אתן לכם את השם הלועזי הנכסף... מחלת האלחוץ היא מחלת הדקומפרסיה. וזהו, אין יותר תירוצים!!!

 

[הדס דניאל]

דקומפרסיה

מחלת הדקומפרסיה נגרמת מעליה מהירה מדי אל פני המים. בגלל לחץ המים האוויר הנמצא בריאותינו מתכווץ. במהלך עליה מהירה אל פני השטח בועות החמצן שבגוף גדלות (בעקבות לחץ אטמוספרי קטן יותר) מהר מידי ומגיעות לגודל שאינו יכול לעבור דרך הדם או שנתקע בווריד. במקרה זה מנסות בועות האויר לצאת מהגוף דרך העור, דבר אשר יוצר את אחד התסמינים העיקריים - גבעות בעור. התנאים להיווצרות דקומפרסיה משתנים מאדם לאדם ומושפעים רבות ממצבו הגופני: עייפות,מחלות,סמים, תרופות, אלכוהול, כושר וכו'..... לכן אין זה ברור בדיוק מתי תיווצר הדקומפרסיה. בעקבות זאת ישנם נהלים רבים ליצירת מרווח ביטחון לצולל, ביניהם טבלאות דקומפרסיה, עליה איטית וחנית בטיחות ב 3 מטר. טבלאות דקומפרסיה: טבלאות הקומפרסיה מאפשרות חישוב אל העומק הבטוח ביותר וזמן השהייה בו (השינוי מתרחש כאשר זמן המנוחה בין הצלילות קטן או גדל) חניית בטיחות: נקראת גם חניה 3X3 כאשר עוצרים בעומק 3 מטר למשך כ 3 דקות כדי לאפשר לגוף להתאורר מהחמצן ה"ישן" והדחוס באויר "חדש" הטיפול בדקומפרסיה מתבצע ע"י תא לחץ אשר מדמה לחץ במקום עמוק(דבר אשר מחזיר את בועות האויר לגודל הרצוי) והפחתה הדרגתית של הלחץ.

 

[amitp]

אלחוץ

גררר... אהבתי יותר את הגרסה עם הפולניות.

מה שמשתחרר וגורם למחלת הדקומפרסייה הוא לא בועות חמצן אלא דווקא חנקן. החנקן הוא גז שנמצא באטמוספירה באחוז הרבה יותר גבוה מאשר חמצן (הוא מהווה את רוב הרכב האוויר) ובד"כ מה שנכנס גם יוצא. עם העלייה בלחץ במהלך צלילה יותר ויותר חנקן נאגר ברקמות, וכאשר הלחץ יורד הוא משתחרר משם בחזרה אל הדם ומשם החוצה דרך הריאות. אם נעלה מהר מדי (קצב שחרור החנקן יהיה גדול מדי) או שצללנו למשך זמן רב מדי או לעומק רב מדי (יותר מדי חנקן הצטבר) עשוי להווצר לנו תסחיף גז. אחד הסימנים הראשונים למחלה יהיה עקצוץ (נימול) בקצות האצבעות ובמפרקים אחרים עקב הבועות. מספרים על חניך קורס צלילה אחד באילת שנרדם אחרי יום הצלילות הראשון על היד, וכשהתעורר באמצע הלילה עם יד רדומה היה כל כך היסטרי (כי חשב שלקה במחלת הדקומפרסייה) עד שהזמין מייד אמבולנס למלון...

סתם נקודה בקשר לצלילה, ויונתן יוכל להוסיף אם הוא עדיין פה מדי פעם- צלילה ספורטיבית (שזה מה שרובנו עושים) היא צלילה ללא חניות דקומפרסייה - זאת אומרת שאפשר בכל רגע נתון פשוט לעלות אל פני המיים (חניית הבטיחות אינה נחשבת לעצירת דקומפרסייה והיא אינה חובה אלא המלצה _חשובה_). משתמשים שם בטבלאות דקומפרסייה על מנת לחשב את הטווח הבטוח שעד אליו אפשר לצלול בלי עצירות דקומפרסייה. בין גורמי הסיכון לאלחוץ נמצאים התייבשות, צלילה מעבר לטווחים המותרים, מחלות, כושר לקוי, צריכת אלכוהול, סמים ועוד. עוד על טיפול היפרבארי (בתא לחץ) - מאמר מעניין. הדס - 1. בפעם הבאה עדיף לצרף גם קישור (והמבין הבין..

) 2. שכחת לצרף שאלה חדשה...

 

[צנופקינית]

../images/Emo104.gif בקשר לתא לחץ-

יש אותו רק בית חולים אחד בארץ עם תא לחץ וזה בבאר שבע או שאני טועה?

 

[ונגוש]

לידעתכם

יש גם ברמב"ם ולא מזמן 7-8 שנים הוכנס גם לאסף הרופא

 

[afiksambol]

את טועה....

את בטח התכוונת ליוספטל (אילת)... חוץ ממנו, כמו שאמר ונגוש, יש גם ברמב"ם (חיפה) ובאסף הרופא (צריפין). ההבדל העיקרי בין התאים הוא ביעודם. התאים של רמב"ם ויוספטל מיועדים לטיפול בתאונות צלילה בעיקר, זה של אסה"ר מטפל במחלות כרוניות וכל מני פגיעות שונות שהטיפול בהן הוא היפרברי (על לחצי).

 

[afiksambol]

ועוד קצת

על תא הלחץ באסה"ר בפרט ועל טיפול היפרברי בכלל אפשר למצוא כאן.

 

[יצחק מור]

תא הלחץ באסף הרופא

עד כמה שאני זוכר הוא הגדול והמשוכלל במזרח התיכון. הוא שונה מהותית בכך שהתא בחיפה ובאילת הוקמו רק לפגיעות צלילה ואילו התא באסה"ר מטפל במגוון רחב של מחלות ובעיות שאינן קשורות דוקא לצלילה. ותקנו אותי אם אני טועה.

 

[Daffynes]

הדס../images/Emo70.gif מה עם שאלה../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif