היי DJNYC
ראשית אני שמח שאנחנו יכולים לנהל דיון ענייני. לעצם העניין, אני חושש שפספסת קצת את המסר העיקרי של הכתבה. הכתבה בשום פנים לא באה להגיד שאם תעשנו גראס יקרה לכם מה שקרה לעמרי. להיפך - בכתבה נאמר בפרוש שהתגובה של עמרי היא ריאקציה קיצונית ואף נדירה לסם. העניין הוא אחר. ישנן שתי בעיות בנוגע לסמים ה"קלים", כשהכתבה הזאת התייחסה רק לאחת משתי הבעיות (שהיא היותר רלוונטית למקרה של עמרי). מייד אני אחזור לבעייה שאליה התייחסה הכתבה, אבל תחילה אני אתייחס לבעיה האחרת של סמים "קלים" שלא עלתה בכתבה: מה שלא עלה בכתבה זה נושא המעשנים הכרוניים (דבר שלא רלוונטי מבחינת החבר´ה של עמרי ז"ל). אני לא יודע עד כמה אתה מתמצא בנושא, עד כמה קראת מאמרים ומחקרים שנעשו בנושא. אני קראתי, למדתי את הנושא ואני אשמח לשתף מעט מהידע שלי. עישון מתמשך ורציף של סמים "קלים" גורם לפגיעה קשה בתפקוד המוח, ירידה בריכוז, ירידה בזיכרון (או בלשון העם: שורף ת´מוח). נכון שלרוב הנזק הוא הפיך וכשנגמלים מהעישון אז לאט לאט המוח חוזר לתפקד טוב יותר, אולם לא תמיד! ככל שאתה מעשן יותר, וככל שאתה מעשן לאורך זמן ממושך יותר כך גובר הסיכוי לנזקים בלתי הפיכים למוח. בנוסף לזה יש עוד כמה נזקים "קטנים" יחסית כמו סיכון לסרטן (נדמה לי שמדובר על סרטן הערמונית אם זכרוני אינו מטעני, אבל אני לא חותם על זה). כמו כן הסמים ה"קלים" פוגעים ביכולת התפקוד המיני של גברים עד כדי אימפוטנציה מוחלטת. זה בנוגע למעשנים כרוניים. עכשיו אני רוצה לחזור לנושא הכתבה שנוגע בעניין אחר לחלוטין. אנשים רבים מאוד שילמו בחייהם, כשסיבת המוות הרשמית לא הייתה סמים קלים, או אלכוהול וכו´, אלא סיבת המוות הייתה תאונת דרכים, טביעה (כמו במקרה של עמרי ז"ל) וכו´. כל מי מאיתנו שהתנסה בעישון סמים קלים (ואני התנסתי לא אחת בעבר!), מכיר את תחושת ההתמסטלות (או בלשון העם: "לתפוס ראש"). בזמן החוויה נפגעת יכולתנו להפעיל את מלוא שיקול הדעת. במקרה של עמרי זה אמנם קרה באופן קיצוני וחריג, אולם אם תסתכל על חבריו של עמרי שלא הושפעו בכזאת קיצוניות, עדיין יתכן מאוד שאילו הם היו ביכולת להפעיל את מלוא שיקול הדעת שלהם בזמן שעמרי היה בריצת האמוק שלו לקראת מותו, יתכן שהם היו יכולים להצילו. יתכן מאוד גם שלא, אבל מה שוודאי הוא שהם לא פעלו בשיקול דעת - הם אפילו לא התקשרו להזעיק עזרה! עכשיו אם נעבור לכביש - ההבדל בין חיים למוות עשוי להיות כמה חלקיקי שניה של הבדל במהירות התגובה של הנהג. לא צריך להיות "על הקרשים" כדי להפוך לנהג מסוכן לאחר השימוש באלכוהול או בסמים "קלים". מטרת הכתבה איננה להפחיד (אני לא דוגל בשיטות של הפחדה). מטרת הכתבה היא להגביר את רמת המודעות לסכנות. אותם גורמים אינטרסנטים, שמצדם אתה יכול מחר להתפגר העיקר שתשלם להם היום, הם אלה שעושים לנו את שטיפת המוח שסמים קלים אינם מסוכנים, ורבים מאיתנו רוצים להאמין בכך והולכים כמו עדר בדיוק למקום שאותם אינטרסנטים מוליכים אותם. לשמחתי, אני היום לא זקוק לשום דבר חיצוני כדי להיות שלם ומאושר. גם הכתבה רומזת לכך שהמלחמה בסמים צריכה להיות בשני מישורים: 1. הגברת המודעות לנושא. 2. יצירת אתגרים ועניין לנוער, כדי שלא יהיה לו את הצרוך בתחליף העלוב הזה. אני אצטט מהכתבה: "מלחמה בסמים, כמוה כמלחמה ביתושים. חשוב יותר ליבש את הביצה - השעמום, אופי תרבות הפנאי, אופי האתגרים העומדים בפני הנוער וכו`. אבל הדבר החשוב ביותר, הוא להלחם באדישות ובהכחשה. האחריות שלנו - ההורים, המחנכים, הקהילה, היא אדירה, כי זו אחריות על חיי ילדינו.".
