אפשר להתעצבן שניה??

[רעותי 17]

אפשר להתעצבן שניה??

אני בעבודה. הייתי אמורה לסיים לפיני שעה וחצי, ורציתי לגלוש אז נשארתי. עכשיו הגיע מישהו וביקש עזרה, מה שאומר שאני נשארת כאן כדי לעזור לו, לא יכולה לנעול את המדרשה, ומתעכבת בחזרה הביתה. עכשיו הוא גם מקשקש בטלפון. אוף! אני צריכה ללמוד להגיד לו. [או לחילופין להפסיק להתמכר לאינטרנט..וללכת ישר הביתה]

 

[קשקוש בלבוש המקורי]

נחמה קטנה

חשבתי לתומי, שאני הקשקשן היחידי. מי הוא זה אשר מלאו ליבו לקחת ממני את התואר הנכבד?

 

[רעותי 17]

בעצם.. זה הכל בגללך!

אם היינו קובעים ללמוד משהו, הייתי יוצאת מכאן כבר.

 

[קשקוש בלבוש המקורי]

אני גאה בך, רעותי!

רק תני לדלקת בעין להירפא (עוד יום-יומים אי"ה) ו... אולי נפתח שיעור וירטואלי? מה הנושאים, שאת אוהבת ללמוד?

 

[רעותי 17]

לא יודעת..

סומכת עליך. אמונה, חסידות, תנ"ך, גמרא,תרבות,אומנות,פוליטיקה,ממשל,תקשורת,חברה...

 

[קשקוש בלבוש המקורי]

תודה נרגשת על דברייך

ו... גם על הסיפא. "צרות" הן דווקא מנת חלקם של משתתפי השיעורים ב"דף היומי" בימים אלו: צרת אשת האח, שלא היה בעולמו, צרת הסבתא, צרת הנכדה... ואנו!... כמה צרות! ו... הצרה הכי גדולה: מהי "זונה", האסורה לכהן? האם אשה פנויה, שנבעלה לפנוי תיחשב לזונה? האם אנוסה אף היא תיחשב לזונה? ואהו! כמה צרות... מי נמחבין הגולשים הוא כהן? רוצה ליהנות מהכבוד?! נשיאת כפים? ראשון לזימון? עוד? חכה! חכה! חשבון ארוך מחכה לך! בשביל כבוד צריך לעבוד!... בדרך אגב יסלחו לי כל משתתפי הפורום, אם אצהיר כאן מבלי לפגוע באיש או באשה באופן פרטי (ובוודאי לא בך, חלילה...), שפוליטיקה היא הדבר הכי פחות אהוב עליי אפילו במפחלגות, שקרובות לליבי. מי רוצה כיסא? אני מוכן לתת את הכיסא שלי (יש לי עוד כמה...) רק שיפסיקו לריב. ו... לכל דורשי שלומי: מצב העין השתפר מעט לאחר טיפול רפואי אבל עדיין קיימת מגבלה של קריאה וכתיבה ממושכת, ואם נוסיף לזה את ה"צרות" של מקום העבודה (שלא יהיו עוד צרות גדולות מאלה...), אז... אפשר עוד לסבול. עוד לא ניצלתי את מכסת החופשה, המגיעה לי (גם מהפורום), ואי"ה אחר ט' באב אני מקווה להינפש מעט למשך כמה ימים ו... אני מכיר תודה לכל האנשים הנהדרים, שממש כייף להיות איתם כאן. רק דבר אחד יכול לקלקל את התוכניות: פתאום יבוא משיח ו... מה עושים אז? מה נעשה בפורום? יש למישהו/י פתרון לכך?

 

[רעותי 17]

על משיח ושנות האלפיים..

פעם חשבתי על זה ממש ברצינות. עוד 5 דקות מגיע המשיח. להתארגן, להתכונן ולצאת לכיוון ירושלים. התרגשות ושמחה. ו..סופוסוף מה שאנחנו מייחלים ומצפים לו- קרה. ואז אתה יושב רגע עם עצמך וחושב באמת, להתחיל עכשיו עם קורבנות? ועליה לרגל? ומה עם בית כנסת?הוא יתבטל? והצומות? כבר התרגלנו,ואפילו יש בהם יום מיוחד. ובכלל, הרבה יותר נוח עם הטכנולוגיה של היום, ומקדש? זה נראה קצת מיושן.. ואז לרגע, בכלל לא רציתי שהוא יגיע. גיליתי שבאמת טוב לי ככה. עכשיו כשאני יושבת ומשחזרת, אני לא נשמעת כל כך משכנעת. היום אני כן רוצה את זה. באמת. כל עם ישראל עולה לירושלים. אחדות וקודשה, קרבה לקב"ה. קורבנות ותפילות, לווים, כהנים. מה נעשה כשיגיעו ימות המשיח? נשלב את חיינו אנו בתוך הקדושה האדירה הזו. והפורום? אני מאמינה שהוא ימשיך להתקיים. וגם אנחנו.

 

[קשקוש בלבוש המקורי]

כשיבוא המשיח...

יודעת מה? הלוואי, שזאת תהיה הדאגה היחידה שלנו. רק שיבוא! מה איכפת לך, שיהיה שלום בעולם "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ"? יודעת מה?! תשמעי סיפור: שח לי פעם יהודי, שזכה לאריכות ימים מופלגת, זכה לראות דור חמישי (נין של בן או בן של נין) ונפטר בשיבה טובה בגיל 106 (!). וכך הוא שח: האם אתה מאמין בביאת המשיח באמת?! מהז'תומרת? שאלתי, הלא אנו אומרים בכל יום את אחד מי"ג עיקרי האמונה "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח..." וכו'. בוודאי! ענה לי. אבל אתה יודע למה ההוא לא יבוא?! לא, היתממתי. משום שאם ילבש שטריימל כמנהג החסידים, יערערו על כך הליטאים" מת פתאום? זה לא מתאים לתלבושת שלנו. ואם ילבש מגבעת כמנהג הליטאים, יבוא אנשי ש"ס ויטענו: מה פתאום כובע אשכנזי? ואם יחבוש מגבעת בנוסח ש"ס, יטענו ב"מפדל": מה פתאום ש"ס? למה לא כיפה סרוגה מודרנית? מה זה חרדים? משתמטים? ואם יואיל לחבוש כיפה סרוגה, יטענו ב"מרץ": מה זה? כפייה דתית?! רוצים להחזיר את כולנו בתשובה?! לא מסכימים בשום אופן! על גופתנו! אז מה עושים? יבוא או לא יבוא?...

 

[kattom69]

אם את לא יורקת עליי כשאת מתעצבנת - מותר לך

 

[רעותי 17]

חי טווו!!!