אפשר להתבייכן קצת...

פיפא 4

New member
אפשר להתבייכן קצת...

היי לכולם, הרבה זמן לא כתבתי למרות שאני כל הזמן פה,
אני מבולבלת, לא ממש מוצאת את עצמי עם המחלה הזאת -מבחינה תעסוקתית.
בצד הבריאותי יש קצת שיפור למדתי בשלוש שנים האחרונות איך לחיות עם המחלה כמובן אחרי לא מעט נפילות
מה שכן נוסף לאוסף הסימפטומים -תשישות ועייפות שלא עוברת לא משנה כמה אני נחה. אני כל הזמן עייפה.

כרגע אני עובדת כמזכירה- משרה זמנית שנפלה עלי מהשמים מעט שעות ומשכורת טובה. ואני באמת מרגישה קצת יותר טוב. הלחץ הכלכלי שהורג אותי קצת בצד עכשיו.
אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי שאסיים את התפקיד הזה, אני לא יכולה להיות מזכירה לנצח.
אני עם תואר ראשון, רוצה לעשות ככ הרבה ולא יודעת בכלל איפה להתחיל.
אני צריכה עבודה עם מעט שעות ,בלי לחץ ומשכורת טובה לא נראה לי שהעבודה הזאת באמת קיימת!
כולם מסביבי אומרים לי ברגע שאמצע עבודה שתספק אותי אני אתעורר יהיה לי הרבה יותר קל ,ואני לא מצליחה לראות את זה.
איך אתן מסתדרות עם עבודה והמחלה? מה עושים עם העייפות הזאת?

תודה על ההקשבה וסליחה על החפירה
 
הזדהות הזדהות


הנושא של התעסוקה הוא ממש בעייתי, מה עוד שכסף הוא משהו שדרוש בשביל לחיות, והעדרו מכניס גם ללחץ נפשי מאד גדול (שכמובן לא עושה טוב למחלה שלנו).
לצערי אין לי פתרונות, לא לעצמי ולא לאחרים. אבל אני מאד אשמח לדיון ושיתוף, אולי נוכל ללמוד אחת מהשנייה, ולפתח תובנות, וגם לפחות לא להרגיש לבד.

זה ממש נהדר שמצאת עבודה, אפילו אם היא זמנית, הלוואי עלי. המון זמן אני מחפשת ואפילו דבר כזה לא מצאתי. ואשרייך שאת מצליחה לעבוד בתור מזכירה. אצלי, בעיקר בגלל הקושי הקוגניטיבי, אפילו עבודה כזו לא יכולה לעשות.

אין ספק שעם עבודה בהיקף שעות שמתאים למגבלות שלנו, שגם נהנים בה, ועם שכר שמספיק למחייה, מצב המחלה ישתפר. בעיקר בגלל הורדת הלחץ, ושגרה שאפשר לתפקד איתה, ולא עם פיקים של מאמץ ונפילות בעקבותיהן.
אם עבודה כזו קיימת? נראה לי שלא נותר לנו אלא להאמין שכן ולנסות לחפש אותה. כי מה האופציה? לשבת בבית ולדפוק את הראש בקיר?
אבל נראה לי שכדאי לחשוב קובייה-קובייה, לא לחשוב רחוק מדי ולהכנס לדיכאון מזה שקצב המחלה, קצב העלייה בתפקוד וככה הן מסתורין גדול. לחשוב כל פעם על הצעד הבא, ולהתקדם לאט לאט.

אני עם תת"כ והתשישות היא הסמפטום הכי משמעותי. מה שאני מצאתי שנכון לי בשלב זה הוא שיטת היום כן, יום לא. משמע, יום אחר שאני עושה בו דברים (מאד מעט לצערי, הפער בין מה שאני מתכננת, ומה שפעם הייתי עושה, לבין מה שאני מצליחה לעשות היום, הוא עצום, ואני מנסה ללמוד לא להתבאס ממה שלא הצלחתי לעשות, אלא להיות שמחה עם מה שכן), ואז יום אחרי זה יום מנוחה.
אם אני פעילה יומיים ברצף, ביום השלישי אני אתמוטט. ואם אני צריכה לעשות משהו שהוא ממש "פרויקט", כמו נסיעה מחוץ לעיר, אני צריכה לנוח יומיים-שלושה לפני, ויומיים-שלושה אחרי. ואני יכולה לעשות "פרויקט" כזה רק פעם בחודש.

אם את עוד לא מכירה את שיטת "יומן מחלה", אז תקראי באתר של עופרה מהודר. כדאי מאד לעשות את זה במסגדרת טיפול CBT, אבל אפשר גם לבד. ללמוד את קצב הפעילות ולוח הזמנים שהוא נכון לנו לתפקד בלי להגיע "לקצה", ואז הנושא של התשישות והעייפות נמצא בשליטה ומשתפר, או לפחות מתייצב.

טוב, יצא לי קצת ארוך. הרבה יותר חפירה ממך, שכמובן שלקטר זה בדיוק המקום וזה בכלל לא חפירה.

אז בשלב זה אני מאד שמחה בשבילך שיש לך עבודה כלשהי, ומאחלת שבהמשך יהיו עוד דברים שלאט לאט יביאו למצב יציב מבחינת תעסוקה ומבחינות אחרות.

באופן אישי אני מחפשת עבודה, בהיקף שעות קטן, שיכולה להיות יום כן, יום לא. היו דברים על הפרק אבל עדיין לא מצאתי והגעתי אל הנחלה. אני רוצה להתחיל מפעמיים בשבוע ואז להעלות לשלוש פעמים בשבוע. בתקווה שלאט לאט המצב ישתפר ואוכל לעבוד חצי משרה כל יום. זה מה שאני יכולה לספר על איפה אני עם זה. כמובן שזה עניין שלם להבין מה יכולה לעשות ומה לא יכולה לעשות.

 

פיפא 4

New member
תודה לך וויויאן שולחת חיבוק בחזרה :)

אין ספק שאחת הבעיות זה עיניין הכסף והתעסוקה. אני חושבת שאם היו יותר אפשריות לעבודות חלקיות/משרות אם במדינה שלנו היינו מסתדרות טיפונת יותר טוב, רק מה,שכאן הנורמה היא שככל שאתה עובד יותר שעות את נחשב לעובד טוב יותר.
מה ששמתי לב אליו זה שכל פעם שאני הולכת נגד עצמי ועובדת במשרה שלא מתאימה לי המצב מחמיר ולא חוזר להיות כמו שהיה לפני כן, פשוט אין דרך חזרה, וזה גם מה שמפחיד אותי..
מה שכן היום אני הרבה יותר קשובה לעצמי לא מגזימה והורדתי את התחייבויות שלי למינימום -לא עושה מה שלא חייבת או רוצה.
נראה לי שמה שיעזור בחיפוש זה קצת יצירתיות לחפש משרות שלא הייתי חושבת עליהן אם הייתי בריאה ואולי לשלב בין שתי משרות ממש קטנות (למרות שאני לא טובה בשילובים..).
חבר שלי הציע לי אולי ללמד במרכזי למידה שעתיים שלוש אחר הצהריים זה גם רעיון נחמד.
 
שאלת מיליון הדולר

קודם כל קבלי
להרגשה הטובה.

הלחץ הכלכלי באמת נורא ואני לא יודעת באיזה תחום את מחפשת אך אולי תוכלי למצוא עבודה מהבית שמכניסה לא רע ומאפשרת לך גם לעבוד מהמיטה או בשעות נוחות לך.
אולי יש אפשרות לחפש חברות שידוע שמשלמות קצת יותר עבור עבודה לעומת אחרות.
גם בנושאי מזכירות, אני בטוחה שיש מקומות עבודה שמעניקים למזכירה יותר וכאלה שפחות, רק שצריך לחפש.
אני מקווה שתרגישי טוב ותמצאי מה שמתאים לך
 

פיפא 4

New member
תודה רבה Pink Marshmallow

התחלתי לחשוב על האופציה של עבודה מהבית , מקווה שאמצא משהו שיתאים ולא יהיה תפקיד מכירתי מידי ומלחיץ.
תודה :)
 
רעיון טוב

כמישהי שחיפשה הרבה עבודה לאחרונה אני יכולה לומר לך שיש הצעות לעבודה מהבית גם בתחומים שאינם קשורים למכירה.
אני לא יודעת מה כישורייך ובמה את מתעניינת, אבל ראיתי עבודות בתחום ההשמה, עיצוב, כתיבת מאמרים וגם מכירות.
לא משנה מה, מקווה שתמצאי משהו מתאים במהרה
 

iritengel

New member
תעסוקה

למרות שאני חדשה במחלה ובפורום ומה לא, אני כבר מבינה את הפער התהומי בין התפקוד שלי לפני פרוץ המחלה ובין מה שאני מסוגלת ובעיקר לא מסוגלת לעשות עכשיו. מה שעשיתי לפני סך הכל שלושה חודשים, נראה דמיוני ובדיוני.
אני מצטרפת להצעה לחפש עבודה מהבית.
התחלתי מאד בקטן להיכנס לתחום של כתיבת תכנים לאתרים באינטרנט. הרעיון הבהיל אותי אבל ראיתי שזה ממש לא בשמיים. אני לא יודעת איך משיגים עבודה כזו, אני מניחה שיש חברות שמספקות שירותים כאלה והן מחפשות עובדים. אני התחלתי בזה דרך פנייה אישית מצד ידיד וכו', אבל בכל מה שקשור לעבודה עצמה, מה נדרש, איך עושים את זה בכלל, הרי לא בדיוק ממציאים את הגלגל, אלא בעיקר משכתבים כל מיני תכנים שכבר קיימים, אני מוכנה לעזור לכל אחת שמעוניינת ולספק מניסיוני הקצר אמנם, כל תובנה שיש לי. זה לדעתי פתרון מאד גמיש ומתאים לבעיות של עייפות, אי-קימה בבוקר, נוקשות ואי יכולת לתפקד ברציפות. מה דעתכן?
 

פיפא 4

New member
נשמע רעיון טוב


לא חשבתי על הכיוון הזה בכלל, אשמח לשמוע עוד פרטים.
הקושי הגדול שלי זה הקימה מוקדם בבוקר , אני מרגישה שעוד שעתיים שינה ואני בן אחד חדש (יחסית לפיברואית).
 
נשמע טוב ואפילו עשיתי את זה בעברי

כשנה וחצי.
אם את בחיפוש אחרי הכיוון, אני יכולה להציע לך לחפש חברות בתחום קידום אתרים או כתיבת מאמרים אקדמיים שבחלקן יש עבודה בתחום הזה, גם מהבית.
מקווה שזה יתאים לך ושתמצאי את מה שמתאים לך במהרה
 
עבודה ומהבית ומחוצה לו


אני שואפת למצב שתהיה לי עבודה מהבית - בלי דד ליינים לוחצים, וגם קצת עבודה בחוץ, כמו שכתבתי להתחיל ממעט שעות פעמיים בשבוע ואז לעלות לשלושה.

כי נראה לי שכן חשוב גם לצאת קצת לעבודה מחוץ לבית, שנותנת מסגרת (כי בעבודה מהבית לרובנו קשה להגדיר שעות ולעמוד בהן) וגם לראות קצת עולם.

עבודה מהבית יש לה יתרונות ברורים, בעיקר למצב שלנו. אבל יש אנשים (גם פה בפורום, וגם ב"אזרחי") שאומרים שאחרי כמה זמן של עבודה בבית אתה מרגיש כלוא ובודד ורוצה לצאת אל העולם.

אז נראה לי שהשילוב של השניים הוא אופטימלי. גם מבחינה כלכלית.

בהצלחה לכולנו עם מציאת עבודה שמתאימה למגבלות ובעיקר נותנת רווחה כלכלית, או קצת פחות מהחרדה הקיומית שמתלווה לזה שאתה באובדן כושר עבודה.
 
זאת חפירה, זאת?

ראיתי את ההודעה שלך כבר ביום שהיא הועלתה וכל הזמן אמרתי לעצמי שאני צריכה לבוא להגיב, אבל הייתי עם מיגרנה מטורפת ו.. נו. לא צריכה להסביר.
אז עכשיו באתי, כי מה שאת שואלת חשוב ממש, ובאמת צריך אולי לפתוח איזה שרשור מיוחד בנושא.
מכל מקום, נראה שאין הרבה עבודות כאלה שהן מצד אחד לא דורשות שעות עבודה נוקשות (משמונה או מתשע לפנות בוקר) ומצד שני גם לא דורשות מאמצים פיזיים בלתי אפשריים, ומצד שלישי גם אין בהן לחץ (כי מה לעשות, אנחנו לא יכולות לעבוד תחת לחץ) וגם שהמשכורת בהן טובה.
אז אחרי הרבה דין ודברים עם עצמי, הגעתי למסקנה שהקריטריון שהכי קל לוותר עליו מבין כולם זה הקריטריון של המשכורת הטובה.
במילים אחרות, אני מעדיפה לעבוד ולהרוויח את לחמי, גם אם זה לחם צר, מאשר לא לעבוד בכלל.
התחושה שיוצאים לעבודה, שפוגשים אנשים, שעושים משהו מועיל עם עצמנו, היא כל כך טובה וחיובית, שלא לומר חיונית, שאני מעדיפה לוותר על שכר טוב, ובלבד שהיא תישאר.

העבודות שנראות לי הכי מתאימות (כמובן, תלוי בכישורים שלך, במה שאת טובה בו, במה שיש באזור שלך וכו') יכולות לנוע בין מזכירות/ פקידת קבלה במשרד פרטי של רופא (כי הוא עובד רק כמה שעות בשבוע מהמשרד, כי זה בדרך כלל לא משעות הבוקר המופרכות, כי בדרך כלל יש יותר ממזכירה אחת ואפשר לחלק את השעות ביניכן) - רק צריך לוודא שהוא לא דורש מהמזכירה גם להיות המנקה/ מסדרת/ זו שלוקחת לו את הבגדים לניקוי יבש וכו'.
אופציה נוספת - עבודה כלשהי במשמרות באיזה מוקד טלפוני. אני למשל עבדתי כמעט שנה במוקד סקרים ושנה במוקד זימון תורים של קופ"ח כללית. המשמרות היו לא ארוכות בכלל, ומלאות בהפסקות. אם זה מוקד זימון תורים אז את לא צריכה להוציא שיחות, שזה נפלא, כי את תלויה בטלפונים נכנסים ויש לא מעט שעות מתות, אבל גם בסקרים זה לא ממש נורא, במיוחד אם יש לך מחשב שמחייג עבורך.
מה שכן, בעבודה כמו סקרים יכול להיות לפעמים הרבה לחץ.
יצא לי גם לא מעט שנים לעבוד מהבית בעבודות שונות שכללו עריכה ותרגום. תכל'ס, זה היה מעניין מאוד ומאוד מאוד אהבתי את העבודות האלה. הבעיה היחידה שצצה - דד ליינים! לכן מי שרוצה ללכת על הקטע של תרגום, שיתרגם ספרים או דברים שאין להם דד ליין.
מכל העבודות, העבודה שלי היום היא באמת הכי נוחה לפיברואיות. בעיקר מבחינת השעות, וזה בעיקר כי הבוסית שלי ידעה שאני חולה כשהיא קיבלה אותי לעבודה.
היום אני מדריכת שיקום ועובדת עם נפגעי נפש. אני מגיעה אליהם הביתה לפרק זמן של בין שעה לשעתיים. בחלק מהזמן אני "מדרבנת אותם לעבודה", שזה אומר שאני דואגת לזה שהם ינקו את הבית שלהם - אבל אני לא מנקה. מקסימום מראה איך עושים, ובחלק השני של הזמן אנחנו יושבים ומדברים.
אז נכון שהשכר לא מזהיר, אבל מצד שני, יש כל כך הרבה סיפוק בעבודה הזו, ותחושה שאני באמת מועילה למישהו, בזה שאני יוצאת מהמיטה בבוקר. שלא לדבר על זה שאני נפגשת כל יום עם אנשים יותר אומללים ממני, וזה נותן פרספקטיבה לא רעה בכלל לחיים.

בקיצור, רעיונות לעבודה יש. רק שצריך לזכור שאלה לא תהיינה העבודות שעשינו פעם. שצריך לעשות כמה התאמות.

ובהזדמנות הקרובה - שרשור תעסוקה לפיברואים.
 
למעלה