אפשר להצטרף?

[classic]

אפשר להצטרף?

היי, יש פה במקרה מישהו/הי שאיבד/ה חבר/ה (במובן של בן/בת זוג)? החבר שלי נהרג לפני כשבוע בהתרסקות מטוס. היינו רק שלושה חודשים ביחד אבל זו היתה באמת אהבה גדולה, וכולם תומכים ועוזרים, אבל באיזשהו מובן כמעט כולם מסודרים בזוגות ואני לבד. לא יודעת מה עושים עם הכאב הנורא הזה. אשמח לשמוע מישהו עם סיפור דומה - איך מתמודדים וממשיכים הלאה? תודה

 

[בוראקאי]

בוודאי..

אני אבדתי בן זוג, אהבה ענקית היינו יחד 4 שנים ותיכננו להתחתן, עברו מאז 4 חודשים והלואי שהייתי יכולה לומר לך איך ממשיכים הלאה...אני פשוט חושבת שלא ממשיכים אלא מתחילים משהו חדש..וזה קשה, אין מלים. גם החברה שלי, כל החברים הם זוגות לפני חתונה וגם כאלה שאחרי, עם הזמן התחלתי להרגיש כעס על כולם, זה חבל לי כי הם באמת חברים טובים אבל הכל משתנה, את תראי. אשמח לדעת בת כמה את ומה את עושה בחיים? לא מתוך כוונה שתזדהי אלא כדי שאוכל לדעת אם יש קווים משותפים נוספים בינינו ואולי יהיה לי יותר קל לייעץ לך. שבוע זה טרי כל כך, וגם 4 חודשים המון דברים משתנים מבחוץ וגם אצלנו מבפנים,אני מסתכלת עלי ועליו 3 חודשים אחרי שהכרנו וכבר אז היה ברור שזאת אהבה ענקית, הלבד היא הרגשה נוראית ואותי היא מלווה כל הזמן למרות כל התמיכה, אין מה לעשות אף אחד לעולם לא יבין את כאבך, רק את והוא יודעים מה היה ביניכם..ואת זה צריך כנראה לשמר.. איך את שורדת בסופ"ש?

 

[classic]

אז ככה

אני בת 21 עוד מעט, קצינה בקבע. עכשיו קיבלתי מהחבר הכי טוב שלו בדרום אמריקה מייל שבו הוא כותב לי עליי. כולם אמרו לי שהוא אהב אותי מאוד, אבל לראות את זה במילים שלו, לחבר הכי טוב שלו, 4 ימים אחרי שהתחלנו לצאת, או בעצם אחרי 4 ימים שהיינו ביחד זה משהו אחר. אני בסופ"ש עם המשפחה שלו ועם חברים שלנו. יש לי את המזל הגדול שהמשפחה שלו אימצה אותי מייד. הם לוקחים אותי איתם לארוחת צהריים עם חברים שלהם. מהרגע שנכנסתי אליהם הביתה בפעם הראשונה הם אימצו אותי אליהם ועכשיו יותר מתמיד.

 

[בוראקאי]

המשך

זה באמת מזל גדול ...כי אלו אנשים שאת יכולה לחלוק איתם את הכאב שלך, בשונה מחברים שגם הם עצובים וכואבים הורים זה הורים את יודעת, וגם כשיעבור זמןהם יהיו תמיד במקום הזה שרוצה תמיד לדבר עליו, בניגוד לחברים אגב...תראי אצל כל אחד זה כ"כ שונה, אבל תשמרי על זה, על הקשר עם המשפחה שלו. אני יודעת איזה עוצמות יש לדבר הזה, ששומעים מהחברים דברים שהוא אמר עלייך, בא לך פשוט לחבק אותו... זה מדהים מה שאפשר להרגיש גם אחי יום..כשזו אהבה אמיתית וענקית שרק חיכתה להימצא כבר מהיום הראשון אוהבים, את יודעת לא כולם יכוים להבין את זה, אבל גם אצלנו זה היה ככה ונשאר ככה לאורך כל השנים, והתעצם...אני מאד הרגשתי קרובה לחברים שלנו המשותפים ורק רציתי להיות איתם כל הזמן ודבר, כי הם זה הוא...אבל כמו שאמרתי דברים משתנים ,אנחנו משתנות מקצה לקצה ואי אפשר לצפות תגובות של אנשים, גם הקרובים ביותר...תהיי רק איפה שאת רוצה להיות, רק עם מי שאת רוצה להיות, רק עם מי שאכשהו מצליח לחמם לך את הלב... גם הוא היה בצבא? התאונה קרתה בצבא? ומה איתך- את חוזרת לבסיס או שאולי חזרת כבר? אם אין לך כוח תרגישי בנוח לא לענות או לכתוב על דברים אחרים, אני בכל אופן כאן, ישמח לשמוע ממך.

 

[BooBee]

היי קלאסיק ../images/Emo39.gif

תנחומיי על מותו של הבנזוג שלך. את שואלת מה עושים עם הכאב הנורא? מתמודדים. איך מתמודדים - וואלה, אין תשובה אחת נכונה. כל אחד ואחת בוחרים מה שמתאים. את מוזמנת לקרוא כאן בפורום הודעות קודמות בנושא, יש גם טאגליין אחד בראש העמוד (הפנייה להודעות), תקראי. וכמובן, שאת תמיד מוזמנת לכאן לחלוק ולשתף. תרגישי טוב, רויטל.