אפשר להצטרף?

[לב כבול]

אפשר להצטרף?

אז אחרי 10+ שנות זוגיות, ילדים מדהימים וסה״כ טוב, נפלה עלי המכה - היא לא אוהבת יותר.
בדיעבד, הסימנים היו שם, אבל לא באופן גלוי ובטח שלא דיברנו על זה.
עכשיו חצי שנה אחרי הבשורה, אני כבר גר במקום אחר, בדרך להסכם הנורא.
מתקשה לעכל. עדין אוהב.

מאוד קשה.
לב כבול

 

[האהבה היא פרח]

welcome

הכינוי שלך עצוב. לי נדמה שכולנו היינו במקום הזה שלך בהתחלה.
יכולה להבטיח שזה עובר ולפעמים החיים אחרי אפילו נעשים טובים יותר מאשר לפני כן.
בינתיים קבל חיבוק

 

[לב כבול]

הכינוי שלי נבחר

בעקבות השיר של מוקי - לב חופשי.
אני כ״כ רוצה להיות שם.

תודה על החיבוק.

 

[האהבה היא פרח]

קצת סבלנות זה יגיע.

זה כבר מעבר לפינה

 

[כי אני הבוס]

אהההה.... משבר 10 השנים הנורא

האהבה הלוהטת והמרגשת של תחילת הקשר תמיד אבל תמיד נגמרת. ובכל זאת רוב הזוגות לא נפרדים. הריגוש ההוא מפנה מקום בדרך כלל לרגשות אחרים כמו כבוד הדדי, הנאה מצמיחה משותפת, הנאה מבנייה ויצירה של משהו (בית, ילדים משפחה) ובאופן כללי חברות עמוקה. בדרך כלל מתגרשים כשמתברר בדיעבד שהיה טעות להתחתן מלהתכילה (שני אנשים שלא שממש לא מתאימים זה לזה או שהציפיות המקוריות היו ממש לא ריאלית), כשיש בגידה, כשאחד מבני הזוג משתנה עם הזמן, או, מה שדי נפוץ בארץ, כשסיכסוכים לא נוהלו נכון וחיכוכים בין בני הזוג הופכים מכוערים והאהבה מפעם הופכת לתיעוב, סלידה ואף שנאה.

אם אתם כבר מעבר לנקודת האל-חזור, יכול לעודד אותך שגירושין זה לא סוף העולם. הסוד הוא לקבל ולהשלים. להבין ולקבל שמה שהיה לא יהיה עוד. אתה במצב חדש והדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות זה להמשיך הלאה. הכי חשוב זה לא לחיות בעבר ולא לחשוב כל הזמן איפה טעיתי, למה זה מגיע לי ומה היה יכול להיות אם.... אין דבר כזה "היה יכול אם"! מה שקרה קרה ועם זה צריך להתמודד. אני זוכר שכשהלכנו לטיפול זוגי, אחת המטפלות הידועות וה"נחשבות" בארץ אמרה לנו שיש כאלה שמשווים פרידה למוות ותהליכי האבל חלים גם בפרידה. WTF? זה נשמע מעוות אז וזה נשמע, סליחה על הביטוי, דפוק לגמרי כיום! כשאתה מת, אתה מת. Game over. כשאתה נפרד סיימת פרק אחד ומתחיל פרק אחר. זה שינוי, לפעמים מהותי, אבל אף אחד לא מת.

אני יכול לדבר רק על עצמי בנושא הזה אבל כיום כשאני מעל שנתיים בזוגיות אחרת (בחרנו שלא להתחתן) אני יודע כמה שהנישואים הראשונים שלי היו מועדים לכשלון וזה פלא ששרדנו יחד יותר מ- 10 שנים. אני מאד מכבד את גרושתי והיא מהווה פרק חשוב מאד מחיי וממי שאני כיום והיא תמיד תשאר כזאת אבל לא היה לנו טוב ביחד. דווקא היום כשאני בזוגיות אחרת אני יודע כמה המצב היה חסר סיכוי קודם. החיים שלי היום הרבה יותר טובים כשאני לא מבזבז כל כך הרבה אנרגיות על הדברים הלא נכונים ויכול לנתב את כל האנרגיות האלה לדברים שכן עושים לי טוב.

 

[האהבה היא פרח]

יש דברים משותפים בין פרידה לאבל

מפני שגם באבל אתה נפרד ממישהו אהוב. נכון שאז האבל כבד יותר.
השלבים הפסיכולוגיים של עיבוד הפרידה הם אותם שלבים.
מסכימה איתך שהרבה פעמים החיים וגם הזוגיות שלאחר מכן טובים בהרבה מהראשונים

 

[לב כבול]

בגדול, כן

״לא אוהבת יותר, זו לא הזוגיות שרצתה, התחתנו מהסיבות הלא נכונות.״
אני חושב שזה גמור, למרות שיש בי משהו שמקווה שהיא פתאום תרצה לנסות, לעבוד, להלחם עלינו, אבל אלו סתם פנטזיות של לב שבור.
אמנם מישהו לא מת, אבל יש אבל. אני חושב שצריך לתת מקום לאבל הזה. להתאבל על מה שחוויתי, על הכאב, על האובדן.

 

[כי אני הבוס]

אם זה מה שעושה לך טוב לך על זה

לי (לנו בעצם) לקח הרבה זמן להבין שהנישואים נגמרו ואנחנו כבר שני אנשים במקומות שונים לחלוטין. פעם נהגתי להתבדח שהנישואם שלנו היו כמו ברוס וויליס בחוש הששי, כשהוא מת אבל לא יודע את זה. אולי בגלל שלא קיבלתי מכה בפרצוף מהמציאות, גם לא הייתי צריך זמן להתאבל. אולי זה פשוט עניין של החלטה, להסתכל קדימה. מרגע שהבנתי את התמונה, הקדשתי את כל האנרגיות שלי לבנייה מחדש של החיים שלי. והייתה הרבה עבודה. החל מדברים כמו לקנות בית, לשפץ, דרך תכנון מחדש של העבודה סביב הסדרי הראייה ועד חיפוש אהבה וזוגיות חדשים.

חייב להזהיר אותך שמאז שהפכתי מודע לנושא, אני נתקל בהרבה גרושים גרושות שחיים בעבר, כאילו שהחיים שלהם נגמרו. אני לא בא לשפוט אבל לדעתי זה פשוט חבל. החיים השתנו ללא ספק אבל החיים כל הזמן משתנים. חתונה זה שינוי, ילדים זה שינוי, בית חדש זה שינוי, עבודה חדשה זה שינוי. הגירושין הם גם שינוי.

 

[לב כבול]

זה לא עושה לי טוב...

בטח לא לטווח הקצר, אבל לטווח הארוך זה נראה לי הדבר הבריא ביותר.
אצלי הסיפור נגמר כמו רעם ביום בהיר, לא הכל היה מושלם אבל לא חשבתי שהיא כבר במקום אחר.
אני מבין את התמונה ומסתכל קדימה, רואה איך אני צומח מזה, אבל עדין צריך להתאבל. אמנם לא כמו בהתחלה, או כמו שהיה כשרק הבשורה נפלה עלי אבל עדין.
אני לא חי בעבר, מחפש דרכים לצמוח ולהתפתח.
תודה

 

[כי אני הבוס]

בחירת המילים לא הייתה מוצלחת, תן לי לנסות שוב

רציתי להגיד שאם אתה חושב/מרגיש שזה הדבר נכון לעשות, אז תעשה את זה.
בהצלחה.

 

[פוקחת שתי עיניים]

קצת

כמה מדוייק.
אותי עדיין מפחיד לפקוח לגמרי את העיניים כי אני עלולה לגלות שבאמת 26 שנים הייתי עם האדם הלא נכון... אבל זה הכיוון שמסתמן.
לא סבלתי 26 שנים. הדעיכה החלה ב10 שנים האחרונות ועדיין לא היה ממש רע ואולי זו הצרה שלי. אני חושבת שמה שהחזיק אותנו ביחד זו חברות מופלאה והתאמה רבה ב90 אחוז ממי שאנחנו. וכשברקע האקסיומה ש"שום דבר לא מושלם", - לא היתה לי את היכולת להבין שזה לא יכול לעבוד. שזה פשוט לא מתאים.

 

[כי אני הבוס]

אין אנשים מושלמים

כל מערכת יחסים היא סוג של פשרה. כדאי להסתכל על מה כן היה טןב ב 26 השנים האלה. אחרת לא הייתם יחד 26 שזה המון זמן.

 

[פוקחת שתי עיניים]

לא סגורה על זה...

זו פיקציה שגדלנו עליה, אבל האם יש קשר בינה ובין המציאות? לא סגורה על זה. בודקת.
ברור שהיה טוב בשנים האלו, לפחות ברובן. אפילו טוב מאוד.
החשש הוא מלהכיר שזה היה מסלול התנגשות בטוח, כרוניקה של מוות ידוע מראש. שני אנשים שלא מתאימים מספיק... נפרדנו על דברים שהפריעו לנו, זה בזה, עוד מלפני החתונה, כך שזה רק מאשש את טענתך.

 

[כי אני הבוס]

אגב, יש שיגידו שיותר חשוב מההתאמה, זאת היכולת לנהל משברים

כאינדיקטור לשרידות נישואין

 

[פוקחת שתי עיניים]

מאוד מסכימה

זה נכון לכל דבר בחיים.
באופן כללי, תיאורטי ואקדמי, אני עם גישה יותר רכה לחיים. לגבי הנישואין שלי, בהחלט צריכה לשאול את עצמי אם היתה כאן בעיה של ניהול משברים (למרות שקשה, אצלנו, להגדיר משבר מובהק שאפשר היה לנהל אותו) או שפשוט היתה הכרה באי-התאימות ביננו, דבר שניסתר מעיננו בשל המרוץ לחיים של הילדים, פרנסה, בית ועוד.
כך או כך, אני מוצאת שעדיין אינני בשלה ורחוקה מספיק מכדי להסיק מסקנות אובייקטיביות ו"נכונות". וכאמור, גם אין לי אומץ להביט במציאות נכוחה.

 

[ציפור שלא עפה]

תן לעצמך זמן להתאושש

אני חושבת שזה בסדר ולגיטימי לקחת את הזמן ״ללקק את הפצעים״ ולהתרגל למציאות החדשה.
הכל משתנה בבת אחת ואם מתווספת לזה תחושה של פגיעה זה עוד יותר קשה.
אני בתקופה הזו מפרקת הכל למטרות קטנות. את השבועות לימים, את הימים לשעות, את השעות למשימות קטנות.
עוברת אותן לאט לאט ומשתדלת שבין כל העליות והירידות הכיוון הכללי יהיה למעלה.
&nbsp
בהצלחה.

 

[niva99]

"גם זה יעבור"

 

[לב כבול]

השיר הזה החזיק אותי מעל המים

כשהמשבר היה בשיאו.
זה ו- ״לב חופשי״ של מוקי, שאני מקווה שיגיע היום ואתחבר למילים באופן מלא.

 

[niva99]

אפרופו השיר "לב חופשי"

הנה רעיון לניק עתידי
&nbsp
&nbsp
..."ואור גדול עולה מתוך החושך"...
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[לב כבול]

כן...

גם זה יבוא.
מחכה לאור הזה.