יאללה עבודה
קצת גיאוגרפיה. . ואדריכלות נוף (דרישות המקצוע. . ) לימון פרסי נקרא לימטה - שזה לימון מזן שניתן למצא 2 תת זנים, מתוק וחמוץ. - הנפוץ זה המתוק. גדל על עץ המשתרע לגובה של 3 וחצי מ', בעונה יכול להוציא 60-70 ק"ג מעץ אחד. גדל בכל אגן הים התיכון במקומות הנמוכים, במקור שלו הגיע מערבית למרכז אסיה (אירן ועירק) לא אוהב קור כמו הרי ירושלים או הרי אלבורז באירן. . מכירים אותו גם כלימון פרסי בגלל שמהלימון הזה אנו מקבלים תוצר של לימון יבש שחור או לבן. ישנו סוג נוסף שזה לימון ננסי (לימקווט) שהוא חמוץ בעל קליפה דקה עם הרבה מיץ, בעיקר מתאים להחמצה וגם לייבוש (בעיקר לימון לבן) אירן מוכרת כמדינה יבשה ברוב אזוריה ובעקבות משאב טבע זה, המון גידולים והרבה מהמטבח בעיקר מבוססים על חומרי גלם יבשים כמו לימון פרסי יבש, פירות יבשים (המון סוגים) , קטניות מיובשות, ירקות מיובשים, הרבה גידולי בקר ולא גידולי עוף, וכו'. כך גם השום. שום פרסי (מוסיר) - לכאורה שום מעט יותר גדול ממה שאנו מכירים (שום אדום). מגדלים אותו בעיקר באירן , אפגניסטן, הודו. הגידול בתנאי יובש וכך גם התוצר הסופי, לאחר שקוטפים אותו מהשיח , מייבשים אותו. . (אירן, יבשה, זוכרים ? ) ואז מייבאים לארץ. כדי לרכך אותו חייבים להשרות במים או בחומץ\לימון, תהליך של מספר ימים. כשאומרים אורז פרסי, למה מתכוונים ? ובכן ל-2 דברים במקביל מבלי לדעת 1 - תהליך הבישול של האורז "שלנו" מאופיין באידוי והוצאת העמילן ע"י סינון בלי לטגן את האורז - בגלל התוצר הסופי כולם קוראים לזה אורז פרסי המאופיין כ"אחד אחד". 2 - קטגוריית זנים של אורז הגדל באירן בגלל תנאי גשם רב בחורף בהרים ויובש בקיץ בשפלה. סוגי הזנים :ג'לאל, שהרזאד, יסמין פרסי (לא יסמין תאילנדי), גמלים פרסי, חתולים.