אפשר לבכות?

[עדןןן בת]

אפשר לבכות?

החלטתי לספר.. אמנם תאמרו שזה לא מתאים לפורום אבל זה כן קשור... אז ככה..אני כותבת את הדבר הבא בדמעות, דמעות שמצטברות לילה לילה בעיקביות רבה, קשה לי לאמר ולכתוב את זה כי זה קשה... וזה מהוה השלמה שלי למצב...טוב, אז לפני חצי שנה נאנסתי... כן,זה קשה. אני יודעת.ואחרי הכל אני השלמתי עם זה שזה קרה באשמתי... וכמו שאתן בטח משערות אבא ואישתו לא היו איתי בזמן הזה... התמודדתי עם זה בעזרת כמה אנשים טובים וזהו, ואז סקאלי -בהתייעצותה אמרה שכדאי לי לטפל... התחלתי טיפול. והאמת שעד עכשיו לא העזתי כ``כ לדבר על הנושא.. זה מחזיר אותי למחוזות כואבים! והנה בשבוע וחצי האחרונים אני מוצאת את עצמי עייפה יותר מתמיד. ולמה? כי אני לא ישנה, כלו` לא מצליחה להרדם... אני נרדמת בלילה וחולמת על כל הזוועות... והכל חוזר אלי... ואני נלחמת,מתנגדת וכלום לא עוזר לי אני מתעוררת מבוהלת ומזיעה... ואז נרדמת שוב וחלום חדש מגיע...והפעם אנשים יותר קרובים אלי מופיעים בו, ואני נלחמת ומתעוררת מזיעה.. וככל שהבוקר מתקרב האנשים שהכי קרובים אלי מופיעים בו...וזה קשה! במיוחד כשזה קורה 5-6 פעמימ בלילה... מה שהכי מפריע לי בזה שמאז שזה התחיל אני יותר שקטה...ואבא שואל אותי מה קרה? אני מקוה שהכל בסדר... ברגע שאשתף אותו הוא יעביר תנושא ויאמר שאני מסוגלת להתמודד לבד והחיים ימשיכו ואז אישתו תדע מזה והיא תדאג לומר לי זה את גרמת לזה לקרות תשאי בתוצאות...וזה כן אני. הורגלתי להיות האשימה בכל דבר...! ואז חשבתי לדבר על זה בטיפול... אבל הכחשתי,ולא התייחסתי ברצינות.. עכשיו אחרי שבת האחרונה שזה היה הכי חזק, בכיתי, והתפוצץ לי הראש... אני מרגישה שאני קורסת! כי אבא לא יקשיב ברצינות, אישתו תאשים, ובעצם כולם מאשימים! אז זהו, אני חיה בפחד מסוים, אני פוחדת שהאנשים הכי קרובים אלי באמת יזיקו לי... נמאס לחיות בהתנכרות, נמאס להרגיש לא רצויה, נמאס לפחד מהחיים! לפחד ממה שהחיים טומנים בחובם! אבל תסכימו איתי שאמ אמא היתה זה לא היה קורה, ואם כן אז היא לא היתה נותנת לי ליפול בקיצור אני צריכה מאמא חיבוק גדול וממכן עידוד.... מקוה שלא הכנסתי אתכם לדיכאון או משו הייתי חייבת לפרוק איפושהו... יומקסים! אוהבת עדןןן.

 

[קינגית7]

עדן היקרה

מותר לבכות כמה שתרצי. אנחנו כאן בשביל לשמוע אותך ולהשתתף איתך בכאבייך ובמה שעובר עליך ולשלוח לך חיבוקים ונחמה

. אני כואבת לשמוע שנאנסת ומצטרפת לעצה של סקאלי לטפל בעצמך, בעקבות זאת. ואני אומרת לך בוודאות, כי אין אפשרות אחרת ואין לי צל של ספק, שאת לא אשמה בכך שנאנסת. נקודה. אף אחד לא אשם כשמישהו גורם לו להיות חלק ממשהו שהוא לא רוצה בו. יותר נכון, אף אחת לא אשמה בכך שאנסו אותה. אף אחת וזאת עובדה מדעית ולוגית, יקירתי. חבל שאת נמצאת במקום בו את לא יכולה לקבל תמיכה, אבל את יודעת שכאן ובטיפול את כן תקבלי תמיכה, אז טוב שאת באה לכאן והולכת לטיפול. תמשיכי כך. אני תקווה שבהמשך, החיים שלך ישתפרו. יהיו טובים יותר, כמו שאת רוצה שיהיו.

 

[אשבל1]

היי עדן

כמובן גם אני מצטערת וכואבת לשמוע על החוויה הנוראית שעברת, וטוב לשמוע שאת בטיפול ולא מזניחה את מה שמתחולל בתוכך, אולי תוכלי גם להעזר במרכז לנפגעות מינית הלוא תחושת האשמה שלך אינה מוצדקת ועם הניסיון שלהן אולי יוכלו לעזור מעט יותר בנקודה הזו... שולחת לך חיבוק גדול, מאחלת גם לך יום מקסים ושבוע טוב........... וכל הכבוד על האומץ לשתף מתארת לי שלא היה קל....

 

[אילה של תומר]

../images/Emo201.gif

מאחלת לך רק טוב, מגיע לך רק טוב...

 

[כנפיים לבנות]

עדן האמיצה../images/Emo70.gif

קודם כל, אני רוצה לומר לך שאת פשוט אמיצה.. תאמיני לי שאני יודעת כמה זה קשה לשתף בנושא כזה, כמה כוחות דרושים לשם כך.. זה בכלל בכלל!! לא מובן מאליו.. מעבר לכך אני רוצה לומר לך כמה דברים.. כמו באבל, גם להתמודדות עם תקיפה מינית ישנם שלבים, ורגשות האשמה שאת מרגישה הם שלב בתהליך.. וכמו שכתבתי לך בלילה, אין שום דבר שתגידי שישכנע אותי שיש בך קמצוץ של אשמה.. מה שכן, את יכולה לנסות לקבל את זה שזה שלב וכרגע זה מה שאת מרגישה.. ברגע שתקבלי את זה שזה חלק מהתהליך יהיה קל יותר להתמודד עם זה.. עוד משהו שרציתי להתייחס אליו הוא מה שכתבת על אבא שלך ואישתו. אני יודעת שהיחסים בינכם לא טובים, אבל לפעמים אנשים יכולים להפתיע אותנו.. את יודעת, כשהתחלתי לדברעל הנושא עם היועצת בבית הספר אחד הדברים הראשונים שאמרתי לה (ולא אמרתי לה כל כך הרבה בהתחלה..) זה שאני לא מתכוונת לשתף את אבא בשום אופן. שהוא לא יבין, שזאת אשמתי והוא יכעס או לא יאמין לי.. והיא אמרה לי לא לומר אף פעם לא.. עכשיו לא מתאים לי לדבר איתו, אבל אולי יום אחד אני ירגיש אחרת... ואת יודעת מה, לפני בערך שנה וחצי ישבתי ודיברתי איתו על זה.. והיום אני מצאת את עצמי משתפת אותו בדברים שבחיים לא האמנתי שאני ידבר עליהם, ועוד איתו.. הנקודה היא שהוא מאוד הפתיע אותי, ולמדתי אף פעם לא לומר בחיים לא.. never say never כמו שאומרים באנגלית.. אז כרגע את לא רוצה לשתף את אבא.. בסדר, זו ההחלטה שלך כרגע. אבל אל תחסמי לעצמך את אפשרות שאולי יום אחד תרגישי אחרת.. ובקשר לטיפול, אני מאוד מקווה שתחליטי כן לשתף אותה.. כי בדיוק בשביל זה היא שם, להיות איתך,ללוות אותך, לעזור לך להתמודד... את גם לא צריכה לספר לה את כל הפרטים, גם אם בתור התחלה תשתפי אותה בתחושות האשמה או תחושות אחרות שלך, או אפילו רק תספרי לה כמה קשה לך לישון, זו התחלה מצויינת.. ואם את לא מרגישה בנוח לדבר על זה, אולי תנסי לכתוב לה? או להפנות אותה לכאן? מאוד חשוב שתביאי את הנושא לטיפול.... תאמיני לי, אפשר לחיות בשלום עם עצמך אחרי זה, אפשר לחיות אפילו טוב מאוד.. עכשיו, זה ביידיים שלך ובכוחות שלך להתמודד עם זה.. ולא חסרים לך הכוחות... אני סומכת עליך.. וגאה בך ששיתפת אותנו.. ותמיד תמיד תזכרי שאנחנו כאן בשבילך!! לכל דבר... מחבקת אותך.. ואם את צריכה משהו, אל תההסי...

 

[שמש ניצחית]

עדן יקרה שלי

עדן מתוקה את לא אשמה!!!!!!!!!!!! אני יודעת כמה קשה לך ,לילות בלי שינה מחשבות שרודפות ...הלוואי ויכולתי להקל עליך לקחת ממך את הכאב הזה. אני רק רוצה שתדעי שאת לא לבד והרגשות שנילוות כרגע לצערי מאפיינות כל מי שעברה תקיפה ...חוסר אמון,פחד,שינה טרופה,בדידות... את לא לבד אני פה איתך !!!!!!! ואני נותנת לך את כל הכח שבי והתקווה... חיבוק גדול

 

[Darkmatter]

היי עדןןן

אני תמיד קוראת אותך גם אם אני לא כ"כ כותבת. אני רוצה להגיד לך שבעיני את מאוד אמיצה עם כל ההתמודדויות הקשות שאת עוברת. אני מאוד מעריכה אותך ומצליחה להבין אותך. אני מצטערת מאוד לשמוע גם על האונס. נראה לי שזה מאוד חשוב שתפרקי גם את זה בטיפול, שלא תהיי עם זה לבד. את לא חייבת לספר הכל בבת אחת כי זה מאוד מאוד קשה, את יכולה אפילו להתחיל ברמזים, בחצאי דברים ומשם זה יתקדם וזה יהיה אולי טיפה יותר קל. גם המטפלת תשאל שאלות ותעזור לך להוציא את הדברים. והכי חשוב שתזכרי- זה לא אשמתך! זה נשמע בנאלי ותמיד אומרים את זה, אבל זה הדבר הכי נכון בעולם וזה חשוב שתדעי את זה. ולא משנה מה אומרים לך- זה לא אשמתך. עצוב שאבא ואשתו לא תומכים ומבינים. אני מקווה שאיכשהו בעתיד הם יתעוררו והתנהגו בצורה אחרת כי באמת מגיע לך יותר טוב מזה... אני מקווה שיוקל לך. וקחי גם

ענקי! ודבר אחרון, אני בדיוק שומעת עכשיו שיר שאני מאוד אוהבת, ובת אחת כבר כתבה אותו בפורום פעם (סליחה שאני לא זוכרת מי

). שימי לב למילים.... "עכשיו תורי עכשיו תורי לאהוב עכשיו אני גם לי מגיע שיהיה מישהו כאן קרוב יחבק וירגיע אחד אחד את השדים במלחמה הזאת אחד אחד את הפצעים שלא נותנים לחיות מישהו להיות איתו ביחד לא לחוד מישהו להיות איתו ללכת לאיבוד מישהו לרוץ איתו בגשם החזק שבתוכי תמיד יורד ולא נפסק עכשיו תורי עכשיו תורי לא לכאוב עכשיו אני גם לי מגיע מישהו שלא יתן לעזוב הוא ילחם וינצח אחד אחד את הקרבות במלחמה שבי הוא יחבר את החלומות השבורים שלי מישהו להיות איתו ביחד לא לחוד מישהו להיות איתו ללכת לאיבוד מישהו לרוץ איתו בגשם החזק שבתוכי תמיד יורד ולא נפסק עכשיו תורי עכשיו תורי לאהוב עכשיו אני גם לי מגיע...."

 

[כנפיים לבנות]

מישהו לרוץ איתו/ דניאל סלומון

זכויות יוצרים........ ושמת לב שהוא מופיעה בחתימה שלי

בהחלט שיר שיכול לגרום לי לבכות... קבלי

ממני...

 

[שמש ניצחית]

../images/Emo201.gif

עדן יש כל כך הרבה מילים שרוצות להאמר ואני לא מצליחה לחבר אותן למשפט מובן אחד ואני גם לא יודעת למה כשזה קשור אליך הרגש אומר לי להקדיש לך שיר זה אחד השירים הכי אהובים עלי והכי אמיתיים שיש ...אני מקדישה לך אותו עם חיבוק גדול ואני מקווה שהוא יצליח להעביר לך את המילים שלא יוצאות לי..... Everything But The Girl - We Walk The Same Line If you loose your faith, babe, you can have mine, and if you're lost I'm right behind, cause we walk the same line. Now I don't have to tell you how slow the night can go, I know you've watched for the light. And I bet you could tell me how slowly four follows three, and you're most forlorn just before dawn. So if you loose your faith babe, you can have mine, and if you're lost, I'm right behind, cause we walk the same line. When it's dark baby, there's a light I'll shine, and if you're lost, I'm right behind, cause we walk the same line. And I don't need reminding how loud the phone can ring when you're waiting for news. And that big old moon lights every corner of the room. Your back aches from lying and your head aches from crying. So if you loose your faith babe, you can have mine, and if you're lost, I'm right behind, cause we walk the same line. When it's dark baby, there's a light I'll shine, and if you're lost, I'm right behind, cause we walk the same line. And if these troubles should vanish like rain on midday, well I've no doubt there'll be more. And we can't run and we can't cheat, cause babe when we meet what we're afraid of, we find out what we're made of. So if you loose your faith babe, you can have mine, and if you're lost, I'm right behind, cause we walk the same line. When it's dark baby, there's a light I'll shine, and if you're lost, I'm right behind, cause we walk the same line.

 

[ילדת לימון]

וואו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!../images/Emo14.gif

השיר שכתבת לעדןןן הוא מתאר זאת באופן הכי קרוב.. קבלי את הערכתי הרבה כלפייך. מאוד התחברתי. שולחת חיבוק חם....

 

[ילדת לימון]

שמחה שפרקת את זה...

זה כ"כ חשוב לפרוק מהלב. ואיני חושבת שיש מקום טוב יותר לכך מכאן בפורום הזה. אני אמנם עמוסה עד אינסוף ויש לי הרבה מה לומר לך אישית אבל היה לי חשוב להביע כאן לפחות את הזדהותי ואת אהבתי אלייך. זה שאיננו נפגשות לא אומר שאיני עימך במחשבותיי. מחזקת אותך..

 

[סְקָאלִי]

אפשר.

טוב, לא אעמיד פנים מופתעות, שהרי הייתי בסוד הענין, אבל זה לא הופך את לשמוע את הסיפור לפחות מזעזע. ברור לי שהתגובות ממשיכות ועולות, ואני שמחה שאת במסגרת טיפולית, שאולי גם גורמת עכשיו להצפה מסויימת של הדברים, אבל יש שם מישהו לידך שפוגש אותם ומסייע לך להתמודד איתם.

 

[הוקוס פוקוס1]

עדן

עדן היקרה, אני מאוד מצטערת שהיה עליך לעבור זאת אני יודעת ששומדבר שאגיד לא יוכל להחזיר את הגלגל אחורנית (וחבל..) יכולה לתת לך חיבוק גדול אם את צריכה משהו, אל תהססי. אני כאן בשבילך.

 

[סוציולוגית משוגעת]

תודה

כי כשמישהו בוחר לשתף אותך זה אומר שהוא מרגיש בטוח, ואם מרגיש לך בטוח פה בפורום אז כנראה משהו שהבנות פה עושות דיי בסדר. מה עוד אני אוסיף? תפסיקי לחשוב שזו אשמתך, זו אף פעם לא. וחיבוק.... ענק ענק!