אפשר גם אפשר....תראו...
בגיל 37 יום אחד הגעתי לחנות שאני מכירה מילדותי ופגשתי שם את אלעד שהוא מוכר לי כבר מהיותי בת 12. אני מציינת שאלעד הוא חרדי ואני "האמא" של החילוניות...שנים שנים שלא ראיתיו, גם אלעד שמח לראותי והתחלנו לשוחח. הוא סיפר לי שכבר עשר שנים הוא בתשובה (גם זיהיתי כי הוא נראה "דוס") שאלתי כיצד זה קרה ? הוא אמר שהוא מצא את הדרך הנכונה....בשבילו...לאחר מספר ימים קיבלתי מאלעד הודעת SMS הוא הזמין אותי לשתות איתו קפה... חברתי לימור שהיתה איתי, היתה בשוק ! מה אלעד הדתי רוצה מליאת "האמא" של החילוניות ?... לא ראיתי לנכון להיפגש איתו, חשבתי שאין התאמה של ממש בין בחורה חילונית אמיתית לבין גבר דתי חרדי...בצאת יום הכיפורים לאחר מספר ימים, קיבלתי הודעת SMS מאלעד והפעם הסכמתי להיפגש איתו. לבשתי חצאית שלקחתי מלימור, רחבה וחולצה עם שרוולים ארוכים כדי לא לפגוע בו מן הסתם..אני שלובשת מיני, חולצות V פתוחות, גופיות ומה לא, לפתע לובשת חצאית עד הרצפה ? רחבה ? זה היה מוזר.... אבל חוייה לא ? יצאנו יחד לבית קפה, היה מאוד נחמד, החלפנו חוויות... הפגישה עם גבר דתי היתה שונה ....אלעד דיבר דברי תורה ואני הייתי מרותקת... למדתי משהו חדש! הפגישה הסתיימה בכך שקבענו להפגש שוב....במשך השבוע נפגשנו יום יום, הפגישות היו מעניינות, הרגשתי כי ליבי נפתח לאלעד שהיה בחור מדהים ושונה...לאחר שבוע אלעד התקשר ואמר שהוא רוצה לנתק איתי את הקשר היות ואני חילונית והוא חרדי ושקשר בינינו לא יכול להסתיים ב HAAPPY END אלא אם הייתי בחורה דתיה. הרגשתי כי ליבי נגזר... משום מה לא רציתי לאבד את אלעד... אמרתי לו שאני לא מוכנה שהוא יעזוב והבטחתי להשתנות למענו. ממש הרגשתי משהו בתוכי לאלעד, הוא היה שונה מכל הבחורים שהכרתי... ג'נטלמן אמיתי...המשכנו לבלות בבתי קפה או במסעדות בבני ברק, לא יצאנו לבלות במקומות שאני הייתי רגילה אליהם..התחלתי לשמור שבת,ליטול ידיים, לקרוא את ברכת השחר, ברכת התורה,שמע ישראל, שמונה עשרה... התחלתי להתלבש בצורה אחרת ואני ואלעד המשכנו לבלות יחדיו...אחרי כחודש לערך שאלתי את אלעד לגבי משפחתו? הוא מסר שמי שהוא יביא לביתו היא האישה שתהיה אשתו...הרגשתי שסכין נכנסה לליבי, מה חסר לי ? ואז החלטתי שאני עוזבת את אלעד , הבנתי שהוא לא רציני.....הייתי עצובה, ליבי נשבר, התאהבתי באלעד, לא יכולתי לנשום!!!..... יומיים לאחר מכן קיבלתי הודעת SMS מאלעד שהוא רוצה שנפגש... לאחר מספר ימים הוא הזמין אותי לארוחת שבת בבית הוריו.... משפחה מדהימה (עד היום אני חושבת ככה) חצי חילונים חצי חרדים, קיבלו אותי באהבה. לאחר כחודש אלעד קנה לי את הופל -" פסק זמן" - ישבנו לדבר על מערכת היחסים המוזרה שלנו אלעד אמר שהוא לא רוצה לבזבז את זמני, ולא נראה לו ממש שאנחנו יכולים להשאר יחד כי אני לא אצליח לחיות חיים דתיים והוא לא יכול להנשא לי כי אני חילונית...הוא ביקש שאם ננשא אכבוש כיסוי ראש, אוותר על הטלויזיה, על המחשב, על הכלבה שלי. הילדה שלי..... עד כאן!!!!!!!!!!!!היה לי קשה אבל באותו רגע קיבלתי החלטה אני לא אוותר על חיי ובמיוחד לא על אהבתי - הילדה שלי, הכלבה שלי.....! נפרדתי מאלעד עם כאב גדול, בכי, דיכאון , לילות ללא שינה, הייתי פשוט חצי בן אדם.... היום אני יודעת שגם אלעד חש כמוני, הוא לא נשם !!!! האהבה הגדולה שהיתה בינינו היתה חזקה, אהבה של פעם בחיים, היה קשה לנו להיפרד...אלעד פנה לרב ואני לא הסכמתי אפילו להפגש עם אותו רב "אני , החילונית ???? מי יעז להתערב לי בחיים?"הסכמתי להיפגש עם הרב ועם אשתו. לבשתי חצאית ארוכה רחבה וחולצה ארוכה סגורה עד השפתיים כמעט חחח. ללא כיסוי כמובן כי אני רווקה.הפגישה היתה מוזרה ביותר אלעד ראה ברב אדם מיוחד, ואני התייחסתי אליו כאל עוד אדם פשוט מן השורה, בשביל אלעד הרב היה שליחו של הקדוש ברוך הוא.... ואני ראיתי בו אדם נחמד שמנסה לעזור לנו לגשר על הפערים.... (היום אני חושבת שללא הרב החשוב הזה לא הייתי מגיע לאן שהגעתי היום, תמשיכו לקרוא...). הרב מסר שאלעד אדם דתי ואם אני רוצה להיות איתו עלי גם כן להיות דתיה, לא ייתכן שהוא דתי ואני חילונית, מה הטעם להיות ביחד? האם מערכת יחסים כזו תצליח ? האם אפשרי דתי וחילונית ? עוד הוסיף הרב כי עלי לכבוש כיסוי ראש, עלי להתלבש בצניעות, עלי לשנות את חיי.... האם זה שווה ?יצאתי מביתו של הרב בשוק!!!! היה לי מוזר להיות חלק מהמגזר החרדי...האהבה ביני לבין אלעד התגברה, לא יכולנו להפרד !!! לא יכולנו להנשא!!!! לא יכולנו אפילו להתקרב אחד לשניה... מה הלאה? לאחר 10 חודשים, אלעד ביקש שאצא למספר ימים לסמינר חוזרים בתשובה "ערכים", הוא אמר שזו התקווה היחידה שאולי אחזור בתשובה... שלושה ימים בבית מלון, שיעורי תורה, נשמע נחמד....אני אלך לשם ??? לא!!!!!! בסוף השתכנעתי, הגענו לסמינר, המבטים של האנשים עלינו היו מבטי תדהמה... דוס עם חילונית? הכיצד ?הגעתי לסמינר ערכים בעיר אשקלון... אולי סוף סוף אחזור בתשובה ואוכל להנשא לאלעד... בכיתי כי לא רציתי להישאר לבד... אלעד בכה איתי ושבר את ליבי.... למחרת הכרתי בנות מדהימות!!!!!!! נהנתי מכל רגע !!!!!!!!!! השיעורים היו נפלאיםםםםם!!!! ויום אחד נשברתי ובילתי את זמני בחוף אשקלון!!!! חזרתי הביתה, חילונית!!!!!!!!!!! אחרי שנה שלמה של פרידות, בכי, כאב עצב ושמחה, אהבה גדולה ביום הולדתי 38 יצאנו יחדיו למסעדה שנינו אוהבים אהבה שקשה לתאר.... אהבה עצומה.... אהבה מהעצמות.... אהבת נפש, זוהי היתה מסיבת הפרידה שלנו... החלטנו להיפרד לעולמים, לא יכולנו לגשר... היינו שונים אבל אוהבים... במסעדה ישבנו שנינו עם דמעות בעיניים, המלצר לא הבין מה הזוג המוזר הזה יושב ובוכה... זה היה עצוב. בסוף הערב נפרדנו לשלום והבטחנו אחד לשנייה להיות מאושרים גם שאנחנו לא ביחד.עבר יום, עברו יומיים, עבר שבוע ואני בוכהההההה, עצובה, לא יכולה לעבוד, מרוב עצב כבר פיטרו אותי מהעבודה (אחרי שנים רבות במקום עבודה), הרגשתי שעולמי חרב עלי.... עברו עשרה ימים, של כאב, של בכי, של דיכאון, של אכזבה, של מחשבות, של התייעצויות......עברו עשרה ימים !!!!!!!!!! בלי אלעד...ישבתי מול המחשב ודיברתי עם ידידי הטוב אריאל, הוא ידע שפחדתי להינשא, הוא ידע שאני רוצה, אבל מפחדת, הוא הקליד לי משפט, משפט שלעולם לא אשכח "ליאת תחשבי שאת עומדת מול בריכת שחייה מעבר לגדר, בבריכה כל החברות של שוחות, שוחות ואת מביטה בהם, רוצה כל כך לקפוץ לבריכה אך מפחדת, תקפצי !!!! תקפצי גם כן לבריכה!!!!! ליאת אם לא יהיה לך טוב, את יכולה לצאת מהבריכה!!!"! כך הוא רשם ולפתע נכנס למחשב אלעד ופנה אלי "ליאת את רוצה להיות אשתי?"ליבי דפק בחוזקה !!!!! פי היה יבש !!!!!! לא היה לי אוויר!!!! פניתי ישר לאריאל ואמרתי לו תודה !!! ושהוא החבר הכי טוב בעולם..... (היום לצערי אני ואריאל לא בקשר).עניתי לאלעד - כן .....................אני רוצה להיות אשתך, אבל.... דיברנו על זה לא ?הפגישה היתה אלוהית....ישבנו בבית קפה והעיניים שלנו היו מלאות דמעות של אושר... אלעד אמר לי אני לא מבקש שום דבר חוץ מאשר "תכבדי אותי....." יום למחרת סגרתי "אולם אירועים".יום המחרת בחרתי את שמלת הכלה... שמלה חילונית אגב, אבל צנועה...נישאנו אחרי חודש וחצי, החתונה היתה חתונה חצי חילונית חצי חרדית - היינו ביחד רק בקבלת פנים ואחר כך אני רקדתי עם החילונים והוא רקד עם הדתיים.אנחנו נשואים באושר עצום, אני מתלבשת בצורה צנועה, ללא כיסוי ראש, שומרת שבת, חיה כאישה דתייה לחלוטין... אבל אני אישה חילונית. סיכמנו כי בנינו יחליט באם להיות דתי או חילוני...נולד לנו בן, היום אני בת 39,שאלוהים יברך אתכם!
בגיל 37 יום אחד הגעתי לחנות שאני מכירה מילדותי ופגשתי שם את אלעד שהוא מוכר לי כבר מהיותי בת 12. אני מציינת שאלעד הוא חרדי ואני "האמא" של החילוניות...שנים שנים שלא ראיתיו, גם אלעד שמח לראותי והתחלנו לשוחח. הוא סיפר לי שכבר עשר שנים הוא בתשובה (גם זיהיתי כי הוא נראה "דוס") שאלתי כיצד זה קרה ? הוא אמר שהוא מצא את הדרך הנכונה....בשבילו...לאחר מספר ימים קיבלתי מאלעד הודעת SMS הוא הזמין אותי לשתות איתו קפה... חברתי לימור שהיתה איתי, היתה בשוק ! מה אלעד הדתי רוצה מליאת "האמא" של החילוניות ?... לא ראיתי לנכון להיפגש איתו, חשבתי שאין התאמה של ממש בין בחורה חילונית אמיתית לבין גבר דתי חרדי...בצאת יום הכיפורים לאחר מספר ימים, קיבלתי הודעת SMS מאלעד והפעם הסכמתי להיפגש איתו. לבשתי חצאית שלקחתי מלימור, רחבה וחולצה עם שרוולים ארוכים כדי לא לפגוע בו מן הסתם..אני שלובשת מיני, חולצות V פתוחות, גופיות ומה לא, לפתע לובשת חצאית עד הרצפה ? רחבה ? זה היה מוזר.... אבל חוייה לא ? יצאנו יחד לבית קפה, היה מאוד נחמד, החלפנו חוויות... הפגישה עם גבר דתי היתה שונה ....אלעד דיבר דברי תורה ואני הייתי מרותקת... למדתי משהו חדש! הפגישה הסתיימה בכך שקבענו להפגש שוב....במשך השבוע נפגשנו יום יום, הפגישות היו מעניינות, הרגשתי כי ליבי נפתח לאלעד שהיה בחור מדהים ושונה...לאחר שבוע אלעד התקשר ואמר שהוא רוצה לנתק איתי את הקשר היות ואני חילונית והוא חרדי ושקשר בינינו לא יכול להסתיים ב HAAPPY END אלא אם הייתי בחורה דתיה. הרגשתי כי ליבי נגזר... משום מה לא רציתי לאבד את אלעד... אמרתי לו שאני לא מוכנה שהוא יעזוב והבטחתי להשתנות למענו. ממש הרגשתי משהו בתוכי לאלעד, הוא היה שונה מכל הבחורים שהכרתי... ג'נטלמן אמיתי...המשכנו לבלות בבתי קפה או במסעדות בבני ברק, לא יצאנו לבלות במקומות שאני הייתי רגילה אליהם..התחלתי לשמור שבת,ליטול ידיים, לקרוא את ברכת השחר, ברכת התורה,שמע ישראל, שמונה עשרה... התחלתי להתלבש בצורה אחרת ואני ואלעד המשכנו לבלות יחדיו...אחרי כחודש לערך שאלתי את אלעד לגבי משפחתו? הוא מסר שמי שהוא יביא לביתו היא האישה שתהיה אשתו...הרגשתי שסכין נכנסה לליבי, מה חסר לי ? ואז החלטתי שאני עוזבת את אלעד , הבנתי שהוא לא רציני.....הייתי עצובה, ליבי נשבר, התאהבתי באלעד, לא יכולתי לנשום!!!..... יומיים לאחר מכן קיבלתי הודעת SMS מאלעד שהוא רוצה שנפגש... לאחר מספר ימים הוא הזמין אותי לארוחת שבת בבית הוריו.... משפחה מדהימה (עד היום אני חושבת ככה) חצי חילונים חצי חרדים, קיבלו אותי באהבה. לאחר כחודש אלעד קנה לי את הופל -" פסק זמן" - ישבנו לדבר על מערכת היחסים המוזרה שלנו אלעד אמר שהוא לא רוצה לבזבז את זמני, ולא נראה לו ממש שאנחנו יכולים להשאר יחד כי אני לא אצליח לחיות חיים דתיים והוא לא יכול להנשא לי כי אני חילונית...הוא ביקש שאם ננשא אכבוש כיסוי ראש, אוותר על הטלויזיה, על המחשב, על הכלבה שלי. הילדה שלי..... עד כאן!!!!!!!!!!!!היה לי קשה אבל באותו רגע קיבלתי החלטה אני לא אוותר על חיי ובמיוחד לא על אהבתי - הילדה שלי, הכלבה שלי.....! נפרדתי מאלעד עם כאב גדול, בכי, דיכאון , לילות ללא שינה, הייתי פשוט חצי בן אדם.... היום אני יודעת שגם אלעד חש כמוני, הוא לא נשם !!!! האהבה הגדולה שהיתה בינינו היתה חזקה, אהבה של פעם בחיים, היה קשה לנו להיפרד...אלעד פנה לרב ואני לא הסכמתי אפילו להפגש עם אותו רב "אני , החילונית ???? מי יעז להתערב לי בחיים?"הסכמתי להיפגש עם הרב ועם אשתו. לבשתי חצאית ארוכה רחבה וחולצה ארוכה סגורה עד השפתיים כמעט חחח. ללא כיסוי כמובן כי אני רווקה.הפגישה היתה מוזרה ביותר אלעד ראה ברב אדם מיוחד, ואני התייחסתי אליו כאל עוד אדם פשוט מן השורה, בשביל אלעד הרב היה שליחו של הקדוש ברוך הוא.... ואני ראיתי בו אדם נחמד שמנסה לעזור לנו לגשר על הפערים.... (היום אני חושבת שללא הרב החשוב הזה לא הייתי מגיע לאן שהגעתי היום, תמשיכו לקרוא...). הרב מסר שאלעד אדם דתי ואם אני רוצה להיות איתו עלי גם כן להיות דתיה, לא ייתכן שהוא דתי ואני חילונית, מה הטעם להיות ביחד? האם מערכת יחסים כזו תצליח ? האם אפשרי דתי וחילונית ? עוד הוסיף הרב כי עלי לכבוש כיסוי ראש, עלי להתלבש בצניעות, עלי לשנות את חיי.... האם זה שווה ?יצאתי מביתו של הרב בשוק!!!! היה לי מוזר להיות חלק מהמגזר החרדי...האהבה ביני לבין אלעד התגברה, לא יכולנו להפרד !!! לא יכולנו להנשא!!!! לא יכולנו אפילו להתקרב אחד לשניה... מה הלאה? לאחר 10 חודשים, אלעד ביקש שאצא למספר ימים לסמינר חוזרים בתשובה "ערכים", הוא אמר שזו התקווה היחידה שאולי אחזור בתשובה... שלושה ימים בבית מלון, שיעורי תורה, נשמע נחמד....אני אלך לשם ??? לא!!!!!! בסוף השתכנעתי, הגענו לסמינר, המבטים של האנשים עלינו היו מבטי תדהמה... דוס עם חילונית? הכיצד ?הגעתי לסמינר ערכים בעיר אשקלון... אולי סוף סוף אחזור בתשובה ואוכל להנשא לאלעד... בכיתי כי לא רציתי להישאר לבד... אלעד בכה איתי ושבר את ליבי.... למחרת הכרתי בנות מדהימות!!!!!!! נהנתי מכל רגע !!!!!!!!!! השיעורים היו נפלאיםםםםם!!!! ויום אחד נשברתי ובילתי את זמני בחוף אשקלון!!!! חזרתי הביתה, חילונית!!!!!!!!!!! אחרי שנה שלמה של פרידות, בכי, כאב עצב ושמחה, אהבה גדולה ביום הולדתי 38 יצאנו יחדיו למסעדה שנינו אוהבים אהבה שקשה לתאר.... אהבה עצומה.... אהבה מהעצמות.... אהבת נפש, זוהי היתה מסיבת הפרידה שלנו... החלטנו להיפרד לעולמים, לא יכולנו לגשר... היינו שונים אבל אוהבים... במסעדה ישבנו שנינו עם דמעות בעיניים, המלצר לא הבין מה הזוג המוזר הזה יושב ובוכה... זה היה עצוב. בסוף הערב נפרדנו לשלום והבטחנו אחד לשנייה להיות מאושרים גם שאנחנו לא ביחד.עבר יום, עברו יומיים, עבר שבוע ואני בוכהההההה, עצובה, לא יכולה לעבוד, מרוב עצב כבר פיטרו אותי מהעבודה (אחרי שנים רבות במקום עבודה), הרגשתי שעולמי חרב עלי.... עברו עשרה ימים, של כאב, של בכי, של דיכאון, של אכזבה, של מחשבות, של התייעצויות......עברו עשרה ימים !!!!!!!!!! בלי אלעד...ישבתי מול המחשב ודיברתי עם ידידי הטוב אריאל, הוא ידע שפחדתי להינשא, הוא ידע שאני רוצה, אבל מפחדת, הוא הקליד לי משפט, משפט שלעולם לא אשכח "ליאת תחשבי שאת עומדת מול בריכת שחייה מעבר לגדר, בבריכה כל החברות של שוחות, שוחות ואת מביטה בהם, רוצה כל כך לקפוץ לבריכה אך מפחדת, תקפצי !!!! תקפצי גם כן לבריכה!!!!! ליאת אם לא יהיה לך טוב, את יכולה לצאת מהבריכה!!!"! כך הוא רשם ולפתע נכנס למחשב אלעד ופנה אלי "ליאת את רוצה להיות אשתי?"ליבי דפק בחוזקה !!!!! פי היה יבש !!!!!! לא היה לי אוויר!!!! פניתי ישר לאריאל ואמרתי לו תודה !!! ושהוא החבר הכי טוב בעולם..... (היום לצערי אני ואריאל לא בקשר).עניתי לאלעד - כן .....................אני רוצה להיות אשתך, אבל.... דיברנו על זה לא ?הפגישה היתה אלוהית....ישבנו בבית קפה והעיניים שלנו היו מלאות דמעות של אושר... אלעד אמר לי אני לא מבקש שום דבר חוץ מאשר "תכבדי אותי....." יום למחרת סגרתי "אולם אירועים".יום המחרת בחרתי את שמלת הכלה... שמלה חילונית אגב, אבל צנועה...נישאנו אחרי חודש וחצי, החתונה היתה חתונה חצי חילונית חצי חרדית - היינו ביחד רק בקבלת פנים ואחר כך אני רקדתי עם החילונים והוא רקד עם הדתיים.אנחנו נשואים באושר עצום, אני מתלבשת בצורה צנועה, ללא כיסוי ראש, שומרת שבת, חיה כאישה דתייה לחלוטין... אבל אני אישה חילונית. סיכמנו כי בנינו יחליט באם להיות דתי או חילוני...נולד לנו בן, היום אני בת 39,שאלוהים יברך אתכם!