אפשר את חוות דעתכם ?

happy00

New member
"לא בוכים על חלב שנשפך"

ניסית פעם אחת, אבל שאלת, וקיבלת חיזוקים לכך שצריך להמשיך ולהרדים על הידיים אם זה מה שהתינוק זקוק לו. זה מה שחשוב.
 

רחלי@

New member
לדעתי זה שניסית את השיטה פעם

אחת זה לא נורא. רדי מהרגשות אשמה ואני ממש לא חושבת שהיא כועסת עלייך. תמשיכי להנות איתה ... גם בלילות
 
כמו שכולן אמרו פה היא קטנה מדי

היא זקוקה למגע, גם בתי רצתה כל הזמן ידיים בגיל הזה, היום היא בת 11 וחצי חודשים ומרדימה את עצמה לבד בלילה עם בקבוק מסיימת מניחה אותו לוקחת מוצץ ונרדמת. זו תקופה והיא תעבור. תתעודדי..........
 
לדעתי

כשהיא בוכה, בהחלט להרים אותה. להרגיע ואחרי שהיא רגועה להחזיר למיטה. אם היא נרגעת בלי הרמה זה בסדר, אבל לא צריך "לריב" איתה.
 

mevav1

New member
סליחה אמא יקרה,אבל גם אני לא ממליצה

אפילו ממש לא ממליצה לכם להרגיל אותה לזה כי זה פשוט לא אילוף הקטנה אלא,היא לא סומכת עליכם כי היא יודעת שהיא תבכה וזה לא יעזור כי לא תיגשו אליה ולכן היא נרדמה. האמת שזה כואב לי לשמוע את זה ואני מקווה(מבלי להעביר ביקורת אלא בונה)שלא תעשו זאת יותר. בעלך כנראה לא מבין אבל תראי לו מה כתבנו והוא כבר יבין לבד,אני מקווה. אגב,אני את בתי הקטנה מרדימה על הידיים והיא כבר בת שנתיים וארבעה חודשים וכל אימת שבא לה ולי צומי,אנו מתחבקות ואין לי בעיה להרימה כל היום על הידיים. מפונקת היא לא וגם לא מבקשת ידיים כל היום..ממש לא. לכן,לפי איך שזה אצלי,אני ממליצה לפחות עד כגיל שנה וקצת לחכות עם זה. הרי הם לא יירדמו עלינו עד הצבא. בהצלחה וסליחה אם זה פוגע,זו לא הכוונה אלא להסביר לך את חשיבות העניין שהקטנה שהיא בסה"כ פיצית ועדיין זקוקה לחום הגוף שהוריה עליהם היא סומכת,זקוקה לו.
 

mevav1

New member
יופי פנינה,אני שמחה לקרוא זאת|חיבוק

ודשתדעי לך שאת חס וחלילה לא אמא גרוע או איך שאמרת,את פשוןט לא ידעת שזה לא בריא. העיקר שכעת את יודעת ולמדי להבא לחכות בסבלנות שתגדל ותרדם לבד
 
זה לא הגיל לחינוך נוסח "הלוחשת לתינ

"הלוחשת לתינוקות" שהיא תמשיך ללחוש. אני אתן סעד לתינוק שלי.
 
תיקון, בעצם גם היא כתבה בספרה

שחייבים להרים כשהתינוק בוכה.... דבר נוסף, קניתי ספר לטיפול בתינוקות שנכתב ע"י רופאת ילדים בארץ, והיא גם כותבת מה שכתבו לך חברותייך המלומדות למעלה, כתבה שתינוק צריך לדעת שאתה שם בשבילו, אחרת הוא לא יסמוך עליך, אגב, גם אם היא תרדם - הדין הוא אותו הדין לצערי. חזקי ואמצי, ותפנקי, ותרימי.....
 
דווקא שיטת הלוחשת יותר מתאימה

לגיל הזה אבל צריך בשבילה המון סבלנות. זה אומר לתת לבכות קצת, להרים, להרגיע על הידיים אבל רק להרגעה, לא להירדמות, ולהחזיר למיטה. אפילו 1000 פעמים בלילה הראשון, אח"כ זה אמור לרדת... אני דווקא מחסידי שיטת 5 הדקות, אבל לא בגיל 3 חודשים, מגיל 9 חודשים בערך זה נראה לי יותר מתאים.
 
דעתי האישית שאתם עושים טעות מאוד

חמורה וזה בהחלט פוגע בילדה , זה לא הגיל לחנך, או להקנות הרגלים, הם משתנים בהרגלים שלהם עוד אלפי פעמים ואל תשכחי עד לפני כמה חודשים טובים היא היתה ברחם במקום מוגן וחם ונעים וכייפי ופתאום היא בחוץ, הבכי שלה מביע משהו ואולי לא למדתם לזהות, אולי רעב? אולי כאב בטן? אולי כואב משהו אחר? אולי היא מפחדת? אולי קר לה? אולי חם לה? אולי היא רוצה להיות איתך בטוחה וקרובה וצמודה אליך? זה מה שיתן לה ביטחון שיש מישהו שמקשיב לקולות שלה, לא צריך להגיע לבכי, ויש מישהו שמספק לה את הצרכים שלה וככה היא יכולה להיות בטוחה ומוגנת ובעלת ביטחון עצמי, היו לי את הקטעים הללו עם הבת שלי, והיום היא בת 4 חודשים וזה משתפר בהחלט, ואני תמיד תמיד הרמתי, וחיבקתי וטייילתי, היא נרדמת בהנקה.........או עליי במנשא הפתרון בשבילך הוא מנשא, קחי את העגלה צאי לטייל בערבים עכשיו ובבקרים נעים מאוד וכייף, תתאוורי, צאי מהבית תיפגשי עם חברות. ובעיקר תסבירי לבעלך שהוא טועה שניכם טועים, וזאת לא ביקורת, אני מקווה שלא תעשי זאת יותר. חינוך תתחילי בגיל 9-12 חודשים לא עכשיו היא קטנה מידי היא זקוקה לחום ואהבה.
 

חמפון

New member
נראה שהיא הבינה שזאת טעות

אבל ככל אמא צעירה אין צורך שכולם יכתבו שזו טעות אלא למצוא גם קצת מקום להכיל את הקושי ולהציע דרכים להתמודד - "היא צריכה אותך" זה לא עוזר. לדעתי מלילה אחד לא קרה שום נזק וגם מהלילה הזה לא יחרטו טראומות על אבן הלב אלא לאט לאט תלמדו להכיר אחד את השניה ואולי תהליך השינה עדיף שיהיה אחרי אמבטיה חדר חשוך (בלי טלוויזיה או אור) סיפור או מסאז אוכל כדי שהיא תביחן שזה ריטואל לקראת שינה בהתחלה על הידים ותראטי שלאט לאט היא תאפשר גם אחרת בהצלחה
 
למעלה