אופניים אפריקה צ'ילה וישראלי
פברואר שנת 1990 רוזנה ידידתי הציליאנית ואני מחליטים לברוח מן הקור אל ארצות הים : התיכנון קניה , ואולי גורילות בזאיר , המסלול אמור להיות מסלול מטורף כפי שבדרך כלל הטיולים שלי ,לא בטוח שיתאים לרוזנה . התיכנון לחד והמציאות לחד או בספרדית : el hombre pone y dios impone אחרי טיפוס שלא עולה יפה להר קניה ואחרי יופי של סאפארי עם איזיק הנהג המיתולוגי של בסט קמפינג במסאי מרה טסבו ווסט ( פילים פילים פילים) נקורו נייוושה ועוד . מגיעה האתנחתא במלינדי ומומבסה . ממלינדי אנו מחליטים לשכור אופניים על הבוקר אצל ווילי אותו אחד שיצאנו לשנירקול מטעמו ... או כך לפחות חשבנו . עייפות החומר רוזנה חולה ובחום לוהט של 40 מעלות בצל אנו יוצאים בסביבות 1200 בצהריים ממלינדי לווטמו 23 ק"מ חמושים באופניים סיניות ששוקלות בערך אותו הדבר ...23 ק"ג ... דברים שרואים מכאן לא רואים משם אומר השיר הידוע .. ובשעה 1200 חוזרים הילדים מבית הספר ,בכביש ריק אני מצליח לספור צפיפות של מאה ילדים למטר מרובע ... על חמישה ק"מ אורך אני נשבע שספרתי בין העצים לפחות חמישה מליון ילדים לא יאמן פשוט ... מזל שצמצמו את הילקוטים שלהם למחברת אחת לכל אחד ...אלוהים שומר על יערות הגשם . רוזנה הרוסה , לא ברור לי אם ממספר הילדים או מהחום , היא מסתכלת עלי בעצב ושואלת : איך זה שכל דבר שנראה כל כך יפה הופך בחברתך לסיוט... בחום של 50 מעלות בצל נשארתי ללא תשובה . אחרי ארבע שעות ומשהו שנראים כנצח אנחנו בחוף הים בווטמו , נכנסים ישר למיים . לרוזנה ממש חם והיא מחליטה לותר על כל הבגדים אפילו על בגד הים ... חם ! אין ספק לרכיבת אופניים יש השפעה מענינת על הרוכבים ... אז מסתבר שלא הכל סיוט , לקראת השעה חמש ומשהו אל החוף שהיה רק שלנו מצטרף בחור מקומי וחוזרת סירת תיירים משנרקלים בין האלמוגים . רוזנה ללא בגדים שכבר עשתה את דרכה החוצה נמלטת שוב למים להתחבא . לקראת השעה שש בערב אנו כבר בדרך חזרה , אופניים ? תשכחו מזה העמסנו על גג טנדר טויוטה שמרב מטען נראה בן שלוש קומות . ועם 18 איש נוספים בארגז שמנו את פעמינו הביתה : ואני אומר כן לאופניים באפריקה . מוקדש לאפריקה רוזנה ואופניים באהבה . תודה אריה . נתי
