אפרטהייד.
מהו אפרטהייד? אפרטהייד הוא משהו קצת יותר עמוק ממצב טכני של אפליה. אפרטהייד הוא אידאולוגיה שבה אומרת קבוצת אנשים אחת לאחרות, זכותנו לנהל לכם את החיים, לומר לכם מה טוב בשבילכם ומה לא. איפוא מותר לכם להיות ואיפוא לא. כך ניהלו הלבנים בדרא"פ את חיי הקבוצות האתניות האחרות במדינה. כאן המצב שונה. בעוד שבדרא"פ מדובר על מערכות יחסים בין קבוצות אתניות שונות שמצאו את עצמן באותה המדינה שיצרה האימפריה הבריטית הממוטטת. כאן לא היתה כול שותפות, כאן היו אלו שתי קבוצות לאומיות שזיהו עצמן כנפרדות אחת מהשניה, וביקשו לחיות אחת בנפרד מהשניה. שני הלאומים ידעו דיכוי ואפליה, האחד ע"י גלות ותלות בעמים אחרים, עמים נוצרים ומוסלמים שלא פעם חרצו את דינו למות. והשני תחת אימפריות שונות שלא פעם הזניחו את הארץ לטובת שמירת שלטונם. כלאומים עמדה ועומדת לשניהם הזכות להגדרה עצמית, שהיא הזכות של כול פרט ופרט להיות ריבון לגורלו, עתידו, וחייו. זכות דמוקרטית שווה. אך בעוד הצד היהודי הכיר בזכותו של הצד השני, הערבי/פלסטינאי, לנהל את חייו הוא, ולהיות ריבון על גורלו, החל מועדת פיל, ועד אוסלו וקמפ דיויד 2. סרב הצד השני לעשות אותו דבר כלפי הצד היהודי. כך כשסרב להצעות החלוקה השונות, כך כשניסה ב47 וב 48 לבצע בנו ניקוי אתני. כך כשחיבר את האמנה הפלסטינאית, כך כשדרש את זכות השיבה, פרס על אותו ניקוי אתני שנכשל. כך הבהירו הערבים ליהודים, שזכותם לנהל ליהודים את החיים ולקבוע להם מה מותר ומה אסור, איפוא להיות ואיפוא לא להיות. האפרטהייד הוא בלב ליבה של האידאולוגיה הפלסטינאית.
מהו אפרטהייד? אפרטהייד הוא משהו קצת יותר עמוק ממצב טכני של אפליה. אפרטהייד הוא אידאולוגיה שבה אומרת קבוצת אנשים אחת לאחרות, זכותנו לנהל לכם את החיים, לומר לכם מה טוב בשבילכם ומה לא. איפוא מותר לכם להיות ואיפוא לא. כך ניהלו הלבנים בדרא"פ את חיי הקבוצות האתניות האחרות במדינה. כאן המצב שונה. בעוד שבדרא"פ מדובר על מערכות יחסים בין קבוצות אתניות שונות שמצאו את עצמן באותה המדינה שיצרה האימפריה הבריטית הממוטטת. כאן לא היתה כול שותפות, כאן היו אלו שתי קבוצות לאומיות שזיהו עצמן כנפרדות אחת מהשניה, וביקשו לחיות אחת בנפרד מהשניה. שני הלאומים ידעו דיכוי ואפליה, האחד ע"י גלות ותלות בעמים אחרים, עמים נוצרים ומוסלמים שלא פעם חרצו את דינו למות. והשני תחת אימפריות שונות שלא פעם הזניחו את הארץ לטובת שמירת שלטונם. כלאומים עמדה ועומדת לשניהם הזכות להגדרה עצמית, שהיא הזכות של כול פרט ופרט להיות ריבון לגורלו, עתידו, וחייו. זכות דמוקרטית שווה. אך בעוד הצד היהודי הכיר בזכותו של הצד השני, הערבי/פלסטינאי, לנהל את חייו הוא, ולהיות ריבון על גורלו, החל מועדת פיל, ועד אוסלו וקמפ דיויד 2. סרב הצד השני לעשות אותו דבר כלפי הצד היהודי. כך כשסרב להצעות החלוקה השונות, כך כשניסה ב47 וב 48 לבצע בנו ניקוי אתני. כך כשחיבר את האמנה הפלסטינאית, כך כשדרש את זכות השיבה, פרס על אותו ניקוי אתני שנכשל. כך הבהירו הערבים ליהודים, שזכותם לנהל ליהודים את החיים ולקבוע להם מה מותר ומה אסור, איפוא להיות ואיפוא לא להיות. האפרטהייד הוא בלב ליבה של האידאולוגיה הפלסטינאית.