אפרוח בר מוח.
הספר הראשון שקראתי בחיי היה "אפרוח בר מוח". ספר מצויר עם תמונות צבעוניות גדולות ובו מסופר על הרפתקאותיו של אפרוח קט שאיבד את אימו ואחיו האפרוחים. בחיפושיו אחרי משפחתו עבר האפרוח הרפתקאות מסמרות שיער. הוא נפגש עם החתול, עם הכלב, עם הסוס, ועם תרנגולת אחרת ואפרוחיה, ואפילו נפל על ראשו תות מעץ תות, עד שמצא את אימו ואת אחיו לשמחתי הרבה. והעולם המשיך לחיות כרגיל והאפרוח הגיבור השורד נשאר חקוק אצלי ויישאר, כניראה, עד יום מותי. גם "בעל זבוב", ספר מכונן, מספר על קבוצת ילדים שורדת שיצרה לעצמה חברה מפחידה של מבוגרים. גם הגיבורים הילדים האלה יילוו אותי עד יום מותי. גם הילד הגיבור ההולנדי שסתם באצבעו את החור שבסכר. גם "הלב" של אמיצ'יס והילד האמיץ שמצא את אימו. גם הילדים בתקופת המחתרות בישראל שנשלחו להעביר הודעות ובטח ובטח גם "חסמב"ה". כולם כולם האפרוחים ברי מוח חכמים ואמיצים, שהמבוגרים נורא גאים בהם, עד ש...זה מגיע להורים ישראלים בארץ הקודש. ההורים הישראלים לא מוכנים בשום פנים לקבל את ההנחה שילד יכול להיות גיבור וחכם ואמיץ ורב תושיה. גם כשהוא בצבא ויש לו רישיון להרוג וגם כשהוא בעל בעמיו עם ילדים וגם כשהוא סועד את הוריו בערוב ימיהם וגם כשהוא מופיע כזמר בתכנית טלוויה חביבה "בית ספר למוזיקה" לעולם יהיה הילד ילד ונפשו תמיד תהיה רכה כפלומה של ציפור ותמיד תמיד ההורה הוא כאן להגן עליו. ביחוד עם הוא מופיע ב"בית ספר למוזיקה" תכנית טלוויזיה שלפי דעת המומחים נועדה להשחית נפשותיהם הרכות של ילדים זמרים ונועדה לעשות כסף על גבם החלש. כל מומחי הילדים מתקוממים נגד התכנית. שום עובדות על כוחו של ילד, על גבורת ילדים, ולא רק בספרים, לא יזיזו מדעתו של ההורה הישראלי שילד נשאר ילד עד שהוריו נאספים לאבותיהם. שום עובדות המעידות שפער הידע בין דור המבוגרים לבין דור הילדים הצטמצם לכמעט אפס. שום עובדות לא יזיזו את ההורים מחיבוק הדוב להגן על ילדיהם. ההתקפות על התכנית "בית ספר למוזיקה", הן הוכחה נוספת להיסטריה של העם הישראלי. אין כמו עם היסטרי לכוון אותו לכיוונים היסטריים מזוועים באמת.
הספר הראשון שקראתי בחיי היה "אפרוח בר מוח". ספר מצויר עם תמונות צבעוניות גדולות ובו מסופר על הרפתקאותיו של אפרוח קט שאיבד את אימו ואחיו האפרוחים. בחיפושיו אחרי משפחתו עבר האפרוח הרפתקאות מסמרות שיער. הוא נפגש עם החתול, עם הכלב, עם הסוס, ועם תרנגולת אחרת ואפרוחיה, ואפילו נפל על ראשו תות מעץ תות, עד שמצא את אימו ואת אחיו לשמחתי הרבה. והעולם המשיך לחיות כרגיל והאפרוח הגיבור השורד נשאר חקוק אצלי ויישאר, כניראה, עד יום מותי. גם "בעל זבוב", ספר מכונן, מספר על קבוצת ילדים שורדת שיצרה לעצמה חברה מפחידה של מבוגרים. גם הגיבורים הילדים האלה יילוו אותי עד יום מותי. גם הילד הגיבור ההולנדי שסתם באצבעו את החור שבסכר. גם "הלב" של אמיצ'יס והילד האמיץ שמצא את אימו. גם הילדים בתקופת המחתרות בישראל שנשלחו להעביר הודעות ובטח ובטח גם "חסמב"ה". כולם כולם האפרוחים ברי מוח חכמים ואמיצים, שהמבוגרים נורא גאים בהם, עד ש...זה מגיע להורים ישראלים בארץ הקודש. ההורים הישראלים לא מוכנים בשום פנים לקבל את ההנחה שילד יכול להיות גיבור וחכם ואמיץ ורב תושיה. גם כשהוא בצבא ויש לו רישיון להרוג וגם כשהוא בעל בעמיו עם ילדים וגם כשהוא סועד את הוריו בערוב ימיהם וגם כשהוא מופיע כזמר בתכנית טלוויה חביבה "בית ספר למוזיקה" לעולם יהיה הילד ילד ונפשו תמיד תהיה רכה כפלומה של ציפור ותמיד תמיד ההורה הוא כאן להגן עליו. ביחוד עם הוא מופיע ב"בית ספר למוזיקה" תכנית טלוויזיה שלפי דעת המומחים נועדה להשחית נפשותיהם הרכות של ילדים זמרים ונועדה לעשות כסף על גבם החלש. כל מומחי הילדים מתקוממים נגד התכנית. שום עובדות על כוחו של ילד, על גבורת ילדים, ולא רק בספרים, לא יזיזו מדעתו של ההורה הישראלי שילד נשאר ילד עד שהוריו נאספים לאבותיהם. שום עובדות המעידות שפער הידע בין דור המבוגרים לבין דור הילדים הצטמצם לכמעט אפס. שום עובדות לא יזיזו את ההורים מחיבוק הדוב להגן על ילדיהם. ההתקפות על התכנית "בית ספר למוזיקה", הן הוכחה נוספת להיסטריה של העם הישראלי. אין כמו עם היסטרי לכוון אותו לכיוונים היסטריים מזוועים באמת.