אפליה בעבודה

[צופיה ד]

אפליה בעבודה

שלום לכולם! אני עובדת עם ילדים מזה כ-15 שנה ומאוד מוערכת על ידי הצוות,הנהלה, וההורים. לפני כ-5 שנים ניתנה הנחיה ע"י המפקחת בשיתוף עם ההנהלה לא להשאיר אותי לבד עם התלמידים. לפני כשנה וחצי התחלפה ההנהלה וההנחיה נהיתה יותר קיצונית, מה שמקשה על התפקוד היום-יומי בעבודה. עלי לציין שאני מאוזנת מהתקפים ולא קרה ולו פעם אחת במשך כל שנות עבודתי שחטפתי התקף בזמן העבודה.(ברשותי מסמכים רפואיים שיאשרו את דברי). אנא מכם עזרו לי... למי עלי לפנות בקשר לאפליה בעבודה על רקע "אפילפסיה-מאוזנת". בתודה מראש צופיה

 

[רפול אלצק]

נסי הסתדרות העובדים אבל... ספק

 

[אבא של אפי]

הי

אני מבין שיש לך קביעות. יכול להיות שהם רוצים להתיש אותך כדי שתתפטרי. אל תעשי להם את הטובה הזו, תהיה חזקה, אם הם רוצים להעסיק שני אנשים כאשר אפשר אחד בעיה שלהם. תשאלי בפורום בתפוז "דיני עבודה ופנסיה ", בטח יש פורומים נוספים. בקשי הנחיות. צריך לברר במה הם פועלים בניגוד לחוק. סתם זורק: קחי מיכתב מהרופא שלך שבו הוא מצין שאת מאוזנת, וסיכוי להתקף אפסי, פחות מהתקף לב. תוסיפי מיכתב שלך. תגישי למעסיק. תבקשי מהם לשלוח אותך לרופא תעסוקתי. כדי שהם יקבלו הנחיה. צריך ללכת ליעוץ לעו"ד לדיני עבודה, ויש בחינם כמו שנאמר בהסתדרות. יש לבטח עמותות נוספות. אם את במישרד החינוך , אפשר לפנות להסתדרות המורים. לבסוף יש תקשורת.

 

[ruthty]

אבא של אפי בוקר טוב לך

לפי דעתי לא כדי שתפנה לרופא תעסוקתי היות והיא עובדת עם ילדים אחד הדברים שהוא יאמר לה זה להחליף מקצוע אבל טולי האגודה יכולה לעזור יום טוב

 

[אבא של אפי]

הי

את אי"ל שכחתי. על רופא תעסוקתי, אין לי ניסיון, וכדאי לברר.

 

[ruthty]

צופיה ד בוקר טוב ושבוע טוב../images/Emo13.gif

צופיה קראתי את מה שכתבת והמטערתי מאוד במשך חיי נתקלתי בהרבה אטימות אני מקווה שאת לא תותרי ותלחמי כמו ארי מאחלת לך הצלחה מכל הלב לא להתיאש אולי תנסי להתיעץ באגודה מקווה שתקלי תשובות חיוביות

 

[אייטולה מלך הגבעות]

לצופיה היקרה../images/Emo140.gif

אני יכול להמליץ לך לפנות לנציבות המתמחה בשיוון הזדמנויות "אסור להפלות אדם בשל מצבו הרפואי כאשר הוא כשיר ומסוגל לבצע את המטלות הכרוכות בתפקידו"- יש בהחלט מקום להתערבות תקשורתית אבל בזהירות רבה אסור בכל אופן שתפוטרי מעבודתך את בהחלט ראויה לעבוד שאלה האם מדובר בגוף פרטי או ממשלתי- עמותה? אם זה פרטי אנו קצת בבעיה

 

[דינה רשף]

../images/Emo140.gifצופיה ברוכה הבאה

כל הרעיונות שקיבלת טובים מאוד,נראה על פניו שכדאי שתפני להסתדרות העובדים כצעד ראשון,למיטב הבנתי לא משנה אם את עובדת במקום פרטי או ציבורי-עזות המצח של המעסיקים שלך מדהימה. אני מאוד אודה לך אם תחזרי לדווח כאן בפורום איך התפתחו העניינים, ערב נעים, דינה.

 

[tropical888]

צופיה שלום

אינני יודעת מה כל המשרדים הגדולים יכולים לעזור כי אף פעם לא יצא לי לפנות אליהם. אבל למה שלא תנסי את באופן אישי לדבר שיחת 4 עינים עם ההנהלה החדשה? תסבירי להם במפורש שלא קרה לך שום התקף במשך כל שנות עבודתך במקום ושאם מאוזנת עם כדורים. את יכולה לתת להם דוגמא (כמו שנותנים לילדים קטנים) שכמו שהם מרכיבים משקפיים ורואים טוב וברור אז את עם כדורים מרגישה טוב ואין לך התקפים שנים. בנוסף, עם איזה גילאים את עובדת? כי אם זה ילדים שעברו את גיל 10 את יכולה להסביר שהילדים לא קטנים ובמידה וכן יהיה לך התקף זה לא משהו מדבק או משהו שמתים ממנו אם רואים את זה! אני חושבת שאת יכולה לדבר עם ההנהלה החדשה ולשאול אותה/ם אם זה כל כך מפחיד אותם שזה יקרה? הכוונה שלי לדחוף אותם ממש לפינה עד כדי בושה ולשאול מה בדיוק הם רוצים? האם הם מחכים שאת תשברי ותתפטרי???? כמובן שאת לא תתני לזה לקרות. את יכולה לשאול אותם אם יש איזה הורה שהתעורר ופתח את הפה שלו?? תשאלי בלי לחשוש בכלל, ושאת תצאי מזה המנצחת. בהצלחה!!!

 

[שרון אמא של]

להדגיש שאת מאוזנת

צופיה שלום, אני ממליצה לך בחום להזמין נציג מאגודת אי"ל. הם יודעים להסביר מצויין. אני לא מסכימה עם טרופיקל לגבי הרעיון להגיד שאם הילדים יראו התקף זה לא סוף העולם. אני יכולה להגיד שכאמא לתינוקת, שני ההתקפים היחידים שראיתי של מבוגרים נראו לי מאד מפחידים, ואני יכולה להבין למה אנשים נבהלים מהמחשבה שזה יקרה ליד ילדים. לכן, צריך להדגיש שעם תרופות את כמו כל אדם. זה כמו שבן אדם עם בעיות קשב וריכוז, מתפקד רגיל לחלוטין באמצעות גלולת הפלא, רטלין. כיום, כמובן, לאחר שהכרתי את הנושא מקרוב, גם לא נראה לי סוף העולם אם אדם בוגר מקבל התקף, ואני חושבת שהייתי יודעת להגיב נכון. אל תעלבו, זה פידבק מ"הצד השני". לכם זה נראה כל כך טבעי וברור שזה לא סוף העולם, אבל מתברר שרוב האנשים עדיין מאד מפחדים מאפילפסיה. אני דיווחתי לגננת של השנה הבאה על האפילפסיה של הבת שלי ואני מצטערת על כך. התגובה הייתה בהלה, ותקווה שאשנה את דעתי! צופיה, בהצלחה ואל תוותרי, שרון