עדיף המכשיר עם השעון
אני מעתיקה לך את תשובתה של יהודית שריג, ה"כוהנת הגדולה" בנושא רצפת האגן. "לדעתי מסג´ פרינאלי אינו מחליף את האפי-נו מאחר והוא אינו מלמד אותך להרפות שרירים בלידה...במקרה הטוב הוא מגמיש את הפרינאום (וגם על זה יש לי השגות...מה גם שאצלך זה לא ממש עזר לך בלידה הקודמת!!!). הדרכה לשימוש באפי-נו אני מעתיקה לך מתשובה קודמת: ----------------------------------------------------------- תרגול נכון עם האפי-נו מתחיל ברכישת המכשיר עם השעון ולא בלעדיו!!! הסיבה לכך הנה שכאשר יש למכשיר שעון ניתן להשתמש בו עבור שתי פונקציות חשובות: הראשונה – כביופידבק, קרי: מנפחים את שרוול האויר המוחדר לנרתיק (חצי בפנים וחצי בחוץ) מעט מאוד – וכל פעם שהמשתמשת בו תכווץ את רצפת האגן היא תראה על השעון כמה כוח היא מפעילה + וכמה זמן היא מצליחה להחזיק את הכיווץ מבלי להתעייף. באופן נורמלי, אם הכל תקין, היא צריכה להיות מסוגלת להחזיק כיווץ (מבלי לעצור אויר) במשך 10 שניות / ולאחר 10 שניות מנוחה לבצע שוב את התרגיל – במשך לפחות חמש דקות, 2-3 פעמים ביום (עם או בלי המכשיר). תרגול עם המכשיר נותן גם אינפורמציה על יכולת ההרפיה בזמן המנוחה, מידע חשוב מאוד עבור אישה האמורה לדעת להרפות במהלך הלידה!!! בנוסף, אם היא תבצע את התרגול לא נכון (קרי: תדחוף החוצה במקום לסגור ולמשוך פנימה) השרוול הנ"ל יפלט החוצה!!! תרגול כזה מאפשר לאישה לפתח מודעת לשרירי רצפת האגן שלה (הן לתחושת הכיווץ והן לתחושת ההרפיה הנכונים) ולכן הוא חשוב כבר מהשבוע ה- 16 להריון (= תחילת הטרימסטר השני, כאשר הרלקסין = הורמון ההריון המעניק גמישות יתר לגידים והרצועות, מתחיל לעלות בדם של ההריונית ובכך מאפשר גם את התחלת רפיון רצפת האגן). כיום אנו יודעים שתהליכי צניחת האברים ודליפות השתן מתחילים כבר בהריון ולא רק בעקבות הלידה!!! מאליו מובן שמומלץ יהיה להמשיך באותו תרגול גם לאחר הלידה (= כאשר הדימום חלף). השניה – משבוע 36 ניתן להשתמש באפי- נו לצורך הגמשת רצפת האגן. הכיצד? מומלץ לבצע זאת בשכיבה על הצד, ברכיים כפופות (כך שמשקל הרגל העליונה מחזיק את הבלון שלא יפלט החוצה ולא השרירים של המתאמנת), יד אחת אוחזת בשעון מול עיני המתאמנת ויד שניה מנפחת את הבלון עד רגע לפני שזה כואב (זהירות! כאב יגרום לכיווץ הגנתי של שרירי רצפת האגן!). כעת, במשך כ-3דק´, המתאמנת מנסה להרפות את שרירי רצפת האגן (= דבר שיתבטא בהורדת הלחץ שמפעילים השרירים על הבלון, קרי: המחוג של שעון המדידה ירד בסיפרה או שתיים). בצורה זו לומדת המתאמנת להרפות למרות תחושת לחץ בנרתיק (דבר שישרת אותה בשלב השני של הלידה). כאשר חלפו 3 דקות יש לנסות ולנפח עוד קצת - ולחזור על כל תהליך ההרפיה במשך 3 דק´ שוב (שימי לב - מבלי לשחרר את האויר מהבלון) = סה"כ 3 פעמים (קר: משך השהיה עם הבלון המנופח בפנים = 9דק´). בשלב האחרון, מבלי להוציא את האויר מהבלון, היד שאחזה קודם בחלק המנפח של הבלון עוברת להחזיק את הבלון עצמו, הרגל העליונה מורמת ומועברת לצד השני (= נוצר פיסוק רחב) וכעת המתאמנת נותנת לבלון לצאת בהדרגה מנרתיקה (היד האוחזת בבלון מונעת ממנו להפלט במהירות החוצה) – ובמשך כל אותו התהליך עיני המתאמנת מקובעות על שעון המכשיר והיא מנסה לשמור על ההרפיה שהשיגה. למעשה בצורה זו היא לומדת לשמור על ההרפיה של שרירי רצפת האגן למרות שמשהו גדול ולא נעים נפלט החוצה מנרתיקה. שימי-לב....האימון נפרש בארבע רמות: פיתוח מודעות + חיזוק שרירי רצפת האגן, לימוד הרפית שרירי רצפת האגן - ללא מתיחה של רקמות מבוא הנרתיק, לימוד הרפית השרירים למרות מתיחה סטאטית של רקמות מבוא הנרתיק, לימוד הרפית השרירים למרות מתיחה של רקמות מבוא הנרתיק + תנועת גוף זר דרכו."