מקופלת מקופלת
New member
אפי יקרה
זו הפעם הראשונה שאני כותבת בפורום שלך, וטפו באב זו סיבה חגיגית דיה למסיבה. קראתי הודעות של אנשים אחרים פה, ומסתבר שאני בהחלט לא היחידה שמסובכת בעניין בלתי-אפשרי (אני קוראת לזה "עניין" כי המילים רומן/אהבה לא מתאימות וגם קצת מפחידות). לפני כחמש שנים נתקלתי דרך האינטרנט באיש אחד שצעיר ממני בכחמש שנים (אני נושקת לארבעים כעת, נשואה+2, כלב ומשכתנא). התפתחה בינינו ידידות שכללה גם את בן-זוגי, ושנינו חיבבנו מאד את הבחור. ההוא ואני היינו קרובים מאד ובילינו ביחד זמן ניכר, בידיעה שאין מצב לשום דבר חוץ מאשר ידידות גרידא. הכל היה הגיוני ומקסים, אבל דיפ דאון אינסייד היה מתח בלתי ניתן להכחשה. ויום אחד המתח הזה יצא החוצה. היה סקס מקסים, והוא נהג ברגישות ובדיסקרטיות המתבקשת. כל העסק נמשך און אנד אוף כבר כחמש שנים, כאמור, כאשר המפגשים הפיזיים כבר לא תכופים כל כך כמו בהתחלה (כנראה גם בסטוצים השיגרה נוגסת בכל פה). את עניין הבגידה (שלי בבן-זוגי ושלו בידידות עם בן-זוגי) הדחקנו מזמן, ונראה על פניו שכל העסק בנמצא בסימן דעיכה. אז איפה הבעיה, את שואלת? - בכך שאני מתקשה להפסיק לחשוב עליו. הוא עדיין מככב לי בפנטזיות, ומכיוון שרמת הסקס בבית די מדכאת - אני שוקלת לבדוק אופציות אקס-טריטוריאליות אחרות. זה לא טוב לקשר הזוגי, ולא טוב לי כאדם לחיות בהכחשות, כך שברור שמדובר בצעד מוטעה מכל המבחינות. אז מה עושים? איך חיים בכל זאת במצב כזה? תודה, ...עד הפירור האחרון
זו הפעם הראשונה שאני כותבת בפורום שלך, וטפו באב זו סיבה חגיגית דיה למסיבה. קראתי הודעות של אנשים אחרים פה, ומסתבר שאני בהחלט לא היחידה שמסובכת בעניין בלתי-אפשרי (אני קוראת לזה "עניין" כי המילים רומן/אהבה לא מתאימות וגם קצת מפחידות). לפני כחמש שנים נתקלתי דרך האינטרנט באיש אחד שצעיר ממני בכחמש שנים (אני נושקת לארבעים כעת, נשואה+2, כלב ומשכתנא). התפתחה בינינו ידידות שכללה גם את בן-זוגי, ושנינו חיבבנו מאד את הבחור. ההוא ואני היינו קרובים מאד ובילינו ביחד זמן ניכר, בידיעה שאין מצב לשום דבר חוץ מאשר ידידות גרידא. הכל היה הגיוני ומקסים, אבל דיפ דאון אינסייד היה מתח בלתי ניתן להכחשה. ויום אחד המתח הזה יצא החוצה. היה סקס מקסים, והוא נהג ברגישות ובדיסקרטיות המתבקשת. כל העסק נמשך און אנד אוף כבר כחמש שנים, כאמור, כאשר המפגשים הפיזיים כבר לא תכופים כל כך כמו בהתחלה (כנראה גם בסטוצים השיגרה נוגסת בכל פה). את עניין הבגידה (שלי בבן-זוגי ושלו בידידות עם בן-זוגי) הדחקנו מזמן, ונראה על פניו שכל העסק בנמצא בסימן דעיכה. אז איפה הבעיה, את שואלת? - בכך שאני מתקשה להפסיק לחשוב עליו. הוא עדיין מככב לי בפנטזיות, ומכיוון שרמת הסקס בבית די מדכאת - אני שוקלת לבדוק אופציות אקס-טריטוריאליות אחרות. זה לא טוב לקשר הזוגי, ולא טוב לי כאדם לחיות בהכחשות, כך שברור שמדובר בצעד מוטעה מכל המבחינות. אז מה עושים? איך חיים בכל זאת במצב כזה? תודה, ...עד הפירור האחרון