אפי יקרה

[ל יב י]

אפי יקרה../images/Emo29.gif

למה בלילה מתעוררים כל השדים ולא נותנים לי לישון? אני מתכוונת לשדים שחיים בי, המחשבות המטרידות המציאות הקשה הדאגות ומה עושים? איך מבריחים את הפחדים איך מגרשים את הדאגות?

 

[אפי היקרה]

קודם כל תגידי תודה שזה רק בלילה

וברצינות: היות ונדמה לי שאנוכי היחידה שעדיין ערה בשעות האלה, הייתי שמחה אם היית מפרטת מה בדיוק מדאיג אותך -אולי כך נוכל להלחם בעיה-בעיה. ובלי קשר - ברור לך שהבעיות מטרידות בעיקר בלילה, כי בשלב הזה אינך בעבודה/בלימודים או בשאר עיסוקייך שמונעים ממך את הפנאי לשבת לחשוב לעומק.

 

[דן צ]

למי אין דאגות בימינו??

ל 98% אחוז מבני האנוש בכדור הארץ ישנם מחשבות דאגה בחייהם , כגון כלכלה, ביטחון , שלום, רומנטיות וכו´ זה דבר נפוץ ורגיל כך שתוכלי להביט על זה בצורה כזאת שאת לא לבד ורק בגלל זה את נחשבת נורמלית , אז תגידי לי " צרת רבים נחמת טיפשים" ואני אענה לך " צרת רבים חצי נחמה". אני לא אגיד לך לספור כבשים או ויברטורים [ כן, ישנן כאלו] אבל לכל דבר יש את הזמן שלו, יש זמן למחשבות דאגה ויש זמן לאכול וזמן לישון . בקיצור, מה אני רוצה להגיד לך? אל תקחי כל דבר קשה בחיים תזרמי עם החיים ותני לעצמך את הכוח להתגבר.

 

[אפי היקרה]

ליבי כנראה נרדמה בסוף

כי היא לא חזרה לעדכן - להלן אני מוותרת על הדאגות והחרדות הספציפיים, ועוברת ישר לתשובתי הצנועה. בואי נגיד ככה: אם מדובר כעת בתקופה סוערת עבורך, של שינויים שחלו, של דברים שקרו שהעלו חששות ופחדים ישנים, אם את עומדת בפני משהו חדש - החששות והפחדים הם טבעיים, בלילה, בבוקר, בין ערביים ובין השמשות. רובנו מוטרדים בתקופה זו אחרת מדברים שונים, ולפני השינה זהו אחד הזמנים הטובים ביותר שבו אנו מרשים לעצמנו להרהר בהם, להזדעזע וללכת לישון. אם מדובר כבר בתקופה ארוכה של חששות ופחדים, שמלווים גם בלילות ללא שינה, בתקופה שאיכות חייך נפגעת משמעותית מהשדים האלה, הייתי ממליצה ללכת לאיש מקצוע שיידע לפתוח את הפלונטר וללקט בעיה בעיה ולהתמודד איתה. משום שלא פירטת במה מדובר, קשה לנו בעצם לומר אם השדים האלה טבעיים, נפוצים ו/או נורמליים, או שמדובר בחרדה אמיתית שמצריכה טיפול קצת יותר פרטני ופחות שטחי משלנו. או כמו שאמר דנץ: אם מדובר בעיות שלרובנו יש/היו או יהיו, טבעי שזה יטריד אותך, כמובן ברמה מסוימת ולא מעבר לזה.

 

[ל יב י]

תודה אפי, באמת נרדמתי בסוף

אבל אם הלילה גם יהיה לי קשה להירדם, מקוה שתהיי פה איתי, ונוכל לדסקס את הנושא שוב ושוב ושוב ושוב. כן, מדובר בתקופה לחוצה עבורי מבחינה נפשית ולכן קשה לי להירדם, וגם בעיות של כולם לא חסר, אבל מענין, בשעות הבוקר אני ישנה בכיף, ושום דבר לא מטריד אותי.

 

[nutmeg]

כי בבוקר...

כאילו יש מישהו אחר ער ששומר על העולם שימשיך להסתובב ואת יכולה לנוח... אצלי - כשאני נורא מוטרדת אני דווקא ישנה יותר. מין בריחה כזו. לא סתם ישנה אלא מאבדת הכרה!! ברגע שאני שמה את הישבן איפה שהוא - הראש מיד נרדם! אני יכולה להרדם באמצע משפט שאני אומרת (שלא לדבר על משפט שמישהו אחר אומר). לא יודעת מה עדיף.

 

[אפי היקרה]

ליבי, שאלה:

אני עד עכשיו איני משוכנעת שכתבת את ההודעה כדי שנעזור לך, או כדי לפרוק משהו מהלב... שתי האופציות מקובלות עליי, השאלה היא אם באמת משהו מפריע לך, לשם מה אנחנו פה? או בקיצור, לא באתי על סיפוקי מהעניין, ואשמח אם תפרטי יותר, מובטח לך שזה יישאר בינינו (ובין שאר חברי הפורום, גולשי תפוז למיניהם, ושאר המציצנים). אני אף משוכנעת שמה שאת עוברת, עברו ועוברים ויעברו שאר החברים, ואם זרקת שאלה והתחפפת, איך נדע אם באמת יכולנו לעזור או שמרחנו תשובות לא קשורות לעניין ?

 

[ל יב י]

אפי , באמת שאני לא יכולה

לספר כאן את סיפור חיי. אבל מדובר בסיפור מאד עצוב טרגדיה אמיתית. ועכשיו, בתקופת טרום חגים הבעיה מתעצמת. נכון שרציתי לפרוק את אשר על ליבי וגם לקבל ממך עצה חכמה ומצחיקה האמת... לפעמים בא לי להמציא שאלות רק כדי לקרוא את תשובותייך השנונות אבל זו בעיה אמיתית, נדודי השינה שלי. בכל אופן תודה, לך ולכל מי שמנסה לעזור.

 

[אפי היקרה]

זכותך המלאה שלא לפרט

ואם זאת באמת בעיה אמיתית, אני בהחלט מייעצת ללכת לפתור את זה אצל דוד שלמד כמה שנים פסיכולוגיה, שיוכל, בעזרת הדוקטורט שלו, לפטור אותך, או לפחות להקל על הבעיה. זה לא יכול להזיק, להיפך. ובעניין האתגור התשובתי, חשדתי שבכך מדובר, לפיכך לא נפלתי בפח (הפעם)...

 

[ל יב י]

תודה אפי, ולילה טוב

ולא , לא המצאתי את זה. אם הייתי ממציאה בעיה, זה היה משהו משעשע ולא עצוב. כזאת אני, אוהבת להשתעשע והחיים מצידם מספקים לי את שלהם. אז לילה טוב ולהשתמע כאן בקרוב

 

[אפי היקרה]

לא התכוונתי לכך ש"המצאת"בעיה

התכוונתי לבעיה אמיתית, as in בעיה שמאוד מטרידה, בעיה משמעותית, להבדיל מבעיה קלילה.

 

[CluBeRiT]

היי ליבי

קראתי את ההודעה שלך, ומשום מה החלטתי שאני חייבת לרשום לך. אולי כי למרות גילי.. קרה לי המצב שבאתי להרדם, לברוח לעולם החלומות, ו... וכל כך הרבה פחדים אילצו אותי קודם לחשוב עליהם, ועד שנרדמתי כבר הייתי צריכה לקום, במשך היום לא הייתי מרוכזת בדבר, ולבסוף.. אפשר לומר שהיה נשבר לי. אין דרך לברוח מפחד או מדאגה. זה רק מאחר את מועד הפתירה שלה. וזה מוביל אותי לעניין ש... אחרי הכל, התשובה שברורה לך ולי, היא להתמודד עם זה, כשזה יגיע, ואם זה כבר הגיע, להתמודד. לעמוד מול הבעיה, וגם אם קשה, להתמודד איתה. אחרת היא בחיים לא תפתר. כמה בנאלית וברורה שתהיה התשובה שלי. זה הפתרון. בדרך הקשה.