אפי היקרה...

[ילדה בלבן]

אפי היקרה...

יש לי בעייה קיומית...

יש לי עבודה טובה, אני מאוד נהנית בה, אוהבת את האנשים, משכורת סבירה... אני מקבלת המון הצעות לעבודת פרילאנס, ועד עכשיו תמיד דחיתי אותם. לאחרונה קיבלתי עוד הצעה, שנשמעת מאוד מעניינת... התחלנו לדבר, הגענו לשלב הצעת המחיר, ופשוט לא ידעתי מה לומר... כלומר... להתחיל להתמקח על מחירים עם אנשים... זה פשוט לא אני

אולי מתאים לי פשוט להיות שכירה, בורג קטן במערכת כל ימי חיי

מצד אחד זו התחלה מצויינת לקריירה עצמאית, מצד שני, אני לא יודעת להגיד "לא", ולעמוד על שלי... מצד שלישי, אני פתאום חוטפת רגליים קרות על שלא אעמוד בלוח הזמנים, ועכשיו אין בוס וחברה מאחוריי מצד רביעי, רגשות האשמה על עבודה מהצד, בלי שהבוס (המקסים

) שלי ידע... שונאת לשקר

מצד חמישי, אחרי יום עבודה במשרד, להמשיך לעבוד גם בבית? מצד שישי - מדובר על הרבה כסף מצד שביעי... נגמרו לי הצדדים

צריכה עזרה להחליט

(ואם מחליטים שאני לא עושה את זה, אז אני אצטרך עזרה באיך להודיע להם את זה

)

 

[tali_le]

המממ...

כמעט קפצתי וצעקתי - בטח שתלכי על זה, אין םה כמעט צדדים שליליים... אבל אז החטפתי לעצמי סטירה: "טלי תרגעי, לא כולם מטורפים וחולי-עבודה כמוך" אז התשובה תהייה קצת יותר שקולה מצד אחד - אם תעשי את זה, יש סיכוי לא רע שהכול ילך מצויין, תרוויחי הרבה כסף, ותפתחי פתח למעבר לעצמאיות... מצד שני - האם את חושבת שהמעבר לעבודה עצמאית מתאים לך כרגע? האם את בכלל מעוניינת בלהוסיף לעצמך עוד עבודה כרגע? האם את חושבת שתצליחי להמשיך ולהנות בעבודה גם עם השקר הזה (כי הרי העבודה היא העבודה הראשית המפרנסת אותך, לפחות לזמן בקרוב) אני מניחה שעל רוב התשובות האלה רק את יכולה לענות אח"כ התשובה תבוא מעצמה ואם היא לא - אנחנו פה טלי אגב - עניינת אותי - באיזה תחום את עוסקת?

 

[ילדה בלבן]

עדיין לא מדובר על "מעבר" ../images/Emo13.gif

אלא רק פרוייקט קטן, של כמה שבועות, מהצד

הבעייה הרצינית שלי היא ללמוד לעמוד על שלי מול אנשים... אולי זה דווקא יהיה שיעור טוב

ו... "תכנות אפליקציות אינטרנט"... זה התחום

 

[שירה דיווידסון]

ובכן ילדה, שאלות לי אלייך-

קודם כל, אני בטוחה שתתנחמי לשמוע שאת אינה היחידה הנקלעת למילכוד עצמאי -שכיר. שכן לכל אחת מהאפשרויות הללו יתרונות וחסרונות ללא סוף. אז קודם כל, תנשמי עמוק. עכשיו, תחשבי. כמה זמן עלייך להשקיע בעבודת הפרילאנס הזו? יחד עם זה, בכמה כסף מדובר? האם הכסף יחסית לשעות העבודה הוגן? האם את מעוניינת לעבוד שעות נוספות? אם אחרי שקילת העניין הזה, את מחליטה שאת אכן מעוניינת בהזדמנות לעבוד עוד שעות בשביל עוד כסף (לפי מה שאמרת, מדובר בהרבה כסף) עכשיו זה הזמן לעשות סקר שוק. כמה משלמים על עבודות מסוג זה במקצועך? לאחר שתבדקי, החליטי שכר שאת חושבת שמגיע לך. בו בעת, החליטי על שכר שמתחתיו לא תסכימי לעבוד. כך, בזמן המשא ומתן, תדעי מהם הגבולות שלך ולא תתפתי להסכים בלהט הרגע להצעה שלא מתאימה לך. בקשי שכר גבוה במקצת מזה שאת רוצה, על מנת להשאיר פתח להתמקחות. את אמרת שהנך מתלבטת האם עבודה בפרילאנס מתאימה לך. אני בטוחה שאין צורך לפרט עבורך את היתרונות הרבים של עבודה כעצמאית- כסף טוב, את הבוס של עצמך, את לא צריכה לתת לאף אחד דין וחשבון, את מקבלת את מלוא הקרדיט על עבודתך, את קובעת את שעות העבודה... אך אני מניחה שלא צריך לפרט עבורך את החסרונות של פרילאנס. היתרונות לצד החסרונות הם שמביאים אותך (ורבים אחרים) לדילמה. אם כך, מהי הזדמנות טובה יותר לבדוק "האם זה בשבילך" מאשר עבודה קטנה כעצמאית בשעות אחר הצהריים? אולי תגלי, שאת אינך בנויה להיות ברשות עצמך, שזה מלחיץ אותך, ושאין לך את המשמעת העצמית הדרושה לכך. כך תוכלי להמשיך לעבוד כשכירה, בלי תסכולים ותוך הבנה מלאה שזוהי באמת האופציה הטובה ביותר בשבילך. ואולי תגלי, שאת מוקסמת מהעניין? שזה בדיוק בשבילך? ואני אומר לך עוד משהו- קשה לבסס עסק כשאת באמת זקוקה לכסף, שכן אז את עלולה להתפתות לעשות פשרות שבעתיד תתחרטי עליהן. אם את מתלבטת האם לקבל את העבודה, כנראה שאת לא ממש צריכה אותה. אז למה לא לנסות בעצם? קחי את זה בקלות, תוךף הכרה שאם זה לא מסתדר, לא נורא, לא קרה כלום. יהיו עוד הצעות, והרי "במילא לא כל כך רצית". לשקר לבוס? תזמיני אותו לארוחת צהרים, אני בטוחה שזה ישקיט את המצפון

שיהיה בהצלחה!

 

[ילדה בלבן]

הבוס שלי ישמח לארוחת צהריים ../images/Emo8.gif

אז ככה... יש לי הערכת זמן, ואני גם יודעת מה המחיר שאני צריכה לדרוש... הבעייה היא לדרוש אותו, כלומר, לעמוד מול אדם ולהתמקח על המחיר... כשבדר"כ אני זו שמוותרת ראשונה כי עצם הויכוח עושה לי רע על הנשמה

וכן, אני בהחלט לא זקוקה נואשות לעבודה הזו, אבל אני גם רוצה לנסות את עצמי. אין לי שום ספקות לגבי הרמה המקצועית שלי, לכן עניין הפחד מעבודה "בלי גב" הוא רק משבר חולף...

רק שלא נראה לי כ"כ הוגן לעשות את הנסיונות האלו שלי עם גבם של אנשים אחרים...

כלומר... "שאם זה לא מסתדר, לא נורא, לא קרה כלום" זה לא נכון כ"כ... ביזבזתי את זמנו של אדם שסמך עליי... טוף... אני אחשוב עוד טיפה, ונראה לי שאני אלך על זה (ואזמין את הבוס לצהריים

) המון תודה

 

[ענקית]

ילדה אני מאוד יכולה להבין אותך

גם אני לפעמים כזאת: מאוד מבינה את הצד האחר ואף פעם לא מבינה את הצד שלי. תמיד הרחמים שלי עליהם יותר גדולים מהרחמים שלי על עצמי ואני לא באמת מאמינה שאני שווה את המחיר שאני מבקשת. עצתי? בלי סנטימנטים! תזכרי שכל מי שעומד מולך ומתמקח למעשה מוחק את הזכות שלך לקבל מה שמגיע לך. אם את חושבת שאת ראוייה ומאמינה במה שיש לך להציע. אל תתני לאף אחד להקטין ולהנמיך אותך ותזכרי שעצם זה שהם מתמקחים איתך אומר שגם להם אין שום סנטימנטים אליך או לקשיים שלך - אז למה שלך יהיו? עסקים הם עסקים, ומהנסיון שלי - כמה שתותרי על המקום שלך ועל מה שמגיע לך ככה יקחו ממך יותר. ומן הצד השני: ככל שתדעי לדרוש את המגיע לך ולא למחול על כבודך - יכבדו אותך יותר. ופן נוסף לכל העסק הזה: אם, נניח, היית גבר - גם היו לך כל ההיסוסים וההתלבטויות האלה? תחשבי על זה.

 

[ילדה בלבן]

../images/Emo6.gif אני אנסה לזכור את זה...

למרות שכשאני צריכה לעמוד על זכויותי, אני נעשית כזו

.

קטנה

פשוט שונאת להתווכח עם אנשים

אבל אני אתגבר,

לגבי אם הייתי גבר... לא יודעת

כלומר... זה יותר עניין של אופי... מן הסתם יש גם גברים שהקטעים האלה קשים להם... או שלא

 

[אפי היקרה]

אני מודה שתשובתה של שירה

מיצתה כל אפשרות בשבילי להוסיף ולו פסיק אחד... היתרונות של עבודה נוספת, החסרונות, והבעייתיות שבג´ינגול שתי עבודות במקביל. אם לא תנסי, לא תדעי. לגבי עניין המיקוח, לצערי אנשים רבים אינם מרגישים בנוח במצב הזה, לצערי היותר רב, משום מה רובם נשים. אני משוכנעת שישנם גברים רבים שאינם מוצאים את עצמם בניהול משא ומתן, אך הבעיה פושה הרבה יותר אצל נשים, שמשום מה מגיעות למו"מ בתחושה של "למה שהוא ייקח אותי?", "יש עוד המון כמוני" ו"איזה לא נעים להתווכח על כסף, כי הרי מה שחשוב בעבודה הוא האנשים, האווירה והאתגר, לא?". גם אנוכי, לכשהייתי עולה בימים, מודה שאמנות המיקוח היתה שנואת נפשי, ורבות היו הפעמים שאמרתי תודה לכשהשיחה הסתיימה, והמחיר נאמר, והוא היה כזה שיכולתי לחיות איתו. היום, אפילו לשם התרגיל המוחי, אני אכן עושה כדבריה של שירה, ותמיד (עם השנים זה הפך להרגל ואף לשעשוע) אני נוקבת בסכום שאינו אסטרונומי, אך בהחלט לא סכום ריאלי, אותו אני מצפה לקבל. רבות גם הייתי בצד השני, הצד שמעוניין להקטין עלויות, וגיליתי שההערכה לאנשים שמתמקחים רבה היא לעומת אלה שמקבלים את גזר הדין בעיניים מושפלות. ישנו משהו מפסידני באנשים שמהנהנים בראשם למשמע כל סכום שייאמר, ואינם מכירים ולו במקצת בערכם, על מנת לדרוש שכר הוגן לעמלם. לפיכך, כך אני נוהגת היום: רוצים תפוקה? רוצים עבודה נקיה? רוצים שלא יישאר שום זכר לגופה? תשלמו. כך גם אני מקבלת תחושת "נצחון" על שהצלחתי לסחוט אי אילו שקלים נוספים, וכך גם מזמיני העבודה מקבלים את התחושה שהם עומדים מול אדם שמכיר בערך עצמו ועבודתו, ומוכנים לשלם אף יותר כדי לזכות בשירותיו.

 

[jeb]

סוכן אישי

היכולת להתמקח ולעמוד על זכויותיך היא עניין של אופי. אין כאן הבדל בין גברים לנשים. אך זו תכונה שגם אם כרגע אין, אפשר ללמוד ולשפר - הכל עניין של כח רצון ותרגול. בינתיים, עד שתלמדי לעמוד על שלך, אולי את יכולה למצוא מישהו שיעשה זאת בשבילך. חבר/אח/הורה, שאת סומכת עליו/ה, שייתמקח בשבילך. נקודה נוספת. אם העבודה היא על זמנך הפרטי, ולא משפיעה על העבודה הקבועה, ולא פוגעת בה, למה שיהיה איכפת לבוס מה את עושה בזמנך הפנוי? אני לא רואה למה צריך לשקר לו.

 

[ענקית]

לא צריך לשקר לבוס

אבל אני גם לא מוצאת שום סיבה לספר לו את האמת. למה זה צריך לעניין אותו שיש לך עבודה נוספת? אם היית לוקחת חוג אחרי הצהרים או מתחילה לצאת עם מישהו כל ערב - גם היית מספרת לו? בקיצור, אלא אם את חתומה על חוזה שמגביל אותך בלקיחת עבודות נוספות (חוזה כזה הוא חוקי רק אם העבודה הנוספת היא באותו תחום בו את מועסקת אצל המעסיק הנוכחי), אני לא מבינה למה זה צריך להיות עניינו. אני מוכנה להתערב שברגע שתגידי לו שיש לך עבודה נוספת, הוא יתחיל לחפש איפה זה פוגע בעבודה שלך (את עייפה, לא מרוכזת, יש לך דברים אחרים בראש, שיחות פרטיות וכו´). מה שהוא לא יודע לא יכול להזיק לך.

 

[nutmeg]

קצת על מיקוח

תראי, גיברת ילדה... הדרך הקלאסית ´לתרגל´ את שריר המו"מ הוא מול עבודה שלא יקרה לך כלום אם לא לקבלי אותה. דרשי מה שאת רוצה בתנאים שנוח לך ואם לא - אז לא! הרי יש לך עבודה ולא תמותי ברעב מחרתיים. אני מבטיחה לך שאם לבואי רגועה ככה ב- take it or leave it אנשים נוטים לא להתווכח. יאללה! לתרגל!

 

[זיו25]

שלום ילדה

החיים שלנו הם בסך הכל מסדרון אחד ארוך, עם הרבה מאוד דלתות. יש התחלה למסדרון, ויש גם סוף. כעת, נפתחה לך דלת מהמסדרון הזה, למסדרון חדש, שבו לא היית. מה שכן, שמעת מאנשים אחרים שהם עושים כסף לא רע במסדרון הזה. לעומת זאת, יש כאלה שנפלו חזק. עצתי לך: לכי על זה. במקרה הכי גרוע - לא תצליחי - לא יקרה שום דבר ואת עדיין שכירה. מהצד השני, יתכן ותקבלי ביקורות טובות כל כך, שפשוט יבקשו ממך עוד ועוד עבודות פרטיות - ואז שווה יהיה לך להפוך לעצמאית אמיתית. (דרך אגב , אם את צריכה להביא קבלות או חשבוניות, יש חברות שעושות לך את כל העבודה החשבונאית מול מע"מ, ואת מקבלת מהם בסופו של דבר תלוש משכורת) ומשהו אישי. אני חושב שברגע שתטעמי את החיים המתוקים של העצמאות (מי אמר לקום ב9 בבוקר במקום 6 וחצי?) את לא תרצי לחזור להיות שכירה. בהצלחה - בכל דלת שתפתחי - במסדרון. בברכה, זיו.

 

[ילדה בלבן]

../images/Emo140.gif