אפילפסיה ופסיכולוג...

[r216]

אפילפסיה ופסיכולוג...

עניין אותי לדעת אם זה אולי קשור למחלה... יש כאן אנשים שהולכים לפסיכולוג? תאמת רק אחרי ההתקף השני אזרתי אומץ ואמרתי שאני רוצה פסיכולוג, בגדול אני לא חושבת שזה בכלל קשור לאפילפסיה כי כשהלכתי דברתי על הכל מלבד המחלה ואני נחרצות אומרת שלא לקחתי קשה את ההכרה בי כאפלפסית, בתרופות או בשנה ללא רישיון... אבל אולי אני יותר מפחדת על עצמי נפשית היום כי אני יודעת שאולי יבוא התקף בגלל לחץ או משבר נפשי כזה אתם יודעים של מקום עבודה או פרידה... אז סתם רציתי לדעת אם יש כאן עוד אנשים שנעזרו בפסיכולוג ואולי יש איזה קשר למחלה... אולי אנחנו באמת צריכים יותר כלים לחיות עם עצמנו... ושלא תבינו לא נכון... אני הבן אדם הכי נורמלי חחח אבל מעניין אותי עם יש כאן עוד אנשים שרגישים מאוד שהכל משפיע עליהם מאוד ושלוקחים דברים קשה אוגרים...ו..

 

[רוני ליאון]

תראי אני לא חושב שאני

צריך פסיכולוג אבל היום זה לא כזה גרוע הוא ס"ה נועד כדי לעזור לאנשים שזקוקים להם והוא יכול להיות האדם הכי נורמלי שבעולם זאת לא בושה ואני מאוד מעריך את זה.. בכל מקרה את האדם הכי נורמלי שיש אבל יכול להיות שיש קשר בין זה לפסיכולוגיה וזה יכול להיות גם מטראומה שאדם עבר מהתקף מסויים.

 

[חייםלוי]

לדעתי למי שיש קושי בכל נושא

וגם עם האפילפסיה כדאי שילך לפסיכולוג. בזמנו כשהייתי סטודנט הלכתי לפסיכולוגית מטעם האוניברסיטה משום שהיתה לי בעיה של כתיבת עבודות. בעקבות הטיפול הבעיה נפתרה וסיימתי את האוניברסיטה. לולי זה ייתכן ולא הייתי מסיים.

 

[אבא של אפי]

ענין הפסיכולוג- מאוד חיובי

חשוב מאוד, גם בהקשר לאפילפסיה. רופא-גם כאן יש לבדוק ולהחליף עם לא מרוצים.

 

[דינה רשף]

אין קשר ישיר לאפילפסיה

אולי עקיף לא נכנסתי לזה אף פעם. אבל כשהיו לי עניינים להתיעץ בהם עם איש מקצוע כשלא הייתי סגורה על עצמי ורציתי חוות דעת של מישהו אובייקטיבי אז ברור שהלכתי להתיעץ בפסיכולוג. אני גם מלמדת את הילדים שלי כשהם עומדים בפני החלטה מאוד גורלית לפנות לפסיכולוג ומיעצת גם לחברות שלי להתיעץ בפסיכולוג אם הן לא בטוחות בהחלטה שלהן. אני לא חושבת שזה קשור לאפילפסיה יש הרבה מאוד מצבים שפשוט צריך את זה וזהו ,זה בסדר וזה אפילו חשוב מאוד לדעת שזה קיים ולהשתמש בשירות הזה כפינוק לנשמה.

 

[חגי ש]

re: אפילפסיה ופסיכולוג..

אני לא חושב שכל מה שעובר עלינו קשור בהכרח לאפילפסיה, אבל אין ספק, לדעתי, שהעובדה שיש לנו אפילפסיה משפיעה על הדרך שבה אנחנו חווים כל מיני דברים: טיולים שנתיים, התמודדות עם החברה מסביב, שירות בצה"ל (או לא שירות בצה"ל), וכו'...אז יש דברים שאפשר לקשר סאופן ישיר לאפילפסיה ויש דברים שאי-אפשר ולא צריך. אני נעזרתי תקופה מסוימת בפסיכולוג, לקראת החלטה בעניין גיוס לצה"ל או לשירות לאומי, וזו היתה הפעם הראשונה שאפי' תפסה מקום כ"כ מרכזי בהחלטה שעשיתי. אז אם יש התלבטויות בלי-סוף, חששות וכו', אני לא מוצא סיבה למה לא לפנות למי שיכול, אולי, לתת כיוון.